הכרעת דין בתיק תת"ע 4593-01-11

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג במכונית ברחוב רבי עקיבא 17 בחולון, נהג הוא עפ"י הטענה מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, וזאת בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר יצחק בנבנישתי, ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר ששקלתי את  המיכלול שהובא בפני ולאחר שגם בהחלט שמתי לנגד עיני את העובדה שמטעם התביעה העיד עד תביעה יחיד בתיק זה, מוצא אני לקבוע כי עלה בידי התביעה לעמוד כנדרש בנטל הוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום ולפיכך דינו להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

הנאשם אישר בעדותו את גירסתו של השוטר על כי המרחק שהפריד בין מכוניתו של הנאשם לבין השוטר היה מרחק קצר.

העיד הנאשם:

" ש.  אתה אומר כמו שהשוטר מעיד זה מרחק קצר?

ת.  כן. "

(מתוך עדותו של הנאשם בעמוד 4 שורות 4-5 לפרוטוקול).

הנאשם גם הוסיף והעיד שראה את השוטר (ולדבריו את השוטרים) מיד כאשר פנה הוא עם מכוניתו ימינה לרחוב רבי עקיבא, וכן העיד הנאשם שהשוטרים גם עמדו על הכביש והסתכלו לכיוון התנועה.

מעדותו של הנאשם עצמו ניתן אם כך ללמוד כי אם הוא יכול היה לראות את השוטרים ולהיכן אף הם מרוכזים ומסתכלים, אזי הדעת נותנת שבאותו שדה ראיה ובאותו קו ראיה פתוח יכול היה השוטר לראות את הנאשם ומכוניתו.

כמו כן ניתן ללמוד מעדותו הנ"ל של הנאשם כי השוטר גם היה מרוכז במתרחש.

כאמור, מוסכם על  הכל, ועפ"י גירסת הנאשם, כי מדובר היה גם במרחק קצר.

לא נסתרה גירסת שוטר על כי היתה ראות טובה.

יצויין גם שהאירוע התרחש באור יום (בשעה 7:28 בבוקר).

השוטר גם הבהיר והסביר כי הנאשם נע לעברו עם מכוניתו בתנועה מתקרבת, ולמעשה לא היה לנאשם, או לכל רכב אחר שנע ברחוב חד סיטרי זה, אלא להגיע אל השוטר.

ניתן אם כך לסכם את עניין טיב התצפית של השוטר ולומר שמדובר בתצפית קרובה טובה ומתמשכת, וזאת של שוטר אשר עומד על הכביש, פניו לעבר מכוניתו של הנאשם המתקרבת לעברו, אור יום, ראות טובה, ומרחק קצר כאמור.