הכשרת הישוב בישראל בעמ נ' רום ואח'

פסק דין

בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן על ידי פס"ד בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בפשרה.

בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין נזקי תאונת דרכים שארעה בהתאם לנטען ביום 30 נובמבר 2008. בהתאם לנטען ארעה התאונה בשל רשלנות הנתבעת-1, אשר סטתה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת ובנסיבות אלו פגעה בצידו השמאלי של הרכב. הפיצוי הנתבע עומד על סך של 6,479 ₪ ליום הגשת התביעה.

בכתב ההגנה נטען כי התאונה התרחשה בשל רשלנותה של נהגת התובעת אשר סטתה לעבר נתיב נסיעתה של הנתבעת.

בישיבה מיום 6 אוקטובר 2010, העידו לפני שתי הנהגות. לאחר ששמעתי עדותן, שוכנעתי באמיתות גרסת נהגת התובעת ולפיה סטתה הנתבעת לעבר נתיב נסיעתה. מצאתי עדות הנתבעת-1 מהוססת וחסרת ביטחון לנסיבות התאונה שנטענו בכתב ההגנה מטעמה. מנגד, נהגת התובעת, סיפקה גרסה ברורה והגיונית בהתבסס על תוואי השטח. עוד אציין כי הפגיעה הנטענת מצאה ביטוי בנסיבות שנטענו כאמור על ידי נהגת התובעת.

לאחר שמיעת עדות נהגת התובעת, עלה כי פירוט מוקדי הנזק אשר תוארו בחו"ד השמאי, מר בודניוק דורון, מטעם התובעת, מיום 7 דצמבר 2008, התייחסו למוקד נזק נוסף בחלקו הימני של הרכב "כנף קדמית ימנית". בהגינותה הודתה התובעת כי מוקד זה לא נפגע בתאונה נשוא התביעה וגם לא באירוע קודם אחר.

בנסיבות אלו נתנה שהות לתובעת לשם בדיקת חוה"ד ומתן הסבר לנזקים הנטענים ולעלות הרלבנטית לתאונה נשוא התביעה.

בתוספת לחוה"ד מיום 2 ינואר 2011, הובהר על ידי השמאי כי נפלה טעות סופר בחוה"ד ובמקום "כנף קדמית שמאלית" נכתב "ימנית", בנסיבות אלו לא שונו רכיבי חוה"ד והנזק הנתבע.

הנתבעת דחתה את ההסבר ובקשה לקבוע כי התביעה לא הוכחה.

איני מקבלת את עמדת הנתבעת ומקובלת עלי עמדת השמאי, הנתמכת בגרסת התובעת אשר כאמור לעיל קבעתי כי קבלתי אותה.

בנסיבות אלו ובהתאם להסכמת הצדדים, אני קובעת כי לסילוק סופי ומוחלט של התביעה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 6,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ה תשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪ ובשכר העדה בסך של 300 ₪.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.