אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכשרת הישוב בישראל בעמ נ' חמוד ואח'

הכשרת הישוב בישראל בעמ נ' חמוד ואח'

תאריך פרסום : 16/07/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4377-10-09
30/06/2012
בפני השופט:
אורלי מור-אל

- נגד -
התובע:
הכשרת הישוב בישראל בעמ
הנתבע:
1. ואפי חמוד
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 1/6/2009. על פי הנטען בכתב התביעה נהג הרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת" ו- "נהג התובעת") נסע בצומת מג'ד אל כרום מזרח באור ירוק מלא בכיוון נסיעתו, כאשר לפתע, הנתבע מס' 1 חצה את הצומת באור אדום מלא בכיוון נסיעתו והתנגש ברכב הניזוק בצידו השמאלי.

כפי שקורה לא פעם בתביעות מסוג זה, גירסת הנתבעים הפוכה בתכלית. על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעים בו נהג הנתבע-1, היה במצב עצירה בצומת מג'ד אל כרום והמתין להתחלפות הרמזור. עת התחלף הרמזור לירוק החל רכב הנתבע 1 בפנייה שמאלה. רכב התובעת שהגיע מימינו נכנס לצומת באור אדום וגרם לתאונה.

שמעתי את עדותם של נהגי המכוניות. נהג התובעת חזר על גירסתו, כי נהג בנתיב הימני במהירות של 80 קמ"ש, כאשר בכביש מותרת נסיעה ב- 90 קמ"ש, הרמזור שלו היה ירוק וכאשר הוא עבר את הצומת פתאום בא מהצד השני הרכב של הנתבעים וקרה מה שקרה. לטענתו, הוא כל יום נוהג שם ומכיר את הרמזור בצד של הנתבעים, מדובר ברמזור קצר. כאשר נשאל מדוע לא האט כאשר הגיע לצומת השיב, כי היה לו רמזור ירוק ולא הייתה סיבה שיאט או יעצור. בחקירה נגדית השיב נהג התובעת, כי התאונה קרתה כאשר הוא כבר ברח מרכב הנתבעים ימינה כדי להכנס לתוך מג'ד אל כרום, לדבריו רכב הנתבעים הפתיע אותו באמצע הצומת והתאונה קרתה כאשר הוא לקראת סיום הצומת.

הנתבע-1, טען בעדותו, כי חזר מעבודתו ורצה לפנות שמאלה כדי להכנס לכפר, עצר ברמזור אדום המתין שיתחלף וכשהתחלף לירוק נכנס לצומת. לדבריו, היה בנתיב השני, רכב התובעים הגיע מכיוון כרמיאל ופגע בו בצד. לטענת הנתבע-1, היו עדים לתאונה אך אלה לא רוצים להעיד בגלל קרבה משפחתית לנהג התובעים. כאשר נשאל מאיזה מרחק ראה את הרכב השני, השיב, כי ראה את נהג התובעים במרחק 50 מטר אך לא סבר שהוא ימשיך לנסוע. בחקירה נגדית השיב, כי לא יכול לומר אם ראה את רכב התובעים במרחק 30 או 50 מטר, ומכל מקום חשב שיעצור, שכן יש לו מספיק זמן לעצור.

הוגש לי תיק המשטרה במלואו, למעט התמונות שצורפו לדו"ח הבוחן. על-פי דו"ח הבוחן שהצדדים לא חלקו עליו ואף לא ביקשו לחקור את הבוחן, מדובר בדרך בינעירונית בה מותרת הנסיעה במהירות 90 קמ"ש, והראות של שני הרכבים הייתה פתוחה לפנים לפחות 300 מ'. הבוחן ציין, כי נמצא שובל של נוזלים המוביל ממקום ההתנגשות עד לחזית רכב התובעים. הבוחן לא ציין הימצאותם של סימני בלימה, למעט שפשוף צמיג ימני קדמי של רכב הנתבעים, אשר נוצר כתוצאה מכך שמשולש גלגל זה התעקם. הבוחן הסיק, כי ההתנגשות בין כלי הרכב היא בתוך הצומת, וכי שדה הראיה ומצב הכביש לא הווה גורם לתאונה. מהשרטוט ששרטט הבוחן בו שחזר את תנועת הרכבים בהתייחס למיקומם לאחר התאונה והסימנים על הכביש, עולה כי התאונה התרחשה בתוך הצומת, כאשר רכב הנתבעים הספיק לעבור את אי התנועה בכיוון פנייתו לפנות שמאלה ולהתחיל להתיישר לכיוון הכניסה לנתיב, ומבחינת רכב התובעים ארעה התאונה במרכז הצומת בסוף הנתיב אליו אמור היה רכב הנתבעים להשתלב. כזכור, רכב התובעים טען כי ניסה לברוח ימינה מרכב הנתבעים.

מתמונות הרכבים שהוצגו עולה, כי רכב התובעים פגע בחזיתו, בכנף ימנית ודלת ימנית של רכב הנתבעים, מכאן ניתן ללמוד, כי התאונה ארעה בשעה שרכב הנתבעים חסם את נתיב נסיעת רכב התובעים. יצויין, כי מדו"ח הבוחן עולה, כי לאחר התאונה הרכבים נצמדו זה לזה, רכב התובעת המשיך לתוך מג'ד אל כרום עלה על אי תנועה ופגע בעמוד תמרור, ואילו רכב הנתבעים נפגע בגלגל ימני קדמי ותוך השארת סימן נסיעה המשיך ועלה על אי תנועה ונעצר.

בחקירת המשטרה חזר נהג התובעת על גרסתו, ושב וטען כי עבר את הצומת באור ירוק.

בחקירתו במשטרה נשאל הנתבע-1, האם בכיוון נסיעתו נסעו עוד כלי רכב, והוא השיב שלא היו עוד כלי רכב אבל היו כלי רכב שנסעו ישר לכיוון כרמיאל, זאת לעומת עדותו בה אמר כי מימינו התחילו הרכבים לעצור כי התחלף לאדום, כאשר נשאל על אי ההתאמה בין מה שאמר במשטרה, השיב כי כשהוא עצר ברמזור כדי להכנס לכפר הם נסעו. לטענתו, לגבי כלי הרכב שבאו ממול, ראה רק את רכב התובעת בנתיב הימני. הנתבע-1 מסר במשטרה יש לו עדי ראיה, ואולם בעת מסירת הודעתו לא היו את הפרטים שלהם והוא התחייב כי ידאג להביא את פרטיהם למשטרה. אין מחלוקת, כי הנתבע-1, לא הביא את פרטי העדים למשטרה, כאמור, לטענתו לא רצו להעיד עקב הקרבה המשפחתית לנהג התובעת.

כל אחד מהצדדים ניסה להטיל בסיכומיו את האשם על הנהג השני.

דיון והכרעה

ההכרעה בתיק זה אינה קלה. המדובר בהכרעה בין שתי גירסאות סותרות לחלוטין בדבר אופן התרחשות התאונה, בלא עדים אובייקטיבים ובלא עדויות מומחים שעשויות היו לסייע בהכרעה, שכן בוחן המשטרה שסקר את הממצאים לא הכריע בדבר האחריות של מי מהנהגים לתאונה ובשאלה מי מהם עבר באור אדום. למותר לציין, כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה". יחד עם זאת נהג הנתבעים שטען שיש עדים לתאונה, לא הביא עדים אלה לעדות, לא מסר את פרטיהם למשטרה, על מנת שהמשטרה תנסה לחלץ מהם גירסה, ואף לא נעשה מאמץ לגבות את גירסתם באמצעות חוקר פרטי או כל דרך אחרת. כידוע, הימנעות מהבאת ראיה פועלת כנגד הצד שנמנע מלהביאה.

מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה: "מה שנדרש מבעל דין להוכיח... ובדרך כלל יספיק .. שהגרסה.. היא קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו ע"י הצד שכנגד" (כב' השופט י' אגרנט ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכיאל גרינוולד , פ"ד יב(2) 2017, 2063ב (1958)). "באורח ציורי נוהגים לומר שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%... די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את ביהמ"ש ב-51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת לצאת ידי חובתו, ואין נפקא מינא שנותרים 49% של אי וודאות ... ולא למיותר יהא להזכיר כי ביהמ"ש אינו מנוע לקבוע, כי בעל דין עמד בטל השכנוע במידה הדרושה, גם אם חומר הראיות מותיר חללים ופרשיות סתומות" (י' קדמי, על הראיות (חלק רביעי, תש"ע-2009) עמ' 1764), ראה גם: תאמ (י-ם) 18301/08 ליסינג בע"מ נ' צביה פישר (פורסם בנבו)), שם צוטטו הדברים.

במקרה דנן, שמעתי את הנהגים ובחנתי את עדותם ואת המסמכים שהוגשו לי. לאחר שהפכתי והפכתי בדברים, באתי לידי מסקנה, כי בנוגע לשאלה מי מהנהגים עבר באור אדום כפות המאזניים מעוינות. שני הנהגים היו משוכנעים בנכונות גירסתם ואף שנהג התובעת העיד באופן נרגז ונרגש יחסית, אין די בכך כדי לקבוע כי עדותו אינה אמת. דווקא ניכר, כי רוגזו בא לאחר שנשאל שוב ושוב שאלות שעשויות להטיל ספק במהימנות גרסתו והוא היה נחוש להוכיח את צדקתו. לא הוכח, לטעמי, ברמה הוודאות הדרושה באופן פוזיטיבי מי מהצדדים עבר באור אדום ולא מצאתי להעדיף עדות אחת על רעותה בשאלה זו, כאשר אין כל חיזוק חיצוני – מחד אפשר, כי נהג התובעת שנסע נסיעה רציפה חצה את הצומת באור אדום, בין משום שלא שם לב ובין מסיבה אחרת, מאידך אפשר, כי נהג הנתבעים טעה ופעל על פי הרמזור שנוסע ישר. יחד עם זאת, התרשמתי, כי בלא כל קשר לשאלה מי מן הנהגים עבר באדום, נהיגתם של שני הצדדים הייתה רשלנית ולא מתאימה לתנאי הדרך.

הלכה פסוקה היא, כי אור ירוק בצומת אינו חזות הכל ונהג מצווה על עירנות כאשר נכנס לצומת אפילו באור ירוק. חובת נהג להיזהר גם אם בכיוון נסיעתו מופיע האור הירוק, ואף להמנע מכניסה אם לא ניתן לעבור את הצומת ללא הפרעה. בהקשר זה נקבע בתקנה 65 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 כי לא יכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה גם אם תמרור (לרבות רמזור) מתיר כניסה לצומת. בפסק הדין שניתן בע"פ 546/73 מ"י נ' רפופורט (פ"ד כח (1) 780) נאמר מפי כב' השופט ח. כהן שמי שנכנס לצומת יודע או חייב לדעת שעלול הוא להתנגש ברכב הבא מכיוון אחר ואין נפקא מינה אם כלי הרכב נכנס לצומת בהיתר או באיסור.

במקרה דנן, ניכר, כי שני הנהגים נכנסו לצומת בחוסר זהירות, שכן גם אם אניח לטובת נהג התובעת כי נסע באור ירוק, הרי שהיה עליו לבחון את הצומת, ואת הסכנות האורבות, וככל שהיה עושה כן והיה מבחין במועד ברכבו של הנתבע פונה שמאלה, הרי שהיה עליו להאט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה מלאה, במיוחד כך, כאשר לטענתו הוא מכיר את הרמזור לפניה שמאלה ויודע כי מדובר ברמזור קצר מאוד, דבר שעשוי לגרום לנהגים לנסות "לגנוב" את הרמזור.

הדבר דומה לגבי הנתבע-1, גם אם אניח לטובתו שיצא ממצב של עצירה מלאה, לאחר שהרמזור התחלף לירוק, הרי שמרגע שהתחיל את נסיעתו ממהירות אפס היה עליו להביט לצידי הדרך ולראות כי אין מכוניות החוצות את דרכו ולנהוג בזהירות יתירה במיוחד שהוא היה הראשון ברמזור. הנתבע-2 נסע במהירות אפסית ואף טען, כי ראה את רכב התובעת, אך לא עיבד את מצב הדרך והמכוניות לכדי מניעת התאונה, שכן היה בידו להבחין, כי נהג התובעת אינו מאט את נסיעתו עם התקרבו אל הצומת, ולצפות את האפשרות כי לא יעצור.

העולה מן המקובץ, כי אילו נהג כל אחד מן הנהגים בזהירות הנדרשת מנהגים המתקרבים לצומת, היה בידיהם למנוע את התאונה או למצער להקטין מאוד את תוצאותיה.

בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שלא קבעתי, מי מן השניים חצה את הצומת באור אדום ונוכח העובדה שהתרשמתי שכל אחד מהמעורבים בתאונה נכנס אל הצומת בחוסר זהירות, בהתחשב בכך שבנטל ההוכחה הרובץ על התובעת ובכך שלא עמדה בנטל להוכיח כי נהג הנתבעים חצה את הצומת באור אדום ובהתחשב בכך כי נהג הנתבעים לטענתו יצא לנסיעה מעצירה מלאה, ראה את רכב התובעת, אולם המשיך בנסיעה (בדו"ח הבוחן לא נמצאו סימני בלימה של אף אחד מהרכבים) אני קובעת כי על נהג הנתבעים רובצת אחריות של 30% לקרות התאונה גם אם אניח לטובתו (במסגרת תביעה זו שהיא העומדת בפני, וכאשר הנטל על התובעת), כי לא חצה את הצומת באור אדום (למקרה בו לא ניתן להכריע בין עדויות הנהגים בנוגע לשאלה מי מהם חצה באדום ובכל זאת הוטלה אחריות על כל אחד מהם, ראה לדוגמא: ת"ק 18902-02-11 יוסף איפרח נ' נתיבי דהרי בע"מ).

רכב התובעת הוכרז כאובדן להלכה, והנזק שנשאה בו התובעת צמוד ליום הגשת התביעה הוא 28,868 ₪, ומשכך על הנתבעים לפצות את התובעת בסך 8,660 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ