אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכתב רביב דרוקר יצטרך לחשוף מקור עיתונאי כדי להסתמך על דבריו בהגנה.

הכתב רביב דרוקר יצטרך לחשוף מקור עיתונאי כדי להסתמך על דבריו בהגנה.

תאריך פרסום : 06/07/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
58826-07
01/07/2009
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
1. ערוץ 10 הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
2. חדשות 10 בע"מ
3. גלעד עדין מנכ"ל חדשות 10
4. גיא סודרי ערוך חדשות 10 בע"מ
5. יעקב איילון
6. רביד דרוקר

עו"ד גלעד וינקלר
עו"ד עיינה סולן
הנתבע:
1. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות
2. רן ארז יו"ר הנהלת ארגון המורים בבתי ספר

עו"ד צבי גלמן
עו"ד סיגל פעיל

בפתח הדברים עלי להתנצל בפני הצדדים על כי התעכבתי  במתן ההחלטה- עקב עומס עבודה.

1.         ביום 11.10.07 פורסם במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10 כי מר רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן: " המשיב") - מוביל שביתת מורים גדולה, כחלק מקונספירציה פוליטית להחליף את שרת החינוך (דאז) הגב' יולי תמיר - במר עמי איילון. דווח שם כי לצורך כך שכנע את המורים כי הם: "דפוקים, רעבים ומקופחים", ומששכנעם, ממילא אין הוא יכול להפסיק את השביתה גם לו רצה בכך.

הכתב, רביב דרוקר, דווח כי ארז אמר את הדברים לסמנכ"ל משרד החינוך, מנחם כהן, בפגישה בבית קפה בתל אביב.

2.         המשיב הגיש תביעת לשון הרע כנגד ערוץ 10, חדשות הערוץ, מר גלעד עדין - מנכ"ל חברת החדשות, מר גיא סודרי - העורך, מר יעקב איילון והכתב מר רביב דרוקר (להלן: " המבקשים").

3.         בין יתר טענות ההגנה הנטענות ע"י המבקשים, טענו "אמת דיברתי". לגרסתם, הגיע המידע לידיהם מאנשים (להלן: " המקור") ששמעו בבית הקפה את השיחה בין המשיב למר כהן, ואחד מהם שרבט את תוכנה על גבי מפית נייר.

4.         במסגרת הליכים מקדמיים, נדרשו המבקשים לגלות את המידע, והציגו את אותה פיסת נייר, בכתב ידו של המקור. משהגיעה עת הגשת תצהירי עדות ראשית, הגישו שני תצהירים, אשר תוכנם מפרט את נסיבות רישום השיחה ואת תוכנה, שמות המצהירים ופרטי זהותם הושחרו בעדות הכתובה. עוד הוגש תצהיר עדות ראשית של הכתב, המאמת כי דבריו הסתמכו על המידע שהגיע אליו מהמקור, מבלי שפירט את זהותו של האחרון.

5.         המבקשים הגישו לבית המשפט בקשה להתיר להם להגיש את התצהירים באופן שפרטי המקור יישארו חסויים מפני המשיבים, וכי עדותם תינתן מאחורי פרגוד, על מנת שלא תתגלה זהותם. על פי אותה בקשה, התצהירים המלאים יוגשו לעיונו של בית המשפט וישמרו בכספת המזכירות.

בבקשתם זו, מסתמכים המבקשים על החיסיון העיתונאי, ועל זכותו של המקור להישאר בעילום זהות.

6.         המשיב הגיש בקשה נגדית (בש"א 208649/09), להורות על הוצאת התצהירים "המצונזרים". לשיטתו, אין התצהירים עונים על דרישת פקודת הראיות, המורה כי על מצהיר לציין מפורשות את שמו ופרטיו המזהים. באשר לחיסיון העיתונאי, השיבו כי מעת שהוגש תצהיר העדות, ויתרו המבקשים על החיסיון העיתונאי. עוד נטען על ידי המבקשים כי המקור לא ציין בתצהירו כי הוא מבקש לשמור על זכותו לחיסיון.

 

דיון

7.         'חופש הביטוי' אינו 'חופש הביזוי'. בית המשפט העליון תיאר את המתח בתובענת לשון הרע בין שמו הטוב של אדם לבין חופש הביטוי:

            "במשפט דיבה מתגוששים שני אינטרסים: שמו הטוב של האדם - מזה, וחופש הביטוי - מזה. על אף ששמו הטוב של האדם הוא ה"נכס" היקר לו מכל, מחייב חופש הביטוי, שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, שלא לדקדק בציציותיו של הפרסום הפוגע. שכן "האמת אותה מחפשים היא זו העולה מהחלפה חופשית של דעות והשקפות ולא מדיכוי (עצמי או חיצוני) של דיבור זה או אחר" (מתוך ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מ"ג(3) 859). המתח המתמיד הקיים בין האינטרס הציבורי לחופש הביטוי, המבקש להקריב את שמו הטוב של האדם על מזבח החלפתן החופשית של דעות, לבין אינטרס הפרט לשמו הטוב, המסרב להיעקד על מזבח זה, מקשה על תיחום גבולותיו של "חופש לשון הרע". האיזון הראוי בין שני האינטרסים המתנגשים, הוא הקו המנחה, וקביעתו מודרכת, בין היתר, ממהות הפגיעה, מידתה ומיהותו של הנפגע". (ע"א 3199/93 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח' פ"ד מט(2), 843, עמ' 855 - 856) .

8.         " מערכת מדינית חפשית ודמוקרטית בלעדי אמצעים נאותים לאיסוף מידע ולפרסומו, הם דבר והיפוכו ואינם יכולים להתקיים בצוותא חדא. הזכות לאסוף מידע כוללת בחובה מכללא את הצורך להגן על מקורות המידע. הדבר נובע מן ההשענות של העיתונאים על מקורות המידע, מיחסי האמון החיוניים להשגת המידע ומן ההשפעה המרתיעה העלולה לנבוע מן החיוב הבלתי מוגבל לגלות מקורות. עולה מכך כי זכותו של העיתונאי לחיסיון בפני החובה לגילוי מקורות המידע שלו, יונקת מעיקרון חופש הביטוי ומהווה לכן נדבך חשוב במערכת הזכויות והחרויות עליהן מושתת משטרנו הדמוקרטי". (ב"ש 298/86 בן ציון ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד פ"ד מ"א (2) 337).

9.         החיסיון העיתונאי הינו יציר הפסיקה. חיסיון זה אינו החלטי אלא יחסי, היינו, הוא כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יכול להורות על מתן תשובה לשאלה. הורה בית המשפט כאמור, הרי חייב העד להשיב.

10.        "מהו המבחן, שעל פיו יפעל בית המשפט, והאם כל עבירה וכל עוולה מצדיקות הפעלת סמכותו של בית המשפט לכוף את העיתונאי למסור מקור המידע? התשובה לכך היא שלילית, כי חיוב סיטוני, ללא אבחנה ינגוד מניה וביה את קיומה של חירות הביטוי כהתגשמותה בשלוחתה, שהיא חופש העיתונות. הדגשנו לא אחת, כי חירות הביטוי והזכויות הנגזרות ממנה הן בעלות מעמד מיוחד במשפטנו....

.....

סיכומו של דבר, אמת המידה על פיה יש להציב את השמירה על חופש ביטוי כראש וראשון בשיקולים כאשר זכות זו מתנגשת עם רעותה,מן הראוי שתבוא לידי ביטוי מלא לא רק עת מתווה המחוקק הוראותיו של החוק, אלא גם בפרשנותו של החוק וביישום הוראותיו של הדין לנסיבות בהן נבחנת מהותו והפעלתו הלכה למעשה".

...אין להצר תחומה של זכות היסוד האמורה ככל שהדבר מתייחס לגילוי מקורות מידע, אלא אם הדבר רלבנטי להליכים, לפי המבחנים המשפטיים המקובלים, ובנוסף לכך ובנפרד מכך, אם הדבר לדעת בית המשפט חיוני ובעל חשיבות לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי. .... נושא מהותי פירושו כי המדובר בפשע או בעוון בעלי תוצאות או משמעות מהותיים או במעשה עוולה חמור לגביו נדרש גילוי המקור מאחר ואין אפשרות לעשות משפט צדק ללא קבלת המידע. במקרה כאמור יוכל בית המשפט שלא להכיר בחיסיון של העד".(ב"ש 298/86  הנ"ל).

11.        אמות המידה שנקבעו שם, אימתי יעניק או יסיר בית המשפט את החיסיון העיתונאי הן:

א. הרלוונטיות של השאלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ