הכרעת דין בתיק תת"ע 7309-06-11 - פסקדין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 29.01.11 בשעה 01.25 או בסמוך, ברחוב בית אלפא 2 תל אביב, נהג הנאשם ברכב שנאסר לשימוש  בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר סרגי אלבין. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה - ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, השוטר שהינו בוחן רכב משטרתי בדק את הרכב ומצא את הליקויים הבאים. תושבות גומי של בולמי זעזועים קדמיים סדוקות, שמאלית קרועה, פלוס כיוון פרונט. דוושת הבלם נצמדת בקלות לרצפת הרכב, מנוף בלם יד מתרומם ל-12 קליקים (המשמעות היא שלפי התקן הוא אמור להתרומם עד 7 קליקים), צריך לעשות כיוון של בלם יד. גומיית הציריה בצד ימין קרועה פלוס מושב הנוסע ליד הנהג רופף, פנסי קסנון, מתחת לפנס חזית, נקישות חזקות באזור תיבת ההגה.

השוטר נחקר כיצד יתכן כי הרכב הורד על ידו. בעוד שכעבור כמה שעות הרכב הועבר טסט ונמצא תקין. על כך השיב השוטר כי ידוע שקיימים מכונים רישוי שמעברים רכבים למרות פגמים ברכב ומעבר לכך הוא אינו יודע מה עבר על הרכב מרגע שחרורו עד שעבר טסט.

בתיק היה עד נוסף שוטר שלא התייצב בבית המשפט הצדדים הסכימו להגיש את הדו"ח שערך בהסכמה. עד זה לא בדק את הרכב ותיאר את נסיבות עצירתו של הנאשם. על פי האמור בדו"ח הבחין העד בנאשם נוסע במהירות מופרזת. כאשר הנאשם הבחין בניידת בלם בלימת פתע נשמעה חריקת צמיגים חזקה. הנאשם נראה מנסה להתחמק מהניידת. לאחר שנמצאו בו ליקויים חמורים. נאסר הרכב לתנועה.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה: "אני אסדר את כל זה".

בבית המשפט טען הנאשם כי אכן נסע במקום. באותו יום ירד גשם. הנאשם החל בנסיעה היה מים על הכביש. הנאשם בלם כדי שהאוטו לא יחליק. השוטרים ירדו מהרכב צרחו עליו והשוטר אלבין רצה להכותו. השוטר שעמד בסמוך "אמר לו תפנק אותו באיזה 1000". לדברי הנאשם הבוחן לא "ירד מתחת לאוטו ולא עשה כלום, רק שיחק בהגה," השוטר רשם לנאשם דו"ח הורדה. הנאשם טען כי הרכב עבר טסט לפני כחודש. הנאשם סירב לחתום. השוטר שאל לתגובת הנאשם והנאשם השיב "ואמרתי לו שאני אלך לביהמ"ש". הנאשם פנה למוסך שבדק את הרכב "ולא מצא כלום. אמר לי אין לי מה לתקן לך אז אמרתי לו תרשום". לדברי הנאשם השוטר ביטל את רישיון הרכב ולכן הוא נאלץ לקחת את הרכב בגרירה. זאת כיוון שהוא ביטל את הרישיון. בהמשך הנאשם העביר את הרכב מבחן רישוי וביקש עותק של המסמכים כיוון שבכוונתו הייתה לפנות לבית המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

ב"כ הנאשם בסיכומיו טען כי הובאו לבית המשפט שתי גרסאות סותרות ויש להעדיף את גרסת הנאשם, זאת כיוון שהרכב הורד מהכביש לאחר שעבר חודש קודם לכן טסט. בנוסף לדברי ב"כ הנאשם הוכח בפני ביהמ"ש במסמכים כי אכן הרכב נלקח למכון לבדיקת רכבים ואושר הרכב, במידה והיו ליקויים כאלה ואחרים בוודאי שהמכון לא היה מאשר.

בתיק הנוכחי כל שעל בית המשפט לקבוע הוא האם היו קיימים ליקויים ברכב אם לאו?

הבוחן המשטרתי בחן את הרכב ומצא את הליקויים כאמור בדו"ח שרשם. הצדדים הסכימו להגיש את הדו"ח שערך השוטר הנוסף. זאת בצדק רב, שכן השוטר הנוסף כל שרשם הוא את סיפור המסגרת של נסיבות עיכבו של הנאשם. לעניין הליקויים השוטר לא יכול היה לתרום דבר.

הנאשם טען כי השוטר כלל לא בדק את הרכב מלבד ישיבה מול ההגה. בהמשך בחקירה נגדית טען הנאשם כי בנוסף לבדיקת ההגה השוטר גם פתח את מכסה המנוע. כדי לסתור את ממצאי השוטר הביא הנאשם אישור על רישוי הרכב מחדש במכון הרישוי. איני סבור שבכך די. הנאשם הואשם בליקויים ספציפיים. לו סבר הנאשם כי ליקויים אלו לא היו קיימים אליו להביא התייחסות קונקרטית לאותם ליקויים. הנאשם בעצמו טען כי הוא לקח את הרכב למוסך לפני שלקח את הרכב למכון הרישוי. בנסיבות אלו הדבר המינימלי המתבקש כדי להפריך את טענת הבוחן היא להביא כעד לבית המשפט את עובד המוסך שבדק את הרכב. הנאשם לא הביא אף חו"ד מטעמו, של המוסך שבדק את הרכב. כדי שזה יסתור את טענות התביעה. הנאשם בחר שלא לעשות כך ולהסתפק באישור של מכון הרישוי כי הרכב נמצא תקין. במקרה הנוכחי שהרכב עבר דרך צד שלישי בין בדיקת הבוחן לבין מכון הרישוי אין די בהגשת מסמכי הרישוי.

אציין גם כי בדו"ח שנרשם לנאשם תגובת הנאשם הייתה "אני אסדר את כל זה", תגובה זו מעידה על דברים הטעונים תיקון ולא התכחשות כוללת כי קיימת בעיה כל שהי.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום,  ז' טבת תשע"ג , 20 דצמבר 2012, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: