הכרעת דין בתיק תת"ע 3282-09-10 - פסקדין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 31.07.10  בשעה 07.50 או בסמוך, בכביש 20 לכיוון דרום, סירב הנאשם לתת דגימה לבחינת שיכרות  בניגוד לסעיף 62(2), 64 ב, 64 ד(א) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

העדויות שהובאו בפני בית המשפט:

מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה. ומטעם ההגנה העיד הנאשם.

עד התביעה מר' משה לפיד רשם את דו"ח ההזמנה לדין, כיוון שהמתנדב שהיה עימו אינו רשאי לרשום דו"חות. עד זה לא זכר דבר מעבר לאמור בדו"ח.

עד התביעה מר' אדם בורנשטיין ערך את מרבית מסמכי התביעה, מהם עולה כי הנאשם נעצר אקראית לבדיקת שיכרות. מדבריו עולה כי מהנאשם עלה ריח אלכוהול חזק. הופעתו הייתה מרושלת, התנהגותו פרועה. הנאשם לא ציית להוראות השוטר ודרש שהללו יתנהלו ע"פ הדרישות שלו. בוצעה לנאשם בדיקת נשיפון ותוצאת הבדיקה הייתה - כשל. הודע לנאשם כי אסור לו לאכול, לשתות, לעשן או להקיא עד לביצוע בדיקת הינשוף.

בבדיקת המאפיינים הנאשם עבר בהצלחה את בדיקת העמידה, אך כשל בבדיקת הליכה על קו ובבדיקת מבחן הבאת אצבע לאף. התרשמותו הכללית של השוטר הייתה כי הנאשם נראה תחת השפעת אלכוהול בינונית.

הנאשם נדרש ליתן דגימת נשיפה. הוסברה לו משמעות הסירוב לביצוע הדגימה. משמעות ההכשלה והעונשים הקבועים בחוק לעניין סירוב. הנאשם הסכים לבצע את הדגימה, אך סירב לחתום על טופס הסבר הדגימה. מתחקור החשוד עולה כי הנאשם שתה 2 כוסות יין במסעדה בערבו של יום עובר למפגש עם השוטר. עוד לדברי הנאשם, שתה תרופות, אך הוא לא זכר את שמם. לדברי הנאשם אכל " אתמול עוגיות בערב". הנאשם טען כי, לא הכשיל את הבדיקה. אלא, הוא פשוט "מעשן כרוני" (עמ' 15 שורה 13 לפרוטוקול). הנאשם ביקש שתיערך לו דגימת נשיפה.

בדו"ח העיכוב טען הנאשם "אני לא שיכור שתיתי אתמול".

עד התביעה כתב דו"ח פעולה מפורט ממנו עולה, שבעקבות בדיקת הנשיפון הכושלת, דרש השוטר מהנאשם לבצע בדיקת ינשוף והסביר לו שאסור לו לאכול, לשתות, לעשן או להקיא. השוטר וידא כי פיו של הנאשם ריק הנאשם כאמור הסכים לבדיקה. למרות זאת, הנאשם ביקש לעשן והשוטר הסביר לו שוב שהדבר אסור. לאחר מספר דקות ראה השוטר את הנאשם מקרב את ידו לפיו. השוטר שאל את הנאשם מה יש בידו? הנאשם טען שכלום וזרק דבר מה מידו.  השוטר ניגש לנאשם וראה על הרצפה בסמוך לנאשם סיגריה שרק הודלקה. השוטר שאל את הנאשם לפשר הדבר והנאשם בתגובה הרים ראשו לשמיים, נשף עשן לבן ואמר אני בלחץ אני חייב לעשן. השוטר הסביר לנאשם כי הוא מכשיל את הבדיקה ועל כן יעשה ניסיון נוסף. הנאשם אישר לשוטר כי הוא מבין את האיסורים. אולם, כעבור כרבע שעה הבחין השוטר בנאשם לועס. השוטר שאל את הנאשם מה יש בפיו אך הנאשם הרים את קולו וטען שאין כלום בפיו. השוטר ביקש מהנאשם לפתוח את הפה והבחין שבפיו של הנאשם ישנם רסיסים ירוקים שנראו כמו עלים. השוטר שאל את הנאשם מדוע הוא לועס עלים. הנאשם לא השיב ומשך בכתפיו. השוטר הודיע לנאשם כי הוא רושם לו דו"ח על סירוב להיבדק. או אז הגיע חברו של הנאשם ודרש מהשוטר לבצע לחברו בדיקת דם.

הנאשם טען להגנתו, שהשוטר עצר אותו וביקש ממנו לנשוף במכשיר קטן. הנאשם ביצע כל מה שביקש ממנו השוטר. בוצעה לנאשם בדיקת מאפיינים שלגביה אמר הנאשם "עשיתי הכל מושלם כמו שצריך". השוטר ביקש מהנאשם להמתין ללא הסברים,  לכן הנאשם הלך לעשן ורק אז השוטר אמר לו לזרוק את הסיגריה והסביר את נהלי הבדיקה. בחקירה הנגדית טען הנאשם כי סרב לחתום על כל המסמכים כיוון שלמרות שהוא התחנן לבצע בדיקת ינשוף השוטר בכל זאת סירב לו.

טענות הצדדים

טענות התביעה : הנאשם הודה כי שתה 2 כוסות יין ולאחר מכן נהג ברכב. הנאשם נתבקש לעשות בדיקת נשיפון שתוצאתה הייתה חיובית. לאחר שהנאשם כשל בבדיקת המאפיינים, הוא נתבקש שלא לאכול, לשתות, לעשן או להקיא במשך 15 דקות ולמרות הסבריו של השוטר, הנאשם נמצא מעשן במהלכם. הנאשם הוזהר בשנית אך שוב נמצא אוכל. השוטר ראה בפעולות אלו אי שיתוף פעולה ועל כן יש בכך סירוב להיבדק. הנאשם לא שיתף פעולה עם השוטר ואף סירב לחתום על המסמכים.

עדות הנאשם הייתה רבת סתירות ומניפולטיבית, מחד הוא זוכר חלק מהפרטים ומאידך כל הפרטים הקשורים בסירובו לבדיקה הוא אינו זוכר. באירוע נכח גם חברו של הנאשם, אולם הוא בחר שלא להביאו.

טענות ההגנה : הנאשם לא סירב לבצע בדיקת נשיפה ושיתף פעולה באופן מלא עם השוטר במקום. ייתרה מזאת, הנאשם אף התחנן לבצע בדיקת נשיפה ודם. השוטר ע"ת 2 החליט באופן שרירותי כי הנאשם מסרב לבצע בדיקה. יתרה מכך, התנהלות השוטרים היא שהביאה לכך שהדגימה לא נלקחה. עד התביעה לא יכול היה להריח את הנאשם מהמרחק בו עמד. בשטח לא היה כלל מכשיר ינשוף ולכן לא ניתנה כלל לנאשם הזדמנות לבצע את הבדיקה. לטענת ההגנה סתר ע"ת 2 את גרסתו לגבי הימצאות מכשיר הינשוף במקום. מחד, העיד כי לא היה מכשיר ינשוף במקום, מאידך בהמשך עדותו טען כי היה במקום מכשיר וזאת למרות שהוא אינו זוכר דבר. בנסיבות אלו לא ניתן לטעון כי הנאשם סירב לבצע את הבדיקה, כי למעשה נמנעה מהנאשם זכותו לבצע בדיקה, כאמור. הנאשם לא הוזהר כדין לגבי משמעות הסירוב. הנאשם טען כי שתה יום קודם לכן, והוא לא סתר עצמו בנקודה זו בכל מכלול הראיות. הנאשם עמד בבדיקת המאפיינים בצורה תקינה. יתרה מכך, בדיקת המאפיינים אינה עומדת בתנאי עפ"ת 23854-12-10 ארביב נגד מדינת ישראל. סירוב השוטר לערוך לנאשם בדיקת דם או נשיפה הם שמנעו מהנאשם את זכותו להתגונן ולהוכיח חפותו.

השאלות במחלוקת

המחלוקת העיקרית שבפני היא למעשה בשתי שאלות. האם התנהגותו של הנאשם מהווה הכשלה של דגימת הינשוף? והאם יש בהתנהלות הנאשם סירוב לבצע בדיקה, כאשר הנאשם הוא שביקש לבצע הן דגימת ינשוף והן דגימת דם?

דיון

בטרם נענה על השאלות שבמחלוקת ברצוני להתייחס לדרכו של הנאשם בבית המשפט וביום האירוע.