תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
185-06-08
30/05/2011
|
בפני השופט:
עדי במביליה - אינשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
בועז אהרוני
|
| הכרעת דין |
הנאשם הואשם בביצוע עקיפה בדרך לא פנויה, עבירה בהתאם לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
- אין מחלוקת כי בתאריך 16/4/08 בסמוך לשעה 14:45 נהג הנאשם באמבולנס בכביש מספר 71 לכוון בית שאן וכי לא מדובר היה בנסיעה דחופה ומבצעית.
- יריעת המחלוקת רחבה, שכן בניגוד לטענת השוטר, טען הנאשם כי במקום המתואר ע"י השוטר, לא ביצע עקיפה כלל.
- מטעם התביעה העיד רס"מ אילן זיצר. העד משרת במשטרה מזה 27 שנים ובאגף התנועה מזה 20 שנה. באמצעות העד הוגש דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" אשר סומן ת/1 והעד אישר את אמיתות הרשום בו.
לפי עדות העד ולפי ת/1, בהיותו בתפקיד נהג העד בניידת משטרה מכוון כללי בית שאן לכוון כללי עפולה, הפעיל את מכשיר הדבורה והנאשם נמדד נוהג במהירות של 125 קמ"ש מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 80 קמ"ש. על כך נרשם דו"ח נפרד לנאשם ע"י העד.
בעקבות האמור, ביצע העד פניית פרסה ונסע בעקבות הנאשם. במקביל ביקש השוטר מניידת נוספת, שעמדה בהמשך הדרך בכוון נסיעת הנאשם - לעצרו.
בנסעו בעקבות הנאשם, הבחין העד כי בקילומטר 35.5 עקף הנאשם רכב שנסע לפניו ובכך גרם לרכב פרטי מסוג פיאט פונטו לבן, שהגיע מן הנתיב הנגדי, לרדת לשול הימני בכוון נסיעתו, על מנת למנוע תאונה ביניהם.
העד היה בקשר עין מלא עם הנאשם עד שנעצר ע"י הניידת השנייה סמוך לשדה נחום והגיע למקום עצירתו שניות ספורות לאחר העצירה.
- העד הסביר כי הנאשם נהג באמבולנס פרטי, ללא סירנה וגשר אדום עובד. למרות אי הפעלת האמצעים, היות שמדובר באמבולנס, טרם רישום הדו"ח בדק השוטר אם הנאשם נסע בנסיעה מבצעית או דחופה. הנאשם הודה בפני השוטר כי אין מדובר בנסיעה דחופה או מבצעית אלא בהובלת חולה חזרה לביתו לאחר אשפוז. העד הוסיף כי ליוה את הנאשם לבית החולה, כדי לא לעכב את החולה שלא לצורך וכי רק לאחר מכן נרשמו הדו"חות.
- הנאשם חקר את השוטר ביחס לשלב בו בוצעה העקיפה. לשאלות הנאשם הבהיר העד, כי הנאשם ביצע את העקיפה כמתואר, לאחר שנקלט במכשיר הדבורה כשהוא נוהג במהירות מופרזת
ולאחר שהעד ביצע פניית פרסה ונסע בעקבות הנאשם באותו כיוון נסיעה.
עוד השיב העד לשאלת הנאשם, כי לא קיים קו לבן במקום ביצוע העקיפה, אלא קו-קטעים ולכן לא נרשם דו"ח גם על עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
- עד התביעה הותיר רושם אמין, עדותו היתה עקבית וברורה ועלתה בקנה אחד עם תוכן הדו"ח שערך בזמן אמת. התרשמתי ממקצועיות העד אשר הקפיד לרשום בדו"ח ת/1 את אבן הקילומטר בה בוצעה העקיפה המסוכנת, את השלכות העקיפה ואת מהלכה. היות שמדובר באמבולנס, בדק העד אם העבירה בוצעה בגין נסיעה דחופה, בדיקה המשקפת רצון לפעול באופן ענייני ומקצועי לטובת הציבור ולא במי שלהוט לרשום דו"ח לשווא.
- בפרשת ההגנה העיד הנאשם.
הנאשם העיד כי במועד המצוין בכתב האישום, נהג באמבולנס מכוון כללי עפולה לכיוון כללי בית שאן במהירות של 80-90 קמ"ש.
בשלב מסוים, ביצע הנאשם עקיפה של שלושה כלי רכב בעת ובעונה אחת. בעת ביצוע העקיפה, האיץ הנאשם מהירות נסיעתו ובהיותו בנתיב הנגדי הבחין בניידת ובה השוטר זיצר, אוחז בידו את מכשיר הדבורה, ונוסע מולו בנתיב הנגדי ולכן סיים הנאשם את העקיפה ושב לנתיב הימני, מבלי שעקיפה זו היותה סיכון לשוטר ולכלי הרכב הנעקפים.
הנאשם העיד כי בעת העקיפה של שלושת כלי הרכב כמתואר, נהג במהירות של 125 קמ"ש מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 80 קמ"ש וכי שילם את הקנס הנקוב בדו"ח שקיבל בגין מהירות נסיעתו.
הנאשם הוסיף כי מעת שהבחין בשוטר בכוון הנסיעה הנגדי, לא ביצע עקיפה נוספת !
לפי עדותו, לא ביצע הנאשם עקיפה לאחר שהניידת חלפה על פניו, ביצעה פרסה ונסעה בעקבותיו. העקיפה היחידה שביצע היתה של 3 כלי רכב ולא של רכב בודד כנטען בת/1.
- ביחס לאופי נסיעתו באמבולנס העיד הנאשם בעמ' 5-6 לפרוטוקול עדותו, כי עסקינן בנסיעה רגילה ולכן דין האמבולנס כדין כל רכב אחר: "אני לא נוסע בנסיעה דחופה כי אסור לי. יש חוק שאומר שאם מחזירים אדם הביתה הוא בריא וצריך לנסוע בנסיעה רגילה. החולה שלקחתי באותו יום...הוגדר על ידי בית החולים כזקוק לסיוע נשימתי אך במצב יציב...באמבולנס היה לי מכשיר שהוא היה מחובר אליו...מבחינה חוקית בעבודתי במד"א כאשר מחזירים חולה הביתה לא מפעילים סירנה ואורות כי הנסיעה היא לא דחופה".