תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
4397-04-10
03/01/2012
|
בפני השופט:
טל אוסטפלד נאוי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד ליטל פרידמן
|
הנתבע:
נתן לכט עו"ד קולקר
|
הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן:
1. נהיגה בדרך שאינה עירונית במהירות של 139 קמ"ש כאשר המהירות המותרת 90 קמ"ש - בניגוד לתקנה 54 לתקנות התעבורה.
2. נהיגה בשכרות כאשר נמצא ריכוז אלכוהול של 515 מק"ג בליטר אוויר נשוף - בניגוד לסעיף 62(ד) ו- 64ב(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה ותקנה 169א לתקנות התעבורה.
מטעם התביעה העידו -
ע"ת/1, רס"מ תומר גמדני אשר ערך את טופס ההזמנה לדין (ת/1, דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (ת/2).
ע"ת/2, אמיר קידר, אשר ערך מזכר (ת/3), דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות "ינשוף" (ת/4), פלטי "ינשוף" (ת/5), בדיקת כיול (ת/6).
בהסכמה, הוגשו המסמכים אותם ערך לירן חלפון - מזכר (ת/7) ודו"ח עיכוב (ת/8) והרצל כהן שערך את התע"צ (ת/10).
הסנגור ויתר על חקירת שני עדי תביעה אלו.
הנאשם בחר שלא להעיד והצדדים ביקשו להגיש סיכומיהם.
טענות ההגנה
1.
האישום הראשון - נהיגה מעל למהירות המותרת
.
הסנגור טוען כי הנאשם כפר בתקינות מכשיר המדידה והתביעה לא הצליחה להוכיח תקינותו.
לטענת הסנגור, התביעה לא הוכיחה תחזוקו וכיולו של מכשיר הממל"ז על-ידי טכנאי בר-סמכא, על-פי הוראות היצרן ועל כן לא ניתן להסתמך על תוצאות המדידה.
ממשיך הסנגור וטוען כי חזקת האמינות אינה פוטרת את המשטרה מביצוע כיול תקופתי למכשיר הממל"ז. הסנגור הפנה לשורת פס"ד שם זיכו בתי המשפט השונים נאשמים כאשר לא בוצעו כיולים למכשירי המדידה.
2.
האישום השני - נהיגה בשכרות
.
הסנגור טוען בסיכומיו כי התביעה כשלה מלהוכיח יסודות העבירה, לא הוכיחה תוכנם של הפלטים, תקינות המכשיר, מכלי הכיול שלו, תוכנם והתאמתם לפעולה עם המכשיר.
הסנגור טוען כי התביעה לא צרפה את תעודות הבלון ולא הוכח כי ערך הבלון שהוזן בעת כיול המכשיר הוא הערך הנכון.
דיון