אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין של נאשמים בעבירות שוד ואינוס

הכרעת דין של נאשמים בעבירות שוד ואינוס

תאריך פרסום : 14/02/2012 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
15656-08-10
13/02/2012
בפני השופט:
1. י' אלרון [אב"ד]
2. מ' גלעד
3. א' אליקים


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. זור בכוראשוילי (עציר)
2. ודים גיאסוב (עציר)

הכרעת דין

הכרעת הדין מתייחסת גם לעבירת אינוס ולדיונים שקוימו בדלתיים סגורות, אנו מתירים פרסום הכרעת הדין למעט שם המתלוננת וכל פרט שעלול להביא לזיהויה.

השופט אברהם אליקים:

מבוא

1.            כמתואר בכתב האישום, ביום 20.6.2010 בסמוך לשעה 8:15, עת הגיעה המתלוננת לדלת דירתה הנמצאת בקומה השישית התנפלו עליה שני אנשים, הם פצעו אותה בצוותא חדא וגרמו לה חבלות חמורות. על פי כתב האישום, התוקפים גם אנסו את המתלוננת ושדדו באיומי סכין ובאלימות כ-30,000 יורו, שיקים ושני מכשירי טלפון ניידים שהיו בדירה.

2.            המאשימה מייחסת את ביצוע המעשים הנ"ל לשני הנאשמים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר לביצוע מעשי שוד אלימות ואינוס. לשם קידום הקשר הצטיידו הנאשמים בכובעי גרב, בכפפות ובסכין וארבו למתלוננת ליד דלת דירתה.

כשהגיעה המתלוננת, התנפלו עליה הנאשמים, נאשם 1 אחז בסכין, חנק אותה בצווארה ושניהם גררו אותה לתוך הדירה. שם היכו את המתלוננת באכזריות בפלג גופה העליון, בפניה ובצלעותיה, עד אשר איבדה את הכרתה. עוד נטען כי בשלב מסויים הפשיטו הנאשמים את המתלוננת מבגדיה, הורידו את תחתוניה ובעלו אותה באופן שהחדירו את איבר מינם או חפץ לאיבר מינה וזאת שלא בהסכמתה החופשית תוך ניצול היותה בחוסר הכרה ותוך גרימת חבלות לאיבר מינה. לאחר מכן נטלו עימם הנאשמים כ-30,000 יורו, שיקים ושני מכשירי טלפון נייד שהיו בדירה.

3.            המתלוננת אושפזה בבית חולים רמב"ם עם חבלות מרובות בפנים עם דימומים תת-עוריים, המטומות שפשופים ושריטות בחלקי גוף שונים ובכלל זה שברים בצלעות 11-8 מימין ושברים בזיזים הרוחביים של החוליות המותניות L1  ו- L2 מימין, שבר באף וחבלות ושפשופים באיבר המין.

4.            הנאשמים הואשמו בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה, שוד ואינוס, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 329(א)(1)+29, 402(ב)+29, 345(ב)(3)+(4)+(5) בנסיבות ס' 345(א)(1)+(4)+29 לחוק העונשין התשל"ז- 1977, (להלן: "החוק").

5.            יובהר כבר עתה כי בפארק ציבורי בסמוך לזירת האירוע נמצאו שני כובעי גרב וזוג כפפות שעליהם סימני DNA של שני הנאשמים, עובדה שבסופו של יום לא הוכחשה למעשה. הסנגורים לא חלקו על חוות הדעת שהוגשה בנושא ע"י המאשימה (ת/31) וגם לא הוגשה מטעמם חוות דעת סותרת, אם כי לנאשם 2 טענות אחרות בנושא אליהן אתייחס בהמשך.

6.            נאשם 1 כפר במיוחס לו במהלך החקירות במשטרה, דבק בכפירתו בישיבת ההקראה (וחזר על כפירתו בישיבת 6.2.2011 עמ' 97 לפרוטוקול). רק במסגרת פרשת ההגנה הודה נאשם 1 בחקירה הראשית כי נכנס לדירת המתלוננת עם אחר לשם גניבת כספה כשבכיסו אחד מכובעי הגרב שנמצאו לאחר מכן. בדירה חבל במתלוננת, אך כפר בביצוע אונס ושוד. לטענתו מאחר ושתת דם עקב פגיעה שפגעה בו המתלוננת הסיר את בגדיה אותם לקח עימו, כדי להסתיר את סימני דמו שהיו עליהם.

7.            נאשם 2 כפר במיוחס לו במהלך החקירות במשטרה ובתגובתו לכתב האישום, בפתח ישיבת ההוכחות החמישית ביום 6.2.2011 טען ב"כ נאשם 2 כי הנאשם "סייע לאחר מעשה למי שנכח בזירת האירוע, הוא המתין בקירבת מקום והוא עזר במילוט מי שנכח בזירת האירוע והן בהשלכת אותם מוצגים שנתפסו" סנגורו הסביר באותה ישיבה כי "גרסה זו מסבירה הן הימצאות הדי.אן.אי שלו על כובע הגרב והן על הכפפות" תוך הדגשה כי לא היה תכנון מוקדם משותף בינו לבין מבצעי העבירות.

8.            לאחר מכן הוסיף הסנגור הסבר נוסף ואחר לאפשרות הימצאות סימני DNA של נאשם 2 על הכפפות. לטענתו בשנת 2009 נערכה חקירה משטרתית, במהלכה נעצרו שני הנאשמים וברכבם נתפסו כפפות ויכול להיות כי "...המוצגים נותרו עם מי מהנאשמים" (עמוד 79 לפרוטוקול שורה 25 ואילך) שנעשה בהם שימוש גם במקרה זה.  בהמשך חזר בו במידת מה מגרסה זו וטען כי טענה זו הועלתה "בתור אפשרות תיאורטית שכן הנאשם אינו יודע בוודאות האם השתמש במוצגים האלה בעבר", (ראו סעיף 162 וסעיף 312 ואילך לסיכומי נאשם 2).

9.            בסיכומיו טען ב"כ נאשם 2 למרבה התמיהה כי בישיבת יום ה-6.2.2011 חויב ע"י בית משפט בניגוד לרצונו לחשוף את קו הגנת הנאשם ולכן ביקש לראות בדבריו אמירות "במובן הלשוני ולא המשפטי" ולהסתמך על עדות נאשם 2 בה סיפר לראשונה כי המתין ברכב בסמוך לדירה על מנת להסיע את נאשם 1 ואדם נוסף לאחר סיום מעשיהם. משהגיע אליו אותו אדם כשהוא שותת דם ללא נאשם 1, והשאיר ברכבו את כובעי הגרב והכפפות, עזב נאשם 2 מיידית את הזירה לבדו ובדרך נסיעתו השליך בפארק ציבורי את כובעי הגרב והכפפות.

10.        אבהיר כי לא הצלחתי להבין טענתו של הסנגור בנושא זה, בשתי ישיבות ההקראה (1.9.2010 ו-10.9.2010) ביקש סנגורו של נאשם 2 באותה עת למסור תגובה מפורטת לכתב האישום בכתב תוך 14 יום ובקשתו נענתה. מסיבות השמורות עימו בחר הסנגור שלא לקיים את החלטות בית המשפט ולא למסור תגובה. בפתח ישיבת 6.2.2011 ביקשה ב"כ המאשימה הבהרות באשר לעמדות הנאשמים, בין השאר, כדי לדעת את מי מעדי התביעה עליה לזמן ולמרות שביקש הסנגור גם הפעם למסור תגובה בכתב בשלב מאוחר יותר הוא התבקש לעשות זאת באותה ישיבה.

מיותר לציין כי במסגרת סמכויותיה של הערכאה המבררת היא זכאית לברר עמדת הנאשם לעניין הודיה או כפירה בעובדות (סעיף 143א (ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 "ובכל שלב של הדיון" רשאי בית משפט לברר הסכמת הנאשם וסנגורו לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים (סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי). 

11.        תמהני הכיצד פניית בית משפט לסנגור בישיבת 6.2.2011 פגעה בהגנת הנאשם כנטען בסעיף 175 לסיכומיו. הסנגור היה זה שבחר את תוכן תשובתו שבוודאי היתה חייבת להיות ידועה לו בחלוף 8 ישיבות שהתקיימו מתחילת המשפט, לא היתה כל מניעה כי ימשיך לדבוק בכפירה כללית אם סבר שזו התשובה הראויה.

12.        לבקשת הצדדים בתום שמיעת הראיות הוגשו סיכומים בכתב. אקדים ואבהיר כי סיכומי נאשם 2 שנועדו לסייע לבית המשפט משיגים מטרה הפוכה לא רק בשל אורכם (118 עמודים) אלא בעיקר בשל תוכנם. סיכומים לא באו כדי לאפשר לעורך הדין להעיד (ראו למשל עמוד 49 פיסקה אחרונה או סעיף 205 לסיכומיו), לתאר עובדות שלא הוצגו כחלק מהראיות (ראו למשל סעיף  126 או סעיף 326), לנתח טענות מתחום המומחיות מבלי שהוגשה חוות דעת לתמיכה בטענות אלו, לצטט ציטוטים לא מדויקים או לטעון בניגוד לאמור בפרוטוקול במעין בקשה משתמעת לתיקון פרוטוקול, (ראו עמוד 48 לסיכומיו פיסקה רביעית, סעיף 196 פיסקה שנייה, סעיף 227 וסעיף 264).

השאלות שבמחלוקת

13.        לאור הודאת נאשם 1 בעצם נוכחותו בדירה עם אחר, בפציעתה ובחבלתה של המתלוננת ובקשירת קשר לפשע, יש לברר לגביו ביצוע עבירות אינוס, שוד ושימוש בסכין. יובהר כי לגבי החבלות טוען נאשם 1 כי לא הוכחה עבירה של חבלה חמורה ולא הוכח כי התוקפים גרמו למתלוננת כוויה באמצעות סיגריה. בנושא השוד לטענתו יש להרשיעו בניסיון לביצוע שוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ