הכרעת דין בתיק תת"ע 7671-11-10 - פסקדין

מבוא:

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 6.5.09 סמוך לשעה 16.40, עת שנהג ברכב מס' ..., בכביש מס' 4, בקילומטר 149 לכיוון צפון, נסע על השול הימני ולא על הכביש - עבירה בניגוד לתק' 33 (א)  לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמתו במועד ההקראה, ודיון ההוכחות נשמע ביום 27.04.11.

עדות התביעה:

מטעם התביעה העיד המתנדב הרפז מנחם (עד תביעה יחיד ע"פ כתב האישום שהוגש לבית המשפט), אשר ערך את הדו"ח לנאשם ובאמצעותו הוגש דו"ח זה (סומן ת/1) וכן ערך והכין ביום הדיון סקיצה של מקום האירוע, כולל מיקומו הוא ומיקום רכב הנאשם (סומן ת/2).

 5ע"פ עדות עד התביעה, הוא עמד סטטית על כביש 4 לכיוון צפון, בצומת רופין כאשר פניו מופנות דרומה, הוא עמד על שול ימין וראה היטב את שול ימין עד למרחק של כ400 מטר, הבחין ברכבו של הנאשם מגיע מדרום וכ-150 מטר לפני הצומת נראה רכב הנאשם בברור, כאשר הוא נוסע על שול ימין עם ארבעת גלגליו, העד שמר על קשר עין רצוף עם הרכב, הנהג היה לבדו ברכב, מזג אויר נאה וראות מצוינת. כן הסביר השוטר את מצב העניינים בשטח, לאור השרטוט שערך (ת/2).

אציין כי ע"פ השרטוט ת/2, העד עמד על אי תנועה בסמוך לצומת, לשמאלה של הפניה ימינה (כיוון הגעת הנאשם), ויש לו קו ראיה ישיר לכיוון השול האמור.

הנאשם, כך נרשם בדברי הנהג, אמר במקום האירוע: "מודה".נ

בחקירה הנגדית, הציג הנאשם לעד מספר תמונות (דפי התמונות סומנו נ/1 ו-נ/2), לאחר עיון העד מסר כי הנאשם נהג על השול עוד לפני המקום שראה בתמונה התחתונה בנ'2. כן מסר כי גם אם מדובר בשעת עומס (בדגש על "אם"), הוא נוטה להעלים עין מרכבים שנוסעים מעט בשול בטרם השתלבות הפניה ימינה, אך כיוון שהנאשם במקרה זה נהג מרחק ממושך עצר אותו.

העד העריך את תחילת הפניה כ-50-60 מטר דרומית לצומת שבה עמד.

עדות ההגנה:  

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו בלבד.ו

הנאשם בעדותו טען כי מדובר היה ביום של ראות טובה, הכחיש שנסע על השול, וטען כי למעשה מדובר בפניה ימינה, שמתחילה לפני הצומת וזה למעשה השול עליו מדבר עד התביעה, כך שלא עבר כל עבירה.נ

בחקירתו הנגדית ציין הנאשם כי זכרונו במועד האירוע היה טוב יותר, הוא נהג ברכב מסוג ברלינגו, הוא הבחין בשוטר רק כשהלה ביקש ממנו לעצור, הוא לא מסר לו את טענותיו כפי שמסר אותם בבית המשפט, כי יש לו בעיה עם שוטרים מאז פונה מגוש קטיף, וזאת למרות שהשוטר הבהיר והסביר לו את העבירה בה הנו מואשם. הנאשם לא הכחיש את תשובתו "מודה", אך תחילה (עמ' 3 ש' 26) ניסה להסביר שהכוונה הייתה שהוא מודה בקבלת הדו"ח, לאחר מכן ציין שהוא אכן אמר לשוטר מודה לאחר שהלה הקריא לו את הדו"ח (עמ' 4 ש' 24), אך לבסוף טען שכלל אינו זוכר שאמר "מודה" (עמ' 4 ש' 28).

דיון: 

כבר מיד אציין שעדות עד התביעה שהינו מתנדב, אמינה בעיניי ואני קובע כי היא אכן משקפת את נסיבות האירוע כפי שאכן היו.ו

הזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה של עד תביעה, אך הלכה היא שאין מניעה מלהרשיע על סמך עדות יחידה כל עוד זוכה העדות לאמון ביהמ"ש ולמלוא המשקל הראייתי המתחייב מתוכנה ואכן עדות המתנדב זכאית לאמון זה. הנאשם שאין אני נותן אמון בגרסתו, לא הפריך ולא קעקע את גרסת השוטר, נהפוך הוא, דווקא עדותו מסייעת לגרסת השוטר, כל שכן נותנת לה "נופך של אמת".

אציין כי התמונות אותן הגיש הנאשם לעיון עד התביעה (נ'1 ו-נ/2), רק מוכיחות כי לעד התביעה היה קו ראיה פתוח לכיוון הגעת הנאשם וכי ניתן להבחין בברור בשולי הדרך טרם סיומם בפניה ימינה ולמעשה הנאשם אף אישר זאת (עמ' 4 ש' 13) - כך שיכל העד להבחין בביצוע העבירה שנעברה על ידי הנאשם וראה למשל צילום תחתון בנ/1 שבו נראה בברור אי התנועה עליו עמד עד התביעה וכיוון המבט  לכיוון הגעת הנאשם. כמו כן הנאשם לא טען שהיה עומס תנועה שאולי יכל להפריע לשוטר להבחין בו ואף התנגד לטענה זו (ראה עמ' 3 ש' 6), יתרה מכך השרטוט אשר ערך עד התביעה, תואם את המצב כפי שנחזה מהצילומים שהגיש הנאשם. עוד אציין כי רכבו של הנאשם הנו רכב מסחרי מסוג ברלינגו ולא רכב קטן מימדים, כך שאין קושי לצפות בו גם ממרחק מה.

אינני מקבל את טענת הנאשם כי נהג בפניה ימינה, שנחזתה על ידי השוטר להיות שול הדרך, ושוב, אציין כי גרסתו של עד התביעה שהבחין בנהיגת הנאשם בשול, אמינה בעיני. והנאשם לא קעקע גרסתו זו של עד התביעה.