הכרעת דין בתיק תת"ע 7820-04-11

הנאשמת עומדת לדין על עבירה של אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

מאחר והנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום, שמעתי ראיות בתיק; מטעם המאשימה העיד השוטר אילן זיצר, ומטעם הנאשמת העידה היא עצמה ובנה תום.

לאחר ששמעתי את העדים שהעידו בפניי התרשמתי בהופעתם ושקלתי את דבריהם, מצאתי לקבוע כי עובדות כתב האישום הוכחו מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשמת בעבירה שיוחסה לה.

בקובעי זאת לא התעלמתי מן העובדה שהיא עדות יחידה במשפט פלילי ומשכך התייחסתי אליה בזהירות הראויה אך שוכנעתי בסופו של יום כי עדות זו משקפת נאמנה את ההתרחשויות בזמן הרלוונטי לדוח ומשכך החלטתי לאמץ אותה ולבסס על פיה את הממצאים.

עדותו של השוטר הייתה מפורטת אחידה וכוללת את כל מרכבי העבירה הן לעניין התחלפות האור לאדום והן לעניין חציית הצומת על ידי הנאשמת באור אדום.

חקירתו הנגדית של השוטר בפניי לא ערערה את הרושם האמין שהותיר ושוכנעתי כי נשמר קשר עין עם הנאשמת מאז ביצעה את העבירה ועד שנעצרה בהמשך בכביש החוף.

לעומת זאת בין הנאשמת לעד מטעמה היו סתירות מהותיות שיש בהם כדי להביא לפגיעה בגרסת ההגנה בכללותה כך לעניין המרחק בו היה הרכב הלבן שכביכול נסע מאחורי רכב הנאשמת שכן בעוד היא טענה כי הרכב היה במרחק של בין 100 עד 200 מטר, טען בנה כי המרחק היה 10 מטר. כך גם בנוגע לחציית הצומת על ידי אותו רכב לבן, שכן הנאשמת טענה כי הרכב לא חצה את הצומת בעוד בנה טען כי הרכב כן חצה את הצומת. גם העובדה כי מדובר בנוסע שישב ליד הנהגת (הכוונה לבן), לא שוכנעתי כי אכן יכול היה באופן ממשי להבחין בתנועה שנסעה מאחוריו וגם בכך מצאתי לדחות את גרסתו.

השורה התחתונה שאני דוחה את גרסת ההגנה ומקבל את גרסת עד התביעה.

אני מרשיע את הנאשמת בעבירה שמיוחסת לה בכתב האישום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ב, 21/06/2012 במעמד הנוכחים.

גזר דין

בשים לב לעבר התעבורתי המתון יחסי, לוותק הרב בנהיגה, לטיעוני הצדדים ולעובדה ששמעתי את ראיות, אני דן את הנאשמת לקנס בסך 1400 ש"ח או 14 ימי מאסר אשר ישולמו תוך 90 יום מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ב, 21/06/2012 במעמד הנוכחים.