הכרעת דין בתיק תיק צבאי 600/12

הנאשם מורשע, על פי הודאתו, בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי  סעיף 94 לחש"צ, התשט"ו-1955, בכך שנעדר מיחידתו השומר xxxרמ השכ מיום 08/07/2012 ועד יום  28/08/2012 למשך 52 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה והודעה היום, 24 בספטמבר 2012, ‏ח' בתשרי התשע"ג , בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

­­­­­_________

אב"ד

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בהיעדרות ללא רשות מיחידתו לתקופה בת  52 ימים, שבסופה נעצר.

מדובר במי שגויס לצה"ל במהלך חודש פברואר 2011. עברו של הנאשם מכביד מאד, כאשר לחובתו מספר רב של היעדרויות וזו למעשה עמידתו השלישית בפני בית הדין כאשר תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה שהינו בר הפעלה.

הצדדים הניחו בפני בית הדין הסדר טיעון שהתבסס על השיקולים הבאים: משכה הקצר של ההיעדרות הנוכחית, הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ממש ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. בעניין זה הוגשו מסמכים מטעם ההגנה המלמדים כי הנאשם אומץ בילדותו, בשלב מסוים יצר קשר עם האם הביולוגית ואף עבר להתגורר עימה, אולם לאחר שהניסיון האמור לא צלח הוא שב להתגורר עם המשפחה המאמצת. עוד עולה מהמסמכים, כי המשפחה של הנאשם סובלת מקשיים כלכליים לא מבוטלים, בין היתר נוכח הסתבכות עם רשויות החוק.

יצוין מייד, כי ההסדר שגובש בין הצדדים רחוק מלשקף את העונש שראוי לגזור לנאשם, נוכח עברו המכביד. התלבטתי האם אין זה המקרה הראוי שבו בית הדין מחויב לסטות מהסדר הטיעון על מנת לתת מענה הולם לכלל שיקולי הענישה, ובכלל זה שיקול ההלימה ושיקול ההרתעה. בסופו של יום, רק בשל הסתמכות הנאשם על ההסדר ובשל העובדה כי מצויים אנו בתקופה של סליחות, נמנעתי מלהתערב בהסדר הטיעון.

בנסיבות אלו מצאתי לכבד את עתירת הצדדים לעניין עונשו של הנאשם.

לפיכך, נגזרים עליו העונשים הבאים:

א.     שישים (60) ימי מאסר לריצוי בפועל, מניינם מיום מעצרו.

ב.      תשעים (90) ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיפים 94, 92 או 121 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955.

ג.       עונש המאסר המותנה, בן שישים (60) ימים, שהוטל על הנאשם במסגרת תיק צפון (מחוזי) 287/12, מופעל כולו בחופף לעונש נשוא תיק זה.

ניתנה והודעה היום, 24 בספטמבר 2012, ‏ח' בתשרי התשע"ג , בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

זכות ערעור כחוק, הודעה.

_________

אב"ד

העתק נכון מהמקור