אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין וגזר דין בתיק תיק צבאי 487/12

הכרעת דין וגזר דין בתיק תיק צבאי 487/12

תאריך פרסום : 28/03/2013 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי ז"י
487-12
11/02/2013
בפני השופט:
1. סא"ל מאיה גולדשמידט - אב"ד
2. רס"ן לינור אליאב
3. סרן מיכל הלל


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סרן אנדווק נאוה בידגלי
הנתבע:
רב"ט ב.ב.
עו"ד סרן עידו מנור
הכרעת דין וגזר דין

על פי הודאתה באשמה, מורשעת הנאשמת בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדרה ללא רשות מיחידתה, מקשנ"ר xx, מיום 26/04/2011 ועד יום 03/11/2012, שהם 558 ימים.

ניתנה והודעה היום, א' אדר תשע"ג, 11/02/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

               (-)                                             (-)                                                  (-)              

           שופטת                                       אב"ד                                        שופטת

גזר - דין

הנאשמת, רב"ט ב.ב., הורשעה על פי הודאה בהיעדרות ללא רשות משירותה ביחידת מקשנ"ר xx. ההיעדרות ארכה 558 ימים והסתיימה בהתייצבותה.

הנאשמת התגייסה לצה"ל כבר ביולי 2008, לאחר השתמטות מהשירות, ולמן ראשית שירותה החלה במסכת של היעדרויות מהשירות, בגינן נתנה פעמיים את הדין בבית דין צבאי. על כן גם תלוי ועומד כנגד הנאשמת עונש מאסר מותנה בן 90 ימים, הניתן להפעלה, מתיק מט/722/09. ראוי עם זאת לציין, כי לאחר עמידתה השניה של הנאשמת בפני בית הדין, בשנת 2009, היא יצאה לתקופה של דחיית שירות, ממנה שבה בראשית שנת 2010, ולאחר מכן חזרה לשירות במסגרת מקא"ם. לאחר מכן שירתה במשך תקופה של כשנה ושלושה חודשים, מבלי שניצבה שוב בפני בית דין צבאי, עד שהחלה את היעדרותה הממושכת הנוכחית, באפריל 2011. במהלך תקופת השירות האמורה אמנם נשפטה הנאשמת בדין משמעתי מספר פעמים בגין היעדרויות משירות, ואף תלוי ועונש נגדה עונש מחבוש מותנה בן 10 ימים, כמפורט בת/3, הניתן להפעלה, אך ככלל היו אלה היעדרויות של מספר ימים בודדים.

ממסמכי ההגנה וכן מעדותן של הנאשמת ואימה, עולה כי הנאשמת מגיעה מרקע משפחתי מורכב. אביה נפטר כשהיתה תינוקת, אחותה הגדולה נשואה ואינה מתגוררת בבית ולנאשמת שלושה אחים צעירים ממנה. אחת מאחיותיה חיילת, אח נוסף בן 18 הינו נכה, וכן אח בן 4. לאמה היה בן זוג נוסף, ממנו נפרדה. האם סובלת מבעיות רפואיות של סוכרת ולחץ דם, ולמשפחה חובות לרשויות השונות והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה. לטענת הנאשמת, איש מהאחים אינו מסייע לפרנסת המשפחה מלבדה, ובמהלך היעדרותה עבדה על מנת לתמוך באימה. עוד טענה הנאשמת, כי היתה בעלת מוטיבציה לשירות, אך לא קיבלה סיוע מספק ממערך הת"ש שיאפשר לה לשלב בין חובת השירות לבין הצורך לסייע בביתה. הנאשמת הכחישה את חוות דעת גורמי הת"ש (ת/4) לפיה לא שיתפה פעולה מספקת בהבאת אישורים, וטענה כי סיפקה את כל האישורים שנדרשו אולם לא קיבלה עזרה מתאימה. כן יצוין, כי מפקדה של הנאשמת ציין בחוות דעתו שהנאשמת נהגה לאחר באופן קבוע, למרות ששובצה בבסיס סמוך למקום מגוריה והיא בעלת משמעת עצמית נמוכה. בתגובה מסרה הנאשמת בעדותה, כי איחוריה נבעו מהצורך לעבוד גם בשעות הלילה המאוחרות.

במהלך כליאתה הנוכחית רואיינה הנאשמת על ידי גורמי המקא"ם, ס/1, והביעה חוסר מוטיבציה להמשך שירות, בטענה כי היא כבר מבוגרת מדי ונדרשת לסייע למשפחתה. התרשמות מערך המקא"ם היא כי הנאשמת אינה פנויה רגשית ומנטלית לשוב לשירות צבאי ולמסגרת צבאית, נוכח רצונה לסייע בביתה. לפיכך הומלץ להפנות את הנאשמת לועדת התאמה לשירות. מפי ההגנה נמסר, כי הנאשמת אכן עמדה בפני ועדה שהמליצה על פטור משירות, אך ההמלצה טרם נבחנה על ידי מפקד מיטב.

התביעה בטיעוניה עתרה להשית על הנאשמת עונש מאסר בפועל שיהלום את משך היעדרותה, מאסר מותנה, הורדה לדרגת טוראי וכן הפעלת עונש המאסר והמחבוש המותנים במצטבר. התביעה עמדה על כך שהיעדרותה של הנאשמת היתה ממושכת מאוד, וכי נראה שלא ניסתה למצות את כלל אפיקי הסיוע במערכת הצבאית בטרם החליטה לעשות דין לעצמה, החלטה אותה קיבלה באופן מודע על אף קיומו של תנאי קודם התלוי ועומד נגדה. מנגד ביקשה ההגנה להסתפק בהטלת עונש מאסר החופף את ימי מעצרה של הנאשמת עד כה (כ-100 ימים). ההגנה עמדה על מצבה הקשה של משפחת הנאשמת, וטענה כי יש להתחשב בנאשמת הסובלת מקשיים רבים, אשר אף גויסה במסגרת המקא"ם וניכר כי אינה מתאימה עוד לשירות צבאי. על כן ביקשה ההגנה ליתן את עיקר המשקל לשיקולי השיקום במסגרת ענישתה של הנאשמת.

בבואנו לגזור את דינה של הנאשמת לא מצאנו להיעתר לבקשת ההגנה. בעניינה של הנאשמת נסיבות חומרה רבות, אשר נדרש כי יבואו לידי ביטוי בגזר הדין, ואין בעונש שהתבקש על ידי ההגנה כדי לשקף אותן במלואן. זוהי כאמור הפעם השלישית בה ניצבת הנאשמת בפני בית דין צבאי, כאשר ראשית שירותה היה רצוף בהיעדרויות מהשירות. גם היעדרותה הנוכחית הינה ממושכת מאוד, ולמעשה הרושם שנוצר הוא כי הנאשמת אשר לא חפצה עוד בשירות צבאי, בחרה בדרך של היעדרות ממושכת כדרך לכפות על המערכת הצבאית את רצונה לסיים את השירות הצבאי, וכל זאת כאשר ידוע לה כי תלוי ועומד נגדה עונש מאסר מותנה. איננו מתעלמות מנסיבותיה הקשות של הנאשמת מבית, אולם הנאשמת שירתה במשך תקופה בלתי מבוטלת על אף נסיבות אלה, לאחר ששובצה בתנאים מקלים בסמוך לביתה ושילבה גם עבודה עם השירות הצבאי, ולא הובהר מדוע בחרה דווקא לבסוף בדרך של היעדרות כה ממושכת, אשר הביאה כאמור לפיטוריה; כאמור התרשמותנו היא כי מדובר בבחירה מודעת של הנאשמת אשר חפצה בקבלת פטור מהשירות. בנסיבות אלה, לא ראוי לחרוג מהכלל הקובע כי עונש מאסר מותנה ירוצה ככלל במצטבר לעונש המאסר המוטל (ר' ע/80/10 התצ"ר נ' טור' נתנאל אסולין).

עם זאת, מצאנו כאמור שלא להתעלם גם מנסיבות הקולא בעניינה של הנאשמת, ואלה הביאו אותנו שלא למצות את הדין עימה. בראש ובראשונה, שקלנו את נסיבותיה הקשות של הנאשמת מבית, והיותה גורם תמך מרכזי למשפחתה, הסובלת מקשיים בלתי מבוטלים, לרבות בעיות רפואיות של אימה וטיפול באח נכה. כמו כן, מצאנו לזקוף לזכות הנאשמת את העובדה כי עשתה ניסיון ממשי לשרת במשך תקופה ממושכת של למעלה משנה, על אף נסיבותיה מבית. בשל נסיבות אלה מצאנו להקל עם הנאשמת מעבר לעונש שלו היתה ראויה נוכח נסיבות החומרה שנמנו לעיל, וגם להורות על חפיפת עונש המחבוש בעניינה.

סוף דבר, לאחר ששקלנו את כלל השיקולים שפורטו לעיל, מצאנו לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

  1. מאה ועשרים (120) ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה.
  2. עונש המאסר המותנה בן תשעים (90) ימים מתיק מט/722/09 יופעל כולו במצטבר לעונש המאסר שהוטל.
  3. עונש המחבוש המותנה בן עשרה (10) ימים, נשוא ת/3 יופעל באופן חופף לעונש המאסר שהוטל. סך הכל תרצה איפוא הנאשמת עונש של מאתיים ועשרה (210) ימי מאסר בפועל.
  4. תשעים (90) ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), לבל תעבור הנאשמת עבירות לפי סעיפים 92, 94 ו-121 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
  5. הורדה לדרגת טוראי.

זכות ערעור כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ