החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו, בשינוי אחד, לפיו אחת מן ההטרדות המיניות שביצע - אכן בוצעה, אך לא תוך ניצול מרות ביחסי עבודה.
א.
כתב האישום, הכפירה ומהלך המשפט
1. נגד הנאשם, שותף ובעלים של מסעדת "לה מר" ("הים", בצרפתית) המצויה בחוף בוגרשוב בתל-אביב (להלן: "
המסעדה"), הוגש כתב אישום האוחז ארבעה אישומים שונים, כולם כלפי מתלוננת אחת שהייתה מלצרית באותה המסעדה בעת הרלוונטית:
(א) האישום הראשון מייחס לנאשם הטרדה מינית ותקיפה, לאחר שבמהלך חודש יולי 2008, זמן קצר לאחר שהחלה המתלוננת לעבוד במסעדתו, פנה אליה ושאלה: "מה ההבדל בין סטירה על הטוסיק לבין סטירה לפנים במהלך סקס?", וטרם הספיקה המתלוננת לענות - הוסיף "בואי נבדוק את ההבדל" - וסטר למתלוננת בפניה. על פי כתב האישום, המתלוננת צעקה מכאב, והנאשם צחק ואמר לה "מתרגלים לזה".
(ב) האישום השני מייחס לנאשם הטרדה מינית, לאחר שבמהלך חודש ספטמבר 2008 פנה הנאשם למתלוננת והציע לה הצעה מגונה כדלקמן: "מה היה קורה אם מישהו היה רוצה לעזור לך לתת כסף כל הזמן... את יודעת יש לי בניין דירות את יכולה לגור שם", וכשנענה על ידי המתלוננת "בתמורה לזה שאנחנו חברים בלבד?", השיב - "לא, בתמורה אני אבוא אלייך פעם, פעמיים בשבוע, להתנסויות חדשות וכיף". על פי כתב האישום, הנאשם חתם את השיחה בכך שאמר למתלוננת "אני מקווה שהדברים האלה נשארים בינינו".
(ג) האישום השלישי מייחס לנאשם הטרדה מינית, תקיפה וניסיון לביצוע מעשה מגונה, כאשר נטען כי במהלך חודש נובמבר 2008 תפס הנאשם את המתלוננת בצווארה, משך בשערה, החזיק שתי ידיה בידו האחת, ובידו האחרת הכה מכות חזקות בישבנה, בניגוד לרצונה.
הנאשם אף נהג להטריד מינית את המתלוננת, כך על פי כתב האישום, בכך שפתח את סגר חזייתה מעבר לבגדיה וניסה לבצע בה מעשה מגונה בכך שניסה לגעת בחזה, תוך שמשך את חולצתה כלפי מטה ואמר לה "תראי לי מה יש לך שם, זה גדל לא גדל, את יודעת שמליטופים זה גדל", והכול בניגוד לרצונה ותוך התייחסות מינית משפילה ומבזה כלפי המתלוננת.
(ד) האישום הרביעי מתייחס למועד של משמרת בוקר בין אמצע חודש נובמבר 2008 ועד פברואר 2009, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק. האישום מספר על כך שבהזדמנות אחרת, תקף והטריד מינית הנאשם את המתלוננת, בכך שמשך בשערה, תפס בידיה, הכה בישבנה והפילה על ספה, תוך שהמתלוננת מתחמקת ומסובבת ישבנה ממנו. הנאשם אמר לה תוך ביצוע המעשים "תסתמי זונה את אוהבת את זה".
בזמן סמוך לכך, במשמרת נוספת, עת יצאה המתלוננת מן השירותים, תקפה הנאשם באופן שתפס בידיה, הצמידה לקיר, סובב אותה באמצעות ברכו כך שפניה הופנו לקיר, והכה אותה בישבנה, תוך שהוא מפטיר "אוך הפעם זה התלבש כמו שצריך".
2. ביום 15.11.2012 כפר הנאשם, מכל וכול, בעובדותיו של כתב האישום.
על
האישום הראשון הגיב הנאשם בכך שאמר שהמתלוננת כלל לא עבדה במקום במהלך התקופה, ולמעשה טען כי לא היו דברים מעולם, ולו מן הטעם כי המתלוננת כלל לא הייתה במסעדה באותה עת.
הנאשם כפר גם
באישום השני, הודה כי המתלוננת כן עבדה במסעדה באותה תקופה, אולם לדבריו לא העלה על דל שפתיו את הדברים שיוחסו לו באישום זה.
הנאשם אף כפר בעובדות
האישום השלישי ו
הרביעי, בטענה כי המתלוננת כלל לא עבדה במסעדה בזמנים הנטענים, וממילא ובכל מקרה הוא לא אמר לה את הדברים ולא נגע בה לרעה או בכלל, כפי המתואר שם.
3. פרשת התביעה החלה ביום 8.3.2012 במתן עדותו של השוטר רס"מ יעקב בסון, אשר גבה את הודעת הנאשם במשטרה, ועדותו לפניי היתה קצרה ומיותרת, לאחר שאותה הודעה הוגשה וסומנה ת/1.
מיד לאחר מכן העידה המתלוננת, עדות ארוכה ומפורטת, ולאחריה עלתה על דוכן העדים הגב' גיתית טל, מלצרית שעבדה במקום בעת הרלוונטית, והיתה חברה של המתלוננת באותה תקופה, אך לא עוד.
אחרון עדי התביעה באותה הישיבה היה מר שלומי יהודה, מי שהיה מנהל משמרת במסעדה בעת הרלוונטית, והתביעה הודיעה - "אלו עדיי".
פרשת ההגנה החלה ביום 4.7.2012, אז העיד הנאשם עצמו.
ביום 12.11.2012 הושלמה פרשת ההגנה, ובמסגרתה נשמעו העדים הבאים: עו"ד אביחי ברטנובסקי, מי שהיה עורך דינו של הנאשם ו/או המסעדה בעת הרלוונטית; הגב' איילת שמש, מלצרית במסעדה באותה תקופה, כמו העדה הנוספת, הגב' בת אל דהאן; אחריהם העידו אחותו של הנאשם, בעלת תפקיד במסעדה בעצמה, הגב' דינה אוחיון; אחיו של הנאשם ואחד מבעלי המניות במסעדה, מר גיורא סלמה, ואת פרשת ההגנה חתם מר חגי יעקב מאור, שותף, מנהל וחבר של הנאשם.
4. הצדדים ביקשו להגיש סיכומים בכתב וכך היה. בהמשך נעניתי לבקשותיהם למתן ארכות להגשת הסיכומים האמורים, כך שהסיכומים האחרונים הוגשו במהלך חודש ספטמבר 2013.