הכרעת דין בתיק תת"ע 4514-02-12 - פסקדין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז'  אדר תשע"ב, 01/03/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ התביעה: אבקש להטיל מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ארוכה ומעל 4 שנים, פסילה על תנאי וקנס מרתיעים. מדובר במי שנהג במהירות של 169 קמ"ש במקום שהמהירות המותרת היא 90 קמ"ש, היינו: הנאשם נתפס נוהג במהירות של 79 קמ"ש מעל למהירות המותרת. אין ספק שנהיגה במהירות שכזו מסכנת את שלום המשתמשים בדרך וכן את הנאשם ונוסעיו סכנה ממשית ואנו כתביעה מבקשים מבית המשפט להטיל ענישה מרתיעה על נהגים שנוהגים במהירות כה חריגה במיוחד בימים אלו שהקטל בכבישים הוא קשה. אנו חושבים שרף הענישה צריך להיות הרתעתי וכזה שימנע מנהגים לנסוע במהירות גבוהה כל כך שתסכן כאמור את הציבור. בעניין זה מבקשת להפנות את בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 4740/09 שם נתפס נאשם שנהג במהירות של 159 קמ"ש במקום 90 קמ"ש וביהמ"ש השלום הטיל עליו קנס של 500 ש"ח, פע"ת ופסילה למשך 3 חודשים. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו והעמיד את העונש על 4 שנות פסילה והוסיף רכיב של מאסר על תנאי של 45 יום למשך 3 שנים. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה. אציין כי שנכון שמצוין כי לנאשם שם היה עבר מכביד, אך בתיק שלנו מדובר במהירות גבוהה יותר וככל שהמהירות גבוהה יותר, התוצאות במקרה של תאונת דרכים יכולות להיות קשות יותר ולכן יש מקום להחמיר עם הנאשם בתיק זה החמרה מעבר למה שצוין בפסק הדין שאציג. מדובר במי שנוהג משנת 2008 וצבר 6 הרשעות קודמות. אחרונות ב-2011. בהרשעה 5 הורשע על מהירות. מגישה פסיקה ועבר תעבורתי. היה פסול מנהלית 30 ימים מיום 22/1/12, התיק נפתח בבית משפט ביום 15/2/12 ומאז הנאשם פסול עד לתום ההליכים.

ב"כ הנאשם: מדובר בבחור בן 25. אדם נורמטיבי, בן למשפחה נורמטיבי, אביו היה ראש המועצה המקומית בכפר. הנאשם הודה מיד. חסך זמן שיפוטי יקר. אין מדובר בנהג מסוכן לציבור. מדובר בארוע חריג. עברו התעבורתי אינו מכביד, כל הרשעותיו מסוג ברירת משפט. רשיונו הנו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, להם הוא מסייע. בקשת התביעה חורגת מן הענישה המקובלת במקרים מסוג זה שהיא פסילה, פסילה על תנאי וקנס, וזאת לפני ואחר הרע"פ שהוגש. זה לא מקרה שמצדיק מאסר או מאסר על תנאי. הנאשם היה בפסילה מנהלית, הבין משמעות העבירה וחומרתה, מביע חרטה על מעשיו כבר בשימוע. זה מראה שאין מדובר באדם מסוכן לציבור. אני מבקש לא להחמיר עם הנאשם ולא למצות עמו את הדין ומבקש שהפסילה תהיה קצרה ומינימאלית. אבקש לנכות מן התקופה את התקופה שבה היה בפסילה מנהלית ועד תום הליכים וגם להתחשב בקנס ולחלקו לתשלומים. הוא גר בדבוריה ועובד במפעל מחוץ לכפר ולכן זקוק לרכב. הטלת מאסר בפועל או תנאי ואף פסילה ארוכה יפגעו קשות בנאשם.

<#5#>

גזר דין

 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, שעה שנהג במהירות של 169 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הנה 90 קמ"ש.

מדובר בעבירה חמורה, אשר לא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות ולכן על הענישה שתוטל להיות הולם ומרתיע.

הנאשם נוהג משנת 2008 ומאז צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט. אף עבירת המהירות אליה הפנתה ב"כ המאשימה הנה מן הרף הנמוך. עברו של הנאשם, אף בראי הותק שצבר בנהיגה, אינו משקף חזרתיות בביצוע עבירות תעבורה בכלל וודאי שאינו מבטא חזרתיות בביצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

הנאשם הודה מיד ויש ליתן להודאתו משקל ראוי במסגרת שיקולי הענישה.

הסנגור הביא בפניי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואתחשב בהן בעת הטלת העונש.

ב"כ המאשימה הבהירה כי יש להטיל עונש מרתיע, אולם מדיניות הענישה בתיקים מסוג זה הנה שונה מן המתבקש ע"י המאשימה עתה ועפ"י רוב ובהעדר נסיבות חריגות, מטילים בתי המשפט עונשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס, כאשר עונשי הפסילה עומדים על מספר חודשים. יצויין כי התביעה עצמה עותרת לאותו רף ענישה בתיקים אחרים דומים. איני רואה מקום לחרוג ממדיניות ענישה זו במקרה שלפניי, שאיננו חריג.

עיינתי ברע"פ 4740/09 קרקי חסאם נגד מדינת ישראל, שהוצג בפניי ע"י ב"כ המאשימה, בו לא הוטל מאסר בפועל, כפי שביקשה המאשימה, אלא מאסר על תנאי ופסילה למשך 4 שנים. מכל מקום, אין מדובר במקרה דומה לזה העומד לפניי. צויין מפורשות בהחלטה בעניין קרקי חסאם כי העונש שהוטל נובע לא רק מחומרת העבירה אלא גם מעברו המכביד של המבקש. במקרה שבפניי, לא הוצג עבר תעבורתי מכביד המצדיק הטלת עונש דומה.

בהתחשב בחומרת העבירה בה הורשע הנאשם, עברו התעבורתי, הודאתו ונסיבותיו האישיות, כמו גם בראי הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה ובנסיבות תיק זה, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך  1,200 ש"ח  או 12 ימי מאסר שירוצו בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון תוך 60 יום.

אי עמידה באחד התשלומים, יעמיד את יתרת סכום הקנס לפירעון מיידי.