תת"ע
בית המשפט לתעבורה עכו
|
3227-09-11,3228-09-11
31/01/2013
|
בפני השופט:
יעקב בכר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. אורי סטואין 2. לאוניד סטואין
|
הכרעת דין |
ראשית דבר, החלטתי לזכות את הנאשמים וזאת מחמת הספק.
1. א. כנגד הנאשם 1 אורי סטואין הוגש כתב אישום לפיו, ביום25.02.2011, שעה 11:15, שעה שנסע ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות וישב במושב הקדמי של הרכב, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות- עבירה בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.
ב. כנגד הנאשם 2 לאוניד סטואין הוגש כתב אישום לפיו, ביום 25.02.2011, שעה 11:15, שעה שנהג בכביש 85 מצפון לדרום, ברכב שמותקנת בו חגורת בטיחות והניח לנוסע לשבת במושב הקדמי של הרכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות- עבירה בניגוד לתקנה 83 ב(א) לתקנות התעבורה.
2. הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום.
3. התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר מר ארקדי סברדלוב, עורך הדו"ח, הגישה באמצעותו את הדו"חות ת/1 ו- ת/2.
על פי הנטען בדו"חות, הבחין עד התביעה בנאשם 1 אורי סטואין, יושב במושב הקדמי של הרכב בו נהג נאשם מס' 2- סטואין לאוניד, כאשר הוא לא חגור בחגורת בטיחות.
בחקירתו הנגדית לשאלה
"אני אומר לך שלא היה שום סיכוי שאתה יכולת לראות בנסיעה של 600 מ' שלא הייתי חגור. זה מה שהפתיע אותי. ברגע שאבי יושב והוא גבוה לא ניתן לראות את הנוסע ליד." השיב
"הדגשתי שאתה הייתה בחצי שכיבה ברכב ואפשר לראות שאתה לא חגור כי החגורה לא הייתה מתוחה ושהתקדמתי ראיתי שהחגורה תלויה במקביל למשקוף."
לשאלה
"שבכל זאת ירדת מהרכב כדי להגיד לנו מה העבירה. אמרתי לי שאני גם אקבל דוח אם לא אשתוק. שאלתי אותי על מה הדוח וציינת שאני לא הייתי חגור. שאלתי אותך אם כרגע אני חגור. אני הייתי בפריצת דיסק ולכן הייתי שכוב. לא הסכמת לרשום את מה שביקשתי ממך לרשום שראית אותי חגור. האם ראית אותי כשאני חגור?" השיב בחיוב וציין כאשר ניגש לנהג וביקש רישיונות וכאשר ציין בפני הנהג כי הדו"ח על עבירה של אי חגירת חגורה בטיחות, התחיל הבן להתווכח
"רציתי לתת לו דוח אחד אבל בגלל שהוא התווכח רשמתי עוד דוח."
העד ציין כי ביחד עמו היה מתנדב שלא רשם דו"ח שכן ישב ברכב ולא היה עד לאירוע.
לשאלת בית המשפט האם העד הבחין שהנהג היה חגור בחגורת בטיחות בזמן הנסיעה? השיב בחיוב.
עד עוד ציין כי לא הבחין אם שאר הנוסעים שישבו בשוב האחורי היו חגורים.
4. מטעם הנאשמים העידו הנאשמים והגברת סטואין.
א.
נאשם מס' 1
בעדותו בבית המשפט ציין
"
נסענו
מירושלים
לנהריה
. היה
לי
התקף
כאב
חריף
של
פריצת
דיסק
. נסענו
למטפלת
אלטרנטיבית
בנהריה
. ביציאה
מירושלים
אשתי
חגרה
אותי
. לא
יכולתי
לשכב
, בשל
הכאבים
. הייתי
מוגבל
תנועה
והזזתי
רק
את
הצוואר
. נעזרתי
באשתי
להיכנס
לאוטו
. השוטר
כשעצר
אותי
, וראה
שאני
חגור
לחלוטין
, אמר
לי "אתה
עשית
את
זה
עכשיו
, בזמן
שעצרתי
". הייתי
מוגבל
לחלוטין
ולא
יכולתי
לזוז. לא
ניתן
היה
לחגור
אותי
במהלך
הנסיעה
, ואף
לא
במהלך
העצירה
. כשחגרו
אותי
לפני
הנסיעה
, זה
לקח
הרבה.
במהלך
הנסיעה
, כשהיינו
קרובים
לאזור
עכו
, מרחוק
זיהינו
רכב
, נדמה
לי
שזה
היה
אוטו
קטן
כחול
, הבהב
לנו
כשהיינו
בנתיב
ימני
, אבא
שלי
אמר
" לא
יודע
מי
זה
" והמשכנו
לנסוע
. הוא
חתך
אותנו
לאחר
שהגביר
מהירות
, ונצמד
דלת
לדלת
, ופתח
חלון
וצעק
"תעצרו
, תעצרו
זה
משטרה
".
עצרנו
את
הרכב
, לא
יכולתי
לצאת
, אמרתי
לאבי
לא
לצאת
כי
זה
היה
כביש
מהיר
, מסוכן
. ניגש
אלינו
אדם
עם
ווסט
צהוב
. ראיתי
שהיה
עוד
מישהו
באוטו
. ניגש
אלינו
מהצד
שלי
לא
מצד
הנהג
, שוטר
, ושאלנו
מה
עשינו
, ובמה
מדובר
. הוא
ביקש
רישיונות
. שאלנו
מה
עשינו
. אמר
שהוא
לא
מעוניין
לדבר
ושנביא
רישיונות
. אמר
לי
על
כך
שאתה
מדבר
איתי
, גם
אתה
תביא
רישיון
. נתנו
לו
את
הרישיון
שלי
, שהיה
בארנק
אצל
אשתי
. תוך
כדי
שאלתי
אותו
מה
עשינו
. אמר
אל
תדבר
איתי
כי
אני
יעכב
אותך
לחקירה
. אמרתי
שמשהו
פה
לא
הגיוני
, מדוע
הוא
כל
הזמן
מאיים
עלינו
, ומה
עשינו. מדוע
הוא
מבקש
ממני
גם
רישיון
. אולי
כי
אבי
נהג
מהר
מדי
. לא
היה
ברור.
הוא
נעלם
לרכב
די
הרב
הזמן
. אחרי
שהוא
לא
הופיע
כ
דקות
וישב
באוטו
, פנינו
למוקד
- המשטרתי
. אשתי
חשדה
שלא
מדובר
בשוטר
, וכי
מנסים
לגנוב
לנו
את
הרישיון
. כך
בכל
אופן
הדברים
נראו
. במוקד
אמרו
שאין
מדובר
ברכב
משטרתי
ונלחצנו
ובקשנו
להזמין
ניידת
, לאחר
שהסברנו
מה
קרה
. הם
באמת
הוציאו
לשם
ניידת.
לגבי
הטענה
שלא
הייתי
חגור
, מדובר
בטענה
שגויה
. אשתי
חגרה
אותי
בירושלים לא יכולתי לבצע פעולה זאת בעצמי. גם אם היו חוגרים אותי במהלך הנסיעה, לא היה שום סיכוי בעולם שהוא יכול היה לראות את זה."
מדובר
בדו
"ח
של
257 ש"ח
. ההתייצבויות
שלנו
בבית המשפט
, וההגעה
מירושלים
, זה
כבר
יותר
מהדו
"ח.