הכרעת דין בתיק תת"ע 2484-02-13

1.         הנאשם עומד לדין בגין אי ציות לתמרור 815 (ד-14) - עבירה לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

2.         בישיבת ההקראה, כפר הנאשם במיוחס לו, ועל כן נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

3.         מטעם התביעה העיד השוטר רס"ל ענאד דאהר, שערך את הדו"ח (ת/1).

            בהתאם לדו"ח ביום 11.8.12, בשעה 14:06, רכב הנאשם על אופנוע ברחוב לח"י ממזרח למערב ולפני הגעתו לרמזור בצומת עם רחוב קיבוץ גלויות לא ציית לתמרור 815 המסומן על פני הכביש ברור ובולט לעין, "שהנ"ל עקף רכבים שעמדו בשני נתיבים מצד ימין עבר על שטח ההפרדה המסומן על פני הכביש....עבר כארבעה רכבים כמו כן הנ"ל היה עם קסדה לא קשורה ברצועה". השוטר מציין כי ניצב סטטי-רגלי בצומת, ליד הרמזור עם פניו למזרח, קשר עין רצוף, אור יום.

            דברי הנהג, שנרשמו מפי הנאשם, היו:  אין מה לומר.

4.         בחקירתו הנגדית, לא זכר השוטר דבר מעבר לרשום בדו"ח - ע' 4, ש' 22. הנאשם שאל את השוטר, מדוע אם רכב עם קסדה שאינה רכוסה לא רשם לו השוטר שני דוחות, והשוטר השיב: "ידוע שאסור לרשום שני דוחות, ולכן רושמים את העבירה בעובדות ובנסיבות מפרטים את העבירה השנייה". השוטר עמד על גרסתו שהנאשם ביצע עקיפה של לפחות 4 כלי רכב מצד ימין ע"ג שטח ההפרדה.

5.         הנאשם העיד להגנתו. הנאשם אישר שרכב על גבי דרך קיבוץ גלויות ממזרח למערב, ציין כי הבחין בשוטר, "כשראיתי שיש לי מקום לעבור בין שטח ההפרדה למכוניות אני עברתי" - ע' 5, ש' 11.

6.         בחקירתו הנגדית, סיפר הנאשם כי אחד הרבנים משכונת התקווה נסע ברכב ואילו הנאשם רכב באופנוע, כאשר הרב נסע בנתיב הימני. הנאשם ציין כי נסע מאחורי המכוניות, "וכיוון שאני השתהתי מאחורי המכוניות, וזה העדות שהרב יכל לתת לי, ואני שמתי לב לשוטר, ואני השתהתי האם לנסוע בין המכוניות או שיש לי מספיק מקום מצד ימין בין שטח ההפרדה למכוניות" - ע' 5, ש' 27-29. הנאשם טען כי היה בינו לבין הרב קשר עין. התובע הטיח בנאשם, שהסתכל על הרב בעת הנסיעה, או אז תיקן הנאשם את תשובתו וענה: "הסתכלתי על הדרך"  -  ע' 5, ש' 34.

            ששאל שוב התובע אם הסתכל על הדרך, כיצד היה בינו לבין הרב קשר עין, השיב הנאשם לתובע כי: "השאלה שלך טרחנית. יש קשר עין ביני לבין הרב ואני מסתכל על הדרך" -

ע' 6, ש' 2.

הנאשם אישר את דבר הסימון שעל פני הכביש וקיומו של קשר עין עם השוטר.

דיון והכרעה

7.         בפני גרסה מול גרסה. לאחר שהזהרתי את עצמי, אני קובע כי אני מעדיף את גרסת השוטר על פני גרסת הנאשם. השוטר הותיר בי רושם חיובי, והיפכא הנאשם.

            השוטר תיאר בדו"ח באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, לרבות מיקום הגעתו של הנאשם אל הצומת, כיווני נסיעה, מקום עמידתו, כמות כלי הרכב שעקף הנאשם ומצב קסדתו של הנאשם. השוטר לא העצים או הוסיף דברים שאינם מופיעים בדו"ח, ועדותו לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

8.         מנגד בגרסת הנאשם יש גם יש משום חיזוק לגרסת השוטר. הנאשם מספר כי נסע מימין למכוניות שנעו בנתיב הימני, בינן לבין שטח ההפרדה. הנאשם אף מציין כי השתהה, האם לנסוע בין המכוניות או שמא יש לו מקום מספיק לעבור מצד ימין בין שטח ההפרדה לבין כלי הרכב - ע' 5, ש' 27-29.

            דהיינו, הנאשם במו פיו מספר כי עקף כלי רכב מצד ימין, ועוד התלבט אם יש מקום מספק בינן לבין שטח ההפרדה.

9.         גרסת הנאשם פתלתלה, שכן מחד העלה את אותו רב משכונת התקווה שנסע לאותו הכיוון אליו נסע הנאשם, ויכל לשפוך אור על גרסת הנאשם, שכן היה בינו לבין הרב קשר עין, וששאלו התובע האם הסתכל על הרב בזמן נסיעה, מיהר הנאשם לתקן ולומר כי הסתכל על הדרך, ושהתובע הטיח בו הדברים שוב, טען הנאשם כי שאלת התובע טרחנית.

            מעבר לכך, אי הבאת הרב לעדות, מחזקת את ראיות התביעה, לאור הכלל הראייתי בדבר אי הבאת עדות רלוונטית המחזקת את גרסת היריב.

10.        לאחר שהעדפתי גרסת השוטר, על פני גרסת הנאשם, אני קובע כי הנאשם בהגיעו לפני הצומת לח"י-קיבוץ גלויות לא ציית לתמרור 815 המסומן על פני הכביש ובתוך כך עקף כארבעה כלי רכב, מימין, כשהוא עובר על פני  שטח ההפרדה האמור.