תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי ז"י
|
528-12
08/04/2013
|
בפני השופט:
1. אל"ם ארז פורת - אב"ד
2. רס"ן יפית דינור
3. סרן אלכס שא ביידין
|
| - נגד - |
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סרן דיאן טייכר ישי
|
הנתבע:
טוראי א.ש
עו"ד סרן רגינה רודלסון
|
| הכרעת דין |
על פי הודאתו בפנינו אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן שעניינן פגיעה במשמעת, עבירה לפי סעיף 132 לחש"ץ וכן עבירה שעניינה איום ועלבונות כלפי מפקד, עבירה לפי סעיף 62 רישא לחש"ץ. הכל בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.
ניתנה והודעה היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08/04/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____(_-_)______
____(_-_)____
____(_-_)____
שופטת אב"ד שופט
גזר - דין
הנאשם נותן את הדין אחר שהורשע על פי הודאתו בפנינו בעבירות שיוחסו לו. עניינן של אלה הוא אישום של פגיעה במשמעת, עבירה לפי סעיף 132 לחש"ץ. אישום זה מגולל סדרת התבטאויות גסות, בעלות פן מיני, שהתבטא הנאשם כלפי מפקדות, בעת היותו טירון. המעשים התרחשו בחודשים אוקטובר - נובמבר בשנת 2011.
מעבר לכך הורשע הנאשם בעבירה של איום ועלבונות כלפי מפקד בכך שהתבטא באופן מעליב כלפי מפקדת באותה העת בה ארע פרט האישום הראשון.
הנאשם שירת כחצי שנה בפועל, תקופה במהלכה הסתבך בעבירות משמעתיות מרובות. כעת הוא בסטאטוס של פטור זמנית מן השירות, פטור שב"כ התביעה ציינה כי הוא עתיד להתקבע.
הונחו בפנינו חוות דעת ברה"ן ומסמכים מגורמי טיפול פרטיים אודות הנאשם: למדנו כי משחר ילדותו גדל בתנאי מצוקה כלכלית, וקשיים משפחתיים ניכרים.
התביעה הצבאית עתרה להטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של ע"צ: לטעמה הצבר האירועים, וריבוי המתלוננות חייב הבאת הנאשם לדיון בפני בית דין בגין מכלול מעשיו.
הסנגורית הדגישה את קשייו האובייקטיביים של הנאשם, קשיים שעל פי ס/2 אף קשורים לביצוע העבירות נשוא התיק שבפנינו. הודגשה עובדת רצונו של הנאשם להשתקם והשתתפותו בטיפולים פרטיים לצורך כך, והטלת עונש מאסר, גם אם ירוצה כע"צ, יפגע בהליך שיקומו של הנאשם. הסנגורית הביעה עמדה לפיה מסכת המעשים הצדיקה נקיטה בהליכים משמעתיים סמוך למועד התרחשותם, ואכיפת המשמעת לאלתר הייתה מעמידה את הנאשם באופן מיידי על חומרת המעשים ומונעת, כך יש להניח, את המשכם. ההגנה סבורה כי העבירות עצמן אירעו לפני זמן ניכר וכעת "ניטל עוקצן". נוכח מגמת השיקום כאמור, עתרה כי יוטל על הנאשם עונש של קנס, וזאת חרף מצבו הכלכלי.
שקלנו את טיב המעשים בהם הורשע הנאשם: אכן התקשינו עד מאוד לראות מה טעם נמנעו מפקדיו של הנאשם מעת הטירונות, מלנקוט נגדו בצעדים משמעתיים מיידים שהיו אוכפים עליו את אופן ההתבטאות הראוי כלפי מפקדים, ומונעים או ממזערים, כך יש להניח, את המשך התנהגותו שלוחת הרסן.
כעת משהדבר לא נעשה, באים אנו לענוש את הנאשם אחרי חלוף עת רבה כשקשריו של הנאשם לשירות הולכים ונפרמים, כפי הנראה לצמיתות.
בענישתו של הנאשם יש לקפל מידה של הרתעה לבל יהין להתבטא באופן גס ומיני כלפי הסובבים אותו, בצבא אך גם בכל הליכותיו בנתיבי החברה. ודאי שיש להגן על כבודם של המפקדים, ולבצר את מעמדם לבל יירתעו מלמלא תפקידם כנדרש, וללא מורא.
מאידך לא העלמנו עין מנסיבות הנאשם מבית, ואלה קשות ומורכבות, מרצונו ליטול אחריות על מעשיו ולסיים את עניינו, וכן את השתלבותו באפיק של עבודה ונורמטיביות.
הנאשם הסתבך בעבירות משמעתיות מרובות, ודומה כי החזרתו לתוככי הצבא כעת צופנת בתוכה קשיים, שבסבירות גבוהה לטעמנו, שכרו של צעד כזה, יהא קטן מנזקו.
מעבר לכך יהא בכך משום קטיעת מסלול שיקומו של הנאשם, כשקיימת תקווה כי ימשיך בו. בשים לב לאמור, החלטנו פה אחד לגזור לנאשם את העונשים הבאים:
1. חודשיים (2) מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שנתיים (2) מהיום יעבור כל עבירה שיש עימה יסוד של הטרדה מינית, או מעשה מגונה.
2. אנו קונסים את הנאשם בשיעור של אלף ומאתיים (1200) ש"ח שישולמו בשני (2) תשלומים שווים: