הכרעת דין וגזר דין בתיק פ 2092/06

על פי עובדות האישום, ביום 21.10.03 הגיע פקח עירוני, מסעוד נאמן פור (להלן: "הפקח") למסעדה של הנאשם כדי לבחון גגון שהוקם במקום לכאורה ללא היתר ובעת שהפקח חפץ לעזוב את המסעדה, דחף אותו הנאשם, היכה בפניו, העיף משקפיו על הרצפה וקילל את הפקח.

בהמשך, הגיע הנאשם למשרדו של הפקח וקיללו בשנית.

2. בתשובה לאישום כפר הנאשם בכך שנגע בפקח או קילל אותו, הגם שאישר כי משקפיו של הפקח נפלו, אך זאת, לטענת הנאשם, לאחר שהפקח מעד ביציאתו, בשל מדרגה המצויה ביציאה.

3. מעדות הפקח עולה כי הנאשם לא היה במסעדה בעת הבדיקה, וכי רק כשפנה לצאת חש שהוא נדחף מאחור פעמים מספר וראה שהדוחף הכה בעורפו. גם כשיצא מהמסעדה המשיכו הדחיפות, עד שמשקפיו נפלו.

מאוחר יותר, הגיע הנאשם למשרדו, קילל אותו ואיים שיכהו עם מכשיר הטלפון. הפקח לא פירט הקללות, למרות שהתבקש לפרטן מספר פעמים.

הפקח חזר, גם בחקירה מנגדית ובתשובה לשאלות בית המשפט, על גרסתו כי הנאשם דחף אותו ואמר לו לצאת וכי הדחיפות המשיכו גם לאחר שיצא, כשממילא היה בדרכו החוצה.

4. הנאשם, בהודעתו במשטרה, ת/1, טען כי אחז בידו של הפקח כדי שיצא, שזה מעד בשל המדרגה, משקפיו נפלו והוא הרימם והושיטם לפקח.

בעדותו חזר הנאשם על אותה גרסה, היינו הודה שאחז בידיו של הפקח כדי להוציאו וכי משקפיו נפלו, אך הכחיש דחיפות, מכה בעורף, קללות או איומים מצידו.

5. מטעם הנאשם העידו שני עדים, אך עדותם הייתה מגמתית מאד, ברור כי באו לסייע לנאשם ולאו דווקא להיצמד לעובדות:

• העובדת, מריה מושיוב, שהייתה במסעדה עת הגיע הפקח, הכחישה אף את שהודה בו הנאשם, היינו טענה שהנאשם דרש שהפקח יצא - וזה יצא. העדה טענה כי לא היה כל מגע, תפיסת יד ואף לא ראתה שמשקפי הפקח נפלו;

• מר יששכר גרגורי, העיד כי עבר במקרה ליד העסק, שמע את הפקח מקלל את הנאשם, כאשר הנאשם אוחז בידו ומוציאו החוצה ולאחר שמשקפי הפקח נפלו, הוא (ולא הנאשם, כטענת הנאשם) הרימם ומסרם לפקח.

לא זו בלבד שתמוה כיצד זוכר העד אירוע מינורי ונעדר משמעות שאירע לפני למעלה משלוש שנים, אלא שגרסתו, לגבי המשקפיים, שונה מגרסת הנאשם ומכל מקום, ברור למדי כי הוא עשה כל מאמץ כדי לסייע לנאשם.

6. בסיכומו של דבר, נותרנו עם גרסת הפקח למול גרסת הנאשם.

נראה כי גם גרסת הנאשם עצמה מספקת לשם הרשעתו בעבירת התקיפה, אך אני מאמץ את גרסת הפקח כי הוא נדחף מאחור כדי לזרז יציאתו, שכן גרסה זו מסבירה טוב יותר את נפילת המשקפיים, הגם שספק בעיני אם הנאשם הכה בעורפו של הפקח, או ליתר דיוק, יתכן והדבר היה כחלק מן הדחיפות.

יובהר כי הפקח נכנס למקום, שהיה פתוח גם לגרסת העובדת, כדין, לשם ביצוע תפקידו ולא היה מסיג גבול, היינו לא הייתה לנאשם הזכות לסלקו בכח.

לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפת עובד ציבור.