הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' אבו איסמעיל ואח' - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה על סך 49,134 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב מבוטח על ידי התובעת, לטענתה, עקב תאונה מיום 24.1.12.

1.מטעם התובעת העידה נהגת הרכב בעת התאונה, כאשר לטענתה, רכב שנסע לפניה (להלן: "הרכב הראשון") בלם באופן פתאומי, הנהגת עצרה אחריו ואז פגע בה רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), אשר נסע מאחוריה. כתוצאה מכך נהדף הרכב ופגע ברכב הראשון ואחר כך שוב ברכב הנתבע. הנהגת העידה כי עצרה בצמוד מאוד לרכב הראשון, אך לא פגעה ברכב הראשון, אלא הנתבע פגע בה, ואז רכבה נהדף לרכב הראשון.

בחקירתה הנגדית הבהירה הנהגת כי ראתה כי רכב שנסע לפני הרכב הראשון עצר, הבחינה ברכב הראשון בולם, ואז בלמה אף היא וכתוצאה מכך נעצר רכבה קרוב מאוד לרכב הראשון, אך לא פגע ברכב הראשון.

הנהגת הצהירה כי לקחה את פרטי נהג הרכב הראשון (ראה ת/3).

2.הנתבע טען כי רכב התובעת פגע ברכב הראשון ולאחר מכן הנתבע פגע ברכב התובעת.

הנתבע הצהיר כי נסע מאחורי רכב התובעת, כשסטה מעט לכיוון שמאל הנתיב וראה את הפגיעה בין רכב התובעת לרכב הראשון. נהג הנתבעת לא זכר מתי מסר את טופס ההודעה על מקרה הביטוח, נ/1, והצהיר כי נסע לכל היותר דקה אחרי רכב התובעת.

הנתבע נטל את פרטי רכב התובעת בלבד.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

אין מחלוקת בדבר אחריות הנתבעים לנזקים האחוריים שנגרמו לרכב התובעת, אם כי הללו לא שולמו עד כה.

המחלוקת היא האם אחראים הנתבעים גם לנזקים הקידמיים שנגרמו לרכב התובעת?

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מקבלת את גירסת נהגת התובעת.

נהגת התובעת ציינה כי עצרה את רכבה קרוב מאוד לרכב הראשון, אם כי לא פגעה בו. נהגת התובעת חזרה על טענתה כי נפגעה מאחור על ידי רכב הנתבע ונהדפה אל הרכב הראשון. גירסת נהגת התובעת הועלתה בהודעה על מקרה הביטוח כבר יום לאחר התאונה (ראה ת/1), כבר אז ציינה נהגת התובעת כי רכב הנתבע הוא לדעתה אשם בתאונה.

הודעת הנתבע, נ/1, איננה נושאת תאריך והנתבע לא ידע לומר אימתי מסר את אותה הודעה. יצוין כי, הגם שבהודעה טען הנתבע כי רכב התובעת פגע ברכב הראשון קודם לפגיעת הנתבע ברכב התובעת, לא ציין שם כי סטה מעט שמאלה וכך הבחין בתאונה, כפי שהצהיר בפני.

אני מעדיפה את גירסת נהגת התובעת לענין אופן התרחשות התאונה, התואמת גם להודעתה על מקרה הביטוח שניתנה בסמיכות מאוד למועד התאונה. התרשמתי מעדותה המפורטת והעיקבית של נהגת התובעת ומכך שהיתה ערה לסביבת נסיעתה והבחינה מבעוד מועד בעצירת הרכב שנסע לפני הרכב הראשון ולפיכך בלמה אף היא את רכבה.

כל אחד מבעלי הדין טען כי יש לזקוף לחובת משנהו את אי הבאת נהג הרכב הראשון לעדות. אכן מדובר בעדות שהינה לכאורה רלבנטית. יחד עם זאת, בשים לב למסקנה אליה הגעתי לאחר שמיעת עדויות הצדדים, לא מצאתי לזקוף אי הבאת עד זה לעדות לחובת מי מהצדדים.

4.אשר על כן אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.

5.באשר לנזקים הנתבעים, כאמור, הנתבעים אינם חולקים על חבותם לשלם בגין הנזקים האחוריים שנגרמו לרכב. בנוסף, וכאמור לעיל, אחראים הנתבעים גם לנזק הקידמי שנגרם לרכב התובעת. התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי ובגין תשלום הסדר למוסך.

6.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 49,134 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרת המשפט ששולמה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5,750 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.