הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ נ' אבו אלהיג`א ואח'

פסק דין

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופטת ג'. טנוס) לפיה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע שניתן נגד המשיב 2 בעקבות תאונה שנגרמה לאחיו, המשיב 1, אשר הוגש לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. המשיב 1 מתנגד לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ותשובה, אני נותן למבקשת רשות ערעור ודן בבקשה כבערעור ומקבל אותו, מהנימוקים הבאים:

א.מדובר בהחלטה מכריעה לגבי המשך הדיון בחבות. יש בתיק המשטרה עדויות הסותרות את פסק הדין שבו הורשע המשיב 2 לפי הודאתו.

ב.המבקשת היא חברת ביטוח, שהיא אמנם חליפה של המשיב 2 אבל לא היתה חלק מההליכים במשפט הפלילי, ואם יש בתיק ראיות הסותרות את ההרשעה, די בכך כדי להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור ראיה שהוגשה לפי סעיף 42א לפקודת הראיות (ראה ת"א (חיפה- השופט י. עמית) 437/02 שומרי נ' שומרי ). גם בע"א 350/74 מ.ל.ט. נ' ממן פ"ד כט (1) 208 שצוטט על ידי המשיב 1, ההצדקה למניעת הבאת הראיות היתה שעת הכושר להביא ראיות בהליך הפלילי. המבקשת לא היתה בהליך הפלילי ולא היתה לה שעת כושר להביא ראיות כלשהן.

ג.אין מקום לכך שהשופטת תתרץ את הסתירות בין הגירסאות השונות, ללא שמיעת ראיות בפניה.

ד.העובדה שהמשטרה בחרה בקו עובדתי מסוים, ועל פיו הגישה כתב אישום, אין משמעותה שיש למנוע הזדמנות להוכיח עובדות אחרות, על פי הראיות שהיו מצויות בפני המשטרה. לא תמיד מה שהמשטרה טוענת מתקבל בבית המשפט. אין בכך הטלת דופי בעבודת המשטרה. תפקיד המשטרה לא לקבוע מי אשם, אלא לאסוף ראיות, מרשיעות ומזכות.

ה.הראיות שיובאו בפני בית המשפט בדונו בחבות יהיו גם הראיות שנאספו על ידי המשטרה וגם ראיות חדשות, שהן עדויות העדים, לרבות המשיב 2.

לפיכך, כאמור, אני מקבל את הבקשה, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור מבטל את החלטת השופטת טנוס מיום 23.5.10 ומתיר למבקשת להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי המרשיע שהוגש לפי סעיף 42א לפקודת הראיות.

המשיב 1 ישלם למבקשת אגרת הבקשה לרשות ערעור ועוד שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, כ"א אב תש"ע, 01 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.