הכרעת דין בתיק תיק צבאי 780/12 - פסקדין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירות של  התפרצות לבניין או מבניין,שאינו מקום מגורים או תפילה, לפני סעיף 405 +407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 והוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77 (א) (2) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו 1955. בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏18/11/12 , ‏ד' כסלו תשע"ג , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

________                                          ________                                  ________

שופט                                               אב"ד                                          שופט

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות שעניינן התפרצות לבניין לפי סעיף 405 + 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 והוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בין יום 17 בנובמבר 2010 ליום 18 בנובמבר 2010, הגיע הנאשם לבה"ד 20, מקום בו שירת, במטרה לפרוץ לאחד המשרדים שביחידה ולגנוב ממנו דבר. עם הגעתו, איתר הנאשם מוט ופרץ באמצעותו את דלתו הנעולה של משרדו של רס"ם יהודה שרון ולאחר מכן גנב מן המשרד ציוד לעבודת בניין בשווי העולה על הסכום הקובע בחוק, במטרה למכור את הציוד לאחר.

מן הפרטים הנוספים עולה כי החקירה נגד הנאשם נפתחה לאחר שנצפה על ידי נגד ביחידתו יוצא מהיחידה כאשר על גבו שני תיקים גדולים. משהתעורר חשד הנגד, ניגש אל הנאשם ושאל אותו לפשר הגעתו ליחידה ועזיבתו עם שני תיקים גדולים, ומשהתמהמה הנאשם עם התשובה, נתבקש לשוב ליחידה לשם עריכת בירור. בחיפוש בתיקיו של הנאשם נמצא ספר הוראות ותקליטור המיועדים להפעלת שני מכשירים. בפני המפקדים, וכן בחקירתו במצ"ח, הודה הנאשם שהגיע ליחידה יום קודם לכן במטרה לפרוץ למשרד ביחידה ולגנוב ציוד לשם מכירתו. עוד הודה הנאשם כי פרץ למשרדו של רס"ם יהודה שרון, נטל משם "פטישון חציבה" ו"דיסק השחזה" והחביאם מחוץ למחנה, אולם משהגיע ליחידה בכדי לאסוף את המכשירים שהחביא, גילה שהם לא נמצאים במקומם. הנאשם הכחיש שנטל ציוד נוסף מעבר לאמור. הנאשם הודה בחקירתו הראשונה, שנערכה בשעות הלילה, אולם לאחר מכן שמר על זכות השתיקה. הציוד שניטל על ידי הנאשם כאמור לא הוחזר לרשות הצבא וכן לא הוחזר שוויו.

עוד עולה מהפרטים הנוספים שהחקירה נגד הנאשם, שכללה גם חקירה של אזרח, הסתיימה בחודש מרץ 2011 וכתב האישום הוגש נגדו בחודש ינואר 2012, אולם כתב האישום הזה בוטל משום שלא נערך שימוע לנאשם עובר להגשתו. על כן, הוגש כתב האישום בתיק הנוכחי בחודש יוני 2012.

הנאשם הודה, כאמור, בכתב אישום מתוקן וזאת במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים. על פי ההסדר, נתבקשנו להשית על הנאשם 60 ימי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות צבאיות, עונש מאסר מותנה וכן קנס בסך 3,500 ש"ח.

הצדדים הביאו את טעמיהם להסדר האמור בפנינו. נטען כי לצד החומרה של המעשה, עלות הרכוש שנגנב והוצא מרשות הצבא, התכנון והתחכום בביצוע העבירות ומטרת הגניבה, עומדות מספר נסיבות לקולה. נטען כי הנאשם הודה והביע חרטה על המעשה ובהודאתו חסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן, כך נטען, הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן תוך ויתור על טענות ראייתיות מצדו בניהול ההליך. בנוסף, נטען כי היה שיהוי בהגשת כתב האישום ובכל מקרה מדובר במעשה נושן יחסית. מעבר לאלו, נטען בפנינו כי לנאשם נסיבות אישיות וכלכליות קשות.

הנאשם מסר בדבר האחרון: "קודם כל על האירוע אני מתחרט על זה, היום השתניתי לטובה והבעתי צער על זה. יש הרבה בעיות כלכליות בבית ואני מנסה לעזור לאבא שלי והתחלתי עבודה חדשה. אני עובר מעבודה לעבודה בזמן האחרון".

לגישתנו, הסדר הטיעון מקל עם הנאשם משום שהלה ניצל את ההיכרות שלו עם יחידתו שלו, ובזמן בו לא היה אמור להיות בשירות, נכנס לתוך מחנה היחידה, פרץ למשרד ונטל ממנו ציוד יקר. הנאשם תכנן את מעשיו מראש, וזאת במטרה למכור את הציוד שנגנב. כמו כן, הציוד שניטל לא הושב לרשויות הצבא.

שורת הדין הייתה מחייבת, אפוא, על פי כל אמת מידה, החמרה והכבדה בעונשו של הנאשם.

יחד עם זאת, ושעה שבפנינו הסדר טיעון אשר מקפל בתוכו הודאה והבעת חרטה תוך ויתור על טענות ראייתיות, ושעה שמדובר במעשה יחיד שבוצע לפני כשנתיים, סברנו כי אין מקום לסטות מן ההסדר חרף ההקלה שבו, בשים לב להלכות בעניין זה.

על כן, ולאחר שניתנה בעניינו של הנאשם חוות דעת מטעם רמ"ד שיקום במקמצ"ר בדבר התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות צבאיות, אנו גוזרים לנאשם את העונשים הבאים:

א.      60 (שישים) ימי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות צבאיות, בניכוי ימי מעצרו הסגור,  מיום 01/01/2013 בשעה 10:00. הנאשם יירצה את עונשו בבסיס ציוד תל-השומר, בתנאי יחידה פתוחה, בימים א'-ה' בין השעות 9:00-16:00.

ב.      שנת (1) מאסר על תנאי למשך שלוש (3) שנים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה של פריצה לבניין או מבניין או כל עבירה שמהותה גניבה או נטילת יד ברכוש הזולת.

ג.        קנס בסך 3,500 ש"ח אשר ישולם ב-20 תשלומים חודשיים עוקבים ושווים החל ביום 1/02/2013. במידה ולא יפרע הנאשם אחד מן התשלומים, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי בצירוף רבית והצמדה כדין.