תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
2018-01-12
12/07/2012
|
בפני השופט:
מגי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לימור שאלתיאל
|
הנתבע:
מנשה יגאל טופר
|
| הכרעת דין |
האישום:
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב 18.03.11, בשעה 21:00, ברחוב ה' באייר 28 ראש העין, העמיד את רכב מ"ר 4430361 על המדרכה, במקום שלא הוסדר בהעמדת רכב לחנייתו בניגוד לתקנה 72(א)(2א) לת"ת.
הכפירה
:
הנאשם כפר והתיק נקבע להוכחות.
פרשת התביעה
:
מטעם התביעה העיד עורך הדוח נגר ברי (להלן:השוטר) אשר חזר על תוכנו של הדוח, וציין כי נפתח אירוע מהמוקד ובגלל זה הגיעו למקום, הוא זיהה את הרכב ולא היה מעבר להולכי רגל, כך שהיה צריך לרשום דוח.
בחקירתו הנגדית ציין העד כי הוא לא זוכר את האירוע בוודאות.
פרשת ההגנה:
הנאשם העיד וציין כי הוא התארך אצל גיסו, קיבל טלפון מהמשטרה להזיז את הרכב.
הנאשם אינו כופר בכך שאכן הרכב עמד על המדרכה אלא שלטענתו יש לו אמא נכה וילדים קטנים, הוא התארח אצל גיסו, החנה את הרכב על המדרכה היות והייתה מצוקת חנייה אולם הרכב עמד באופן שלא קיפח את השימוש.
הנאשם הביא תמונות מהמקום שאומנם לא צולמו בעת האירוע אך מעידים לטענתו על המקום בו עמד הרכב.
הנאשם הציג היום בפתח הדיון תו נכה לרכב נשוא האישום שהיה בתוקף נכון לתאריך ביצוע העבירה.
אין חולקין כי בתנאים מסוימים יכול נכה להחנות את רכבו במקום שלא מותרת בו חנייה, אלא שקיימים תנאים מקדמיים שעליו לוודא לפני העמדת הרכב במקום.
בעניין זה הנני מפנה ל
רע"פ 604/10 ביהמ"ש העליון מיום 10.5.2010.
פרט לעובדה כי הייתה מצוקת חנייה לא מסר הנאשם פרטים נוספים, מעיון בתמונות שהוא צירף עולה כי אכן בקרבת המקום יש מקום חנייה ואם במקומות האלו לא ניתן היה להחנות את הרכב לא ברור הכיצד ניתן היה להחנות את הרכב על המדרכה באופן שלא הפריע לתנועה.
כך שלא די בכך שהנאשם ציין שהייתה מצוקת חנייה כדי לעמוד בתנאים המוקדמים כדי לאפשר לו להחנות את הרכב על המדרכה.
תנאי נוסף שהחנייה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה או אין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל.
השוטר ציין בנסיבות ביצוע העבירה שהרכב חונה עם 4 גלגלים על המדרכה ולא נותר מעבר להולכי רגל כלל, נימוקי לכך ניתן למצוא בשאלה ששאל הנאשם בחקירה נגדית לשוטר: "האם נכון שבמהלך שנפגשנו ליד האוטו, עצר נהג עם רכב וצעק "למה אתה חוסם את המדרכה" ואז עניתי שאני לא חוסם...", משאלת הנאשם לשוטר עולה כי אף נהג נוסף הבחין בכך שהרכב חוסם את המדרכה.
לאחר ששמעתי את עדויות של התביעה ושל הנאשם, עיינתי במסמכים והתרשמתי מהופעת עד התביעה והנאשם מצאתי לקבל את גרסת התביעה כי אכן הרכב חסם את המדרכה באופן שלא השאיר מקום לעבור להולכי רגל כך שלא יכול היה אפילו רכב של נכה לחנות במצב כזה על המדרכה.