הכרעת דין בתיק תת"ע 2694-10-11 - פסקדין

ראשית דבר, הריני מזכה את הנאשם, מחמת הספק.

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 27.04.2011, בשעה 09:36, שעה שנהג ברחוב המייסדים בנהרייה, השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.         התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטרת רס"ר קרני שילר, עורכת הדו"ח והגישה באמצעותה את הדו"ח, וכך נכתב בדו"ח:

"הנ"ל נהג ברכב בכביש הנ"ל, אחז בפלאפון ביד ימין בגובה הפנים מול הפנים, בידו השנייה אחז בהגה. אני הייתי בניידת כחול לבן ביציאה מבית הספר עמל הבחנתי בעבירה קשר עין רצוף עד שעצר הוסבר לו מהות העבירה. הנ"ל היה לבדו ברכב."

עוד ציינה עדת התביעה כי הבחינה בעבירה בהיותה בתוך הניידת.

            לשאלת בית המשפט העדה ציינה כי בדרך כלל היא רושמת בדו"ח אם היא רואה ברכב טלפון קבוע.

4.         מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

            בעדותו בביהמ"ש מסר:

"אני הייתי ברח' המייסדים בנהרייה, יצאתי ימינה בצומת לכיוון עכו. אחרי שהגעתי לצומת שמעתי צופר בניידת. הייתי בשיחה עם אח שלי (יש פירוט שיחות), השוטרת אמרה לי תעמוד בצד. ירדתי אליה, אמרה לי שדיברתי בטלפון. אמרתי לה עכשיו דיברתי, אבל מהפלא' הקבוע באוטו, אין לי סיבה לדבר בנייד. אני יזמתי את השיחה."

הנאשם הציג פירוט שירות (נ/1), כמוכן הגיש אישור, כי ברכבו מותקן טלפון קבוע על אותו מספר.

לשאלה "יכול להיות שאחזת בטלפון מבלי קשר למה שקורה?" השיב  לא היה כן, הייתי מודה בכך. ביקשתי שיתקינו טלפון קבוע ברכב כדי לא להחזיק אותו באמצע נסיעה."

לשאלה "אז למה אמרת לה תעשי לי אי החזקת הגה?" השיב "לא אמרתי לה כלום, היא רשמה מה שבא לה. אמרתי לה תקריאי לי מה כתבת אמרה לי אקריא לך בבית משפט."

5.         לאחר ששקלתי את הדברים זה לעומת זה, מצאתי בדבריו הנחרצים של הנאשם משום ספק ממשי אשר מצדיק זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

            על מנת להרשיע נהג על סמך עדות יחידה של שוטר, עדותו של השוטר צריכה להיות מפורטת, בהירה ובעיקר נטולת ספקות.

עדותה של השוטרת העולה מהתרשומת ת/1, אינה ממלאה אחר הקריטריונים האמורים. השוטרת לא פרטה כיצד הבחינה בביצוע העבירה מה היה המרחק בינה ובין רכבו של הנאשם שעה שהבחינה בעבירה.

יתר על כן, התרשמתי מכות עדותו של הנאשם, ולא מצאתי טעם וסיבה מדוע לא ליתן אמון בגירסה אותה מסר בביהמ"ש לפיה עשה שימוש בטלפון קבוע המותקן ברכבו.

עמדה זו מתחזקת לנוכח תגובת הנאשם כפי שנרשמה מפיו בעת האירוע אשר הכחיש על אתר את ביצוע העבירה וטען כי יש לו טלפון קבוע ברכב.

הדברים הנ"ל של הנאשם נתמכו במסמכים שהוצגו על ידו.