ז"י
בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוטי ז"י
|
514-12
13/12/2012
|
בפני השופט:
סא"ל נועה זומר
|
| - נגד - |
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סגן (במיל') גל מנשה
|
הנתבע:
טוראי ש.א
עו"ד יהונתן רבינוביץ'
|
| הכרעת דין וגזר דין |
על פי הודאתה באשמה, מורשעת הנאשמת בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדרה ללא רשות מיחידתה, ביס אסוף קרב xxx, מיום 26/07/2012 ועד יום 20/11/2012, שהם 118 ימים.
ניתנה והודעה היום, כ"ט כסלו תשע"ג, 13/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
גזר דין
הנאשמת, טוראית ש.א, הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום כפי שהוגש לפני כשלושה שבועות, וייחס לה היעדרות בת 118 ימים, בסיומה התייצבה.
רק לאחר שבית הדין הפנה את שימת לב התביעה לכך שתקופת ההיעדרות המופיעה בתדפיס האישי עומדת על 484 ימים, הכירה התביעה בטעותה בניסוח כתב האישום, ולמדה לראשונה על כך שכנגד הנאשמת תלוי ועומד עונש מאסר מותנה, בגין הרשעה קודמת. זאת בעוד בטיעונים, ידעה התביעה רק, שכנגד הנאשמת תלוי מחבוש מותנה בלבד. כמסתבר, מחבוש זה הופעל כבר בהרשעה הקודמת.
כך או כך, בהגינותה, לא ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום מבחינת משך ההיעדרות. עם זאת, ביקשה להפעיל את המאסר המותנה התלוי כנגד הנאשמת, ואשר עומד על שלושה חודשי מאסר.
בנסיבות העניין, סברתי כי עתירה זו איננה מידתית, בין אם לפי תקופת ההיעדרות כפי שיוחסה ואף לפי תקופת ההיעדרות המהותית. זאת לאור, חוות דעתה של הפסיכיאטרית הצבאית, הנתמכת בחוות דעת פסיכיאטר פרטי. כעולה מחוות דעת אלה, סובלת הנאשמת מהפרעת אישיות גבולית, המתבטאת בחוסר יציבות בכל תחומי חייה. בין היתר, ומלבד קשיי הסתגלות למסגרות, מבצעת הנאשמת מעשי פגיעה עצמית אימפולסיביים וחוזרים. כפי שניתן לראות מן ההתפתחות בשתי חוות הדעת של הפסיכיאטרית הצבאית, המסקנה בדבר התאמת פרופיל 21 נפשי, ובדבר אי כשירותה של הנאשמת לשירות צבאי, באה על רקע הנתונים שמסרה גם אימה של הנאשמת. נתונים אלה מתייחסים לאופייה ולהתנהלותה בגיל צעיר, עוד קודם לגיוס. כל אלה תומכים במסקנה המסתברת, לפיה הנאשמת לא הייתה ככל הנראה כשירה לשירות מלכתחילה. אדרבא, דווקא בירור משכה האמיתי של ההיעדרות הנוכחית מצביע על כך שבפועל, מאז גיוסה בחודש יולי 2010, ומלבד הכשרת הטירונות, לא שירתה הנאשמת שירות ממשי.
לאור האמור, ולאור הטיפול התרופתי הניתן לנאשמת ברציפות מאז מעצרה, מצאתי כי הפעלת התנאי, על משכו הממושך, תביא לנזק העולה על התועלת הענישתית וההרתעתית.
על הנאשמת נגזרים אפוא העונשים הבאים:
- נזיפה חמורה.
- עונש המאסר המותנה בן שלושה (3) חודשים מת/5, יוארך בשנתיים (2) נוספות.
הנאשמת משוחררת לכן ממעצרה לאלתר.
זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום, כ"ט כסלו תשע"ג, 13/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
העתק נכון מן המקור