הכרעת דין בתיק תת"ע 1055-10-11 - פסקדין

כתב  האישום:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 16/05/2011 בשעה 08:20 נהג הנאשם ברכבו ברחוב השיש בנשר ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

אחיזה ושימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בעת נהיגה - עבירה בניגוד לתקנה 28(ב)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

תשובת הנאשם לכתב האישום:

בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות כתב האישום. בעדותו בפני ביהמ"ש טען, כי יש לו סבוריא בקרקפת ובדיוק באותה העת בה "נצפה עובר עבירה" קילף את עורו. עוד העיד הנאשם, כי התווכח עם השוטר לאחר שזה האחרון נתן לו דו"ח על אחיזה ושימוש בטלפון נייד ללא דיבורית. לטענתו, הטלפון היה מונח בתוך נרתיק החגורה ולא בוצעה שום נגיעה בטלפון. עוד טוען הנאשם, כי השוטר התבלבל משום שרשם בדו"ח שהחזקת הטלפון נעשתה ע"י יד שמאל, אך לטענתו קילף את עורו באמצעות יד ימין.

ראיות התביעה:

להוכחת עובדות כתב האישום העידה המדינה את השוטר רס"ר ששון אשר, שערך את הדו"ח אותו קיבל הנאשם.

כמו כן, הוגש באמצעות עד התביעה, דו"ח - ת/1.

בחקירה נגדית, העד מעיד כי הוא נסע בניידת משטרתית אחרי הנאשם וראה אותו מחזיק את הטלפון ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל. כן הוסיף העד, כי לאחר שהנאשם הבחין בו, הוא מיד הוריד את הטלפון מהיד. לטענתו, הבחין בנאשם פעמיים אוחז בטלפון הנייד.

לשאלת הנאשם, הבהיר השוטר כי הגיע מרחוב המסילה ונסע אחרי הנאשם. הנאשם פנה ימינה, הוא נסע אחריו ועצר אותו בצד הדרך. באשר לטענה שהנאשם גירד את האוזן, השוטר דחה זאת ואמר שהוא ראה בבירור את הנאשם מחזיק בטלפון נייד, צמוד לאוזן שמאל.

יצוין כי הנאשם אישר את דבריו של השוטר, שאכן אמר לו שזה יעלה לו ביוקר אך לדבריו הוא התכוון לכך שהמדינה תצטרך לשלם לו פיצוי על כך.

עוד אציין, כי ביהמ"ש מצא לברר עם העד כיצד הוא ראה את הנאשם והאם הוא בטוח שראה את הנאשם אוחז בטלפון הנייד והעד הבהיר זאת, חזור והבהר, כי לאחר שראה אותו בבירור כשהוא חולף לידו מבצע את השימוש בטלפון הנייד וגם לאחר שנסע אחריו, עקף אותו מצד שמאל, ראה אותו אוחז בטלפון הנייד ועושה בו שימוש ומיד כשהבחין בשוטר, הוריד את הטלפון מהיד. כאשר עקף אותו השוטר, הטלפון הנייד לא היה בידו (עמ' 2 שורות 9-12 לפרוטוקול, עמ' 2 שורות 17 -22 לפרוטוקול).

ביהמ"ש התרשם מעדותו של השוטר כעדות מהימנה, השוטר פירט את הדברים לפרטי פרטים, מעדותו בה נתן ביהמ"ש אמון מלא, עולה כי השוטר היה בטווח עין קצר מאוד ויכל להבחין היטב בנאשם ואף הבחין בו בשתי הזדמנויות, האחת כאשר חלף לידו והשנייה כאשר נסע אחריו ועקף אותו, והבחין בו כשהוא אוחז בטלפון הנייד צמוד לאוזן שמאל ומיד מוריד את הטלפון הנייד כאשר הבחין שהשוטר מורה לו לעצור.

עדותו של השוטר, כאמור מהימנה בעיניי, לא מצאתי שהיא נסתרה או עורערה בדרך כלשהי. מאידך, עדותו של הנאשם הייתה בעייתית בעיניי, טענתו כי בשל מחל הסבוריא, הוא גירד את אוזן ימין, אין בה כדי לשלול את טענת השוטר כי הוא אחז בטלפון ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל. הנאשם בעדותו אף הראה לביהמ"ש כיצד קילף את העור עם אצבע ימין ליד אוזן ימין ואילו השוטר מעיד וכך אף רשם בדוח, כי הנאשם החזיק ביד שמאל את הטלפון הנייד כשהוא מצמיד אותו לאוזן שמאל.

הנאשם אישר כי ברכבו יש מאחור חלון שקוף גדול, מכאן שהשוטר יכל לראות בבירור אם הוא עושה שימוש בטלפון נייד ומאשר כי הוא לא ראה את השוטר לפני כן ורק כאשר כרז לו לעצור, הוא הבחין בו ועצר בצד. כאשר נשאל בחקירה נגדית היכן הייתה יד ימין כשהוא כרז לו, ענה הנאשם: "על ההגה... לא. על האוזן, יד שמאל הייתה על ההגה" (עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול). ברור מהדברים האלה שהנאשם מנסה להתאים את הטענות שהעלה לראשונה בביהמ"ש כדי שתתאמנה ותשרתנה את הגנתו. לא התרשמתי כי מדובר בטענה אמתית, לא התרשמתי כי השוטרים מעליל על הנאשם את הדברים עליהם רשם בדוח והדברים עליהם חזר בביהמ"ש.

בבחינת למעלה מן הדרוש אציין כי גם אם היה בפני פלט שיחות המוכיח כי הנאשם לא עשה שיחות נכנסות או יוצאות ממכשיר הנייד לא היה בכך כל ערך שכן בדוח לא היה מצוין באיזה מכשיר וגם לא צריך להיות מצוין באיזה מכשיר עשה הנאשם שימוש כך שלא היה בידי דוח כזה לעלות או להוריד לעניין אשמת הנאשם.

סוף דבר, אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום ואני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום,  1/3/2012, במעמד ב"כ המאשימה ובהעדר הנאשם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: