כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 07.08.10, בשעה ,04:25 בצומת אפק נהג ברכב בהיותו שיכור.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי אף לא נעשתה לו בדיקת מאפיינים בשל מום גופני בגפיו התחתונות (רגל אחת קצרה).
להוכחת עובדות כתב האישום העידה המאשימה את השוטרת, הגברת שירי מזרחי אשר טיפלה בכל האירוע (להלן: "השוטרת").
השוטרת ערכה את ההזמנה למשפט ואת דוח הנסיבות הנלווה להזמנה זו (ת/1). כמו כן, ערכה דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/2), ביצעה לנאשם בדיקת מאפיינים וכן ביצעה לנאשם בדיקת נשיפה.
ב-ת/1 מציינת השוטרת כי עמדה בצומת אפק וסימנה לרכבו של הנאשם, אשר הגיע מכיוון קיבוץ אפק, לעצור בצד. היא ניגשה לנהג וביקשה רישיונות ומיד הריחה ריח של אלכוהול. לאור זאת, ביקשה מהנאשם לבצע בדיקת נשיפון וכשהתקבלה תוצאה המאמתת את החשד כי הנאשם שיכור, הסבירה לו שהוא מעוכב לצורך בדיקת שכרות במכשיר ינשוף וכי אסור לו לאכול, לשתות, לעשן עד לבדיקה. כמו כן, ביצעה לנהג בדיקת מאפיינים. לאחר שחלף פרק הזמן הנדרש לביצוע בדיקת הנשיפה, ביצעה אותה ואז התקבלה תוצאה של 375 מק"ג אלכוהול. השוטרת הסבירה לנאשם את מהות העבירה, מילאה את כל הטפסים הדרושים והוא זומן לשימוע אצל קצין משטרה.
עוד מציינת השוטרת ב-ת/1 כי יחד עם הנאשם היו עוד ארבעה נוסעים ברכב וכי הרכב נמסר לחברו של הנאשם, בחור בשם טרגנסקי ארטיום.
בדיקת המאפיינים שערכה השוטרת לנאשם מלמדת כי ריח אלכוהול קל נדף מפיו וכי הוא צלח את כל בדיקות המאפיינים. עם זאת, מציינת השוטרת כי התרשמותה הכללית הייתה שהנאשם תחת השפעה בינונית של אלכוהול. בתחקיר שערכה לו באותו מעמד, טען הנאשם, כי נסע מקיבוץ אפק לקיבוץ חיפה ושתה שעה וחצי טרם עצירתו על ידי השוטרת, בירה אחת בקיבוץ אפק.
בעדותה בביהמ"ש, חזרה השוטרת ואישרה את תכני הדוחות שערכה והבהירה כי הם משקפים נכונה את מהלך האירוע.
לשאלת הנאשם, היא הבהירה כי עצרה אותו לצורך בדיקות שכרות שהמשטרה ערכה באותו מועד באזור זה. לא היה לה חשד מסוים כלפי רכבו של הנאשם. השוטרת חזרה ותיארה את הנוהל לעצירת רכב ובדיקת שכרות שעה שהתעורר חשד שנהג נוהג כשהוא שיכור, והבהירה כי בדיקת המאפיינים נעשית לאחר בדיקת הנשיפון.
הנאשם הטיח בפניי השוטרת כי יש לו מום מלידה - רגלו האחת קצרה מהשנייה, ובעקבות כך הוא לא יכול ללכת יציב, ולכן טען בפניה, כי כלל לא ביצעה לו את בדיקת המאפיינים, ואף טען בפנייה, כי היא זייפה את טופס בדיקת המאפיינים. השוטרת דחתה את דבריו והשיבה שאם לא הייתה ממלאת את בדיקת המאפיינים, לא הייתה ממלאת את הטופס.
באשר להתרשמותה הכללית בדבר ההשפעה הבינונית של האלכוהול ציינה, כי חרף תוצאות בדיקת המאפיינים, זו הייתה התרשמותה מן הנאשם.
הנאשם העיד לעצמו וכן העיד להגנתו את החברים שנכחו, לטענתו, יחד איתו באותו אירוע.
הנאשם טען, כי יצא לבלות בקיבוץ אפק במסיבה יחד עם חבריו. לאחר מספר שעות משסיימו לבלות באותה מסיבה, שמו פעמיהם לחיפה. הנאשם אישר כי שתה בירה באותה מסיבה, אם כי לטענתו שתה רק חצי ליטר. כמו כן, טען כי לא שתה משקאות אלכוהוליים נוספים מעבר לכך.
כאשר הגיע לצומת אפק, אותת לו שוטר שעמד על הכביש לעצור בצד. הוא ירד לשול, השוטר ניגש אליו, הוציא מכשיר נשיפון, הסביר לו מה לעשות, הנאשם מילא אחר הוראות השוטר, נכשל בבדיקה, שוטר אחר הגיע למקום והבהיר לו מה הולך להתבצע וביקש ממנו לצאת מן הרכב. לטענת הנאשם, עד לאותה נקודת זמן, כלל לא ראה את השוטרת במקום. הוא ציין, כי היו מספר כלי רכב שהיו במקום וכל הנהגים חיכו בצד לטיפול השוטרים בהם.
השוטר לקח אותו לאותו מקום בו כל הנהגים חיכו לטיפול השוטרים, ואמר לו להמתין שם, לא לאכול, לשתות, לעשן או להקיא. לדבריו, חבריו יצאו מן הרכב ויחד המתינו כולם כ-20 דקות. בחלוף זמן זה, הורה לו אותו שוטר לגשת לניידת והסביר לו כי הוא הולך לבצע לו בדיקה במכשיר הינשוף. הנאשם ניגש לניידת, שם הבחין לראשונה בשוטרת שירי מזרחי, והיא אמרה לו כי כעת יבצע את הבדיקה במכשיר הינשוף. היא ביקשה ממנו את המסמכים ורישיון הנהיגה וביצעה את הבדיקה.
הנאשם נשף במכשיר הינשוף ותוצאות הבדיקה הראו כי הוא שיכור. השוטרת הסבירה לו כי יהיה בפסילה מנהלית כ-30 יום והוא לא יוכל לנהוג ברכב חזרה הביתה. לאור זאת, לחברו בוצעה בדיקת נשיפון על ידי השוטרים וכשנמצא שהוא איננו שיכור נמסרו לו מפתחות הרכב על מנת שיסיע את כולם הביתה.
הנאשם הדגיש כי השוטרת לא ביצעה לו בדיקת מאפיינים כלל וכלל. לדבריו היו איתו ארבעת חבריו בשטח והם יוכלו להעיד כי לא בוצעה לו כלל בדיקת מאפיינים.
בחקירה נגדית נשאל הנאשם מדוע לא מסר לשוטרת, טרם הכוונה לבצע לו בדיקת המאפיינים כי הוא סובל מנכות מסוימת המגבילה את תנועתו. הנאשם השיב כי כלל לא בוצעה לו הבדיקה ולכן לא סיפר. כאשר הופנה לחתימתו המתנוססת על גבי טופס המאפיינים, טען הנאשם כי אכן חתם על הטפסים ואף יש שלוש חתימות שלו על הטפסים. לכן, מצא התובע להזכיר לנאשם כי הוא מעיד תחת אזהרה ושאל אותו שוב בדבר ביצוע בדיקת המאפיינים אך הנאשם חזר וטען כי לא בוצעה לו הבדיקה הזו ואף לא לשאר הנהגים שעמדו לידו אותה עת. לטענתו, הבדיקה לא בוצעה כדי לחסוך זמן לשוטר. התובע המשיך ושאל את הנאשם מה הטעם שהשוטרת תציין כי ביצעה לו בדיקת מאפיינים ותסמן כי עבר את כל המבחנים בהצלחה וכיצד מתיישבות טענות הנאשם עם העובדה שהוא עצמו מאשר שחתימותיו מתנוססות על טופס בדיקת המאפיינים ומאשרות את ביצועה. בנקודה זו ביהמ"ש הוסיף ושאל את הנאשם אם הוא קרא מה כתוב בטופס המאפיינים בטרם הוא חתם. הנאשם טען כי זוהי פעם ראשונה בחייו שנעצר לבדיקת שכרות, ההליך אינו מוכר לו אך הוא יודע מהי בדיקת מאפיינים והוא ראה את הטפסים והבין את תוכנם טרם החתימה עליהם.
עוד נשאל הנאשם ביחס לטענתו כי שתה רק בירה אחת וכיצד טענתו זו מתיישבת עם הטענה שהשמיע בשימוע שנערך לו אצל קצין המשטרה, שם טען כי שתה שתי בירות. הנאשם טען כי ייתכן ואמר זאת, אך הוא זוכר ששתה רק בירה אחת, למרות שהסכים שזכרונו במועד השימוע, שהיה סמוך לאירוע, היה טרי יותר. באשר לטענה מדוע אחרים לא נהגו ברכב, טען כי : "הם היו ממש שתויים".