הכשרת היישוב פיננסים ושוקי הון בע"מ נ' מועצה מקומית מטולה - פסקדין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין תגמולי ביטוח ששולמו על ידה לכיסוי נזקי רכוש שאירעו לרכב מס' רישוי 65-829-27 (להלן: "הרכב").

אין חולק כי ביום 17.7.2008 עת נהג ברכב מר גד פיינר ביציאה ממטולה אירעה תאונה דרכים בה נגרמו לרכב נזקי רכוש.

על פי הנטען בכתב התביעה התאונה אירעה עת החליק הרכב על מים שהיו על הכביש כתוצאה מהשקיה בלתי מבוקרת שביצעה הנתבעת לשטחי הגינון הנמצאים לצד הכביש.

מטעם התובעת העיד מר גד פיינר ואילו מטעם הנתבעת העידה גב' שולמית גז. בין הצדדים הוסכם כי הנזק הישיר לרכב לאחר ניכוי השתתפות עצמית הוא בסך של 9,500 ₪. בתום שמיעת חקירת העדים שמעתי סיכומי טענות הצדדים ולהלן פסק דיני.

תחילה אציין כי מבחינה עובדתית אני מקבל את עדותו של מר פיינר כי החלקת רכבו הייתה כתוצאה ממים שזרמו על הכביש. עד זה עשה עלי רושם אמין במרבית חלקי עדותו. עדותו מתיישבת היטב עם הדיווח שמסר מבוטח התובעת לתובעת וצורף לכתב התביעה שם נמסר כי התאונה אירעה בשל החלקה על מים. בעדות עד התביעה לא התגלו כל סתירות או פרכות אשר פוגעות בגרסתו.

אמנם גרסתו של עד זה הייתה עדות יחידה והתובעת לא מצאה לנכון להביא עדים נוספים אשר הגיעו מיד לאחר אירוע התאונה (כגון אותו שכן שחילץ את עד התביעה מהמקום או אביו של העד שהגיע למקום עם העד לאחר כשעה ממועד התאונה) אולם הלכה פסוקה היא כאשר בית משפט נותן אמון בלתי מסויג בעדותו של עד הדבר מהווה טעם מספיק מדוע יסתפק בית משפט בעדות זו.

עדותה של גב' גז אף תמכה בגרסת התביעה בעניינים מסוימים. כך העידה עדה זו כי מערכות הטפטפות עובדות בדרך כלל בשעות הלילה (עמ' 5 ש' 28). התאונה אירעה בשעה 23:00. עוד העידה עדה זו כי התקבלו תלונות על בעיות השקיה בקיץ 2008 (שם ש' 30). עדה זו לא ידעה לספר אם בעת שדווח לה על התאונה הוזכר בפניה מה הייתה סיבתה. עדה זו אף תומכת בטענה כי במקום קיים עיקול חד.

עצם העובדה כי העדה לא מצאה מים בעת שביקרה במקום התאונה אינה פוגעת בגרסת התביעה. ראשית, מאחר ועד התביעה סיפר כי המים היו זורמים סביר להניח כי בעת שביקרה עדת ההגנה במקום בשעות הבוקר המים כבר התייבשו. שנית, עדת ההגנה סיפרה בעדותה כי התמקדה במקום התאונה וכוונתה המקום בו מצב הרכב את מנוחתו הסופית. בעוד שעד התביעה סיפר כי החליק לפני מקום זה וכי המים היו לפני מקום זה בתחילת העיקול. לכן סביר להניח כי אם היה פגם בצנרת הוא לא יהיה במקום בו הרכב היה. כאשר היה השטח יבש כבר התמקדה עדת ההגנה בנזקים שנגרמו לעמוד התאורה ולא התייחסה לכשלים אפשריים בצנרת. והראיה שהיא מצאה לנכון להזמין את חשמלאי המועצה בלבד ולא הזמינה את האחראי על הגינון.

עוד מאשרת עדה זו כי תחילת הצנרת הינה כ- 200 מטר לפני מקום האירוע כלפי מעלה אם כי לא ניתן לסמוך על עדותה באופן מלא בנושא מרחקים כפי שהיא מעידה על עצמה. עניין זה תומך בעדות עדות התביעה כי המים זרמו לפני מקום הימצאות הרכב באופן סופי, בהתאם לתמונות נ/1 – נ/3, בתחילת העיקול והדבר תומך בכך שבמקום הימצאות הרכב לא ניתן לראות זרימה מסיבית של מים במקום הימצאות הטפטפות.

הנתבעת לא דאגה לנהל על יומן אירועים כנהוג ברשויות מקומיות ולא ניתן לסמוך על זיכרונה של עדת ההגנה בנושא זה והראיה שהיא עצמה אינה זוכרת אם אמו של עד התביעה מסרה לה אם ההחלקה הייתה כתוצאה ממים. לכן אני מייחס משקל מועט לעובדה כי עדת ההגנה לא ראתה מים במקום בעת שהגיעה למקום התאונה.

לכן אני מקבל את עדות עד התביעה כי ההחלקה הייתה כתוצאה ממים שזרמו בכביש.

במישור האחריות חלות הוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין הקובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה."

מאחר ומערכת המים והצנרת נמצאות בפיקוח ובבעלות הנתבעת והמים הם חומר נמלט עובר הנטל על שכמי הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה. במישור זה הנתבעת לא הרימה את הנטל. היא לא הביאה כל הוכחה או ראיה איזה פעולות היא עושה על מנת לתחזק באופן שוטף את מערכת ההשקיה. פעולת התחזוקה נעשית על ידי קבלן אשר הנתבעת לא מצאה לנכון להביאו לעדות והדבר עומד בעוכריה. אין לומר כי אירוע פיצוץ הצנרת הוא אירוע בלתי צפוי. רשות מקומית סבירה אמורה לצפות מפעם לפעם כי מערכת צנרת ההשקיה תכשל מפעם לפעם. עליה לנקוט אמצעים סבירים לוודא כי כשלים אלו לא יקרו ומשלא הביאה הנתבעת כל ראיה בנידון לא הרימה את הנטל להראות כי נקטה אמצעים סבירים. לא הראתה הנתבעת כמה עובדים מעסק אותו קבלן, האם כוח אדם שהוא מחזיק מתאים להיקף שטחי הגינון, האם תדירות ביקוריו בשטח מספיקים, אילו פעולות הוא נוקט לצורך בדיקת המערכת וכו'.

לכן הנתבעת אחראית לנזקי מבוטח התובעת. מאידך יש להטיל חלק נכבד מהאשמה לתאונה על שכמי נהג הרכב. אינני נקבל את עדותו כי נסע במהירות 10 קמ"ש בלבד. הרכב הסתחרר ועלה על המדרכה וסביר להניח כי מהירותו הייתה בהרבה מ 10 קמ"ש. בנסיבות הדרך המהירות בה נסע הייתה בלתי סבירה. מאידך אני מקבל את עדותו כי במקום יש עיקול חד ולא היה ניתן להבחין במים מבעוד מועד אך הדבר היה מחייבו לנסוע במהירות סבירה. מאידך מדובר בחודשי הקיץ תקופה בה אין גשמים ולכן ערנותו לנושא החלקה כתוצאה ממים פחותה מעונת החורף.

כאשר אני מביא את כל אלה לנגד עיני אני מחלק את האחריות בין הנתבעת לבין נהג הרכב 40% על הנהג 60% על הנתבעת.

בשים לב לכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,955 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.7.2008 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1800 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום אחר תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.