הכרעת דין בתיק ת"פ 6598-04-12 - פסקדין

3.       בתשובתם לאישום, הודו הנאשמים בנוכחותם במקום, אך כפרו כי תקפו את המתלונן וטענו כי המתלונן וחלק מעדי התביעה תקפו אותם. לגרסתם, המתלונן חסם את רכבם של הנאשמים באמצעות רכבו שלו והחל ליידות אבנים לעברם ביחד עם אחרים וגרם נזק לרכבם. נאשם 1 הכחיש שדקר את המתלונן וטען כי הותקף, נפל, התעלף ופונה לביתו. נאשם 2 הכחיש שאחז בסכין ושניסה לתקוף את המתלונן. נאשם 3 טען כי נכח במקום ביחד עם אחיו, אביהם של נאשמים 1 ו - 2, וניסה להפריד בין הניצים, אך הותקף על ידי המתלונן ועד תביעה מס' 4, סדאם עבידאת. לטענתם, המתלונן אחז בכלי חד ובאלה חשמלית (שוקר) שגרמה לפציעתו של נאשם 3. 

4.       מטעם המאשימה העידו העדים הבאים והוגשו הודעותיהם במשטרה: המתלונן ה.ע, העיד כי הגיע למקום האירוע וראה עשרות אנשים מיידים אבנים אלה לעבר אלה. המתלונן העיד כי לא השתתף בקטטה אך הותקף במפתיע, באופן המתואר בכתב האישום, על ידי הנאשמים, אותם הוא מכיר מבית הספר בו למד; מוניר עבידאת, אביו של המתלונן, העיד כי מיד לאחר שבנו שב להכרה בבית החולים לאחר התקיפה, סיפר לו בנו כי נכח בקטטה מבלי שהשתתף בה והותקף במפתיע על ידי הנאשמים; סדאם עבידאת, בן משפחתו של המתלונן וחברו, העיד כי הגיע למקום והחנה את רכבו בצד הכביש, בסמוך לרכבם של הנאשמים, צפה בצדדים מיידים אבנים וראה מרחוק את הנאשמים מתקהלים סביב המתלונן ומכים אותו, אך ממקום עומדו לא ראה כי המתלונן נדקר; לית אלדין עבידאת, חברו של המתלונן, העיד כי ראה את המתלונן נמלט מהמקום כשהוא פצוע ומדמם; האדי ג'עאביס, שנכח באזור הקטטה, העיד כי ראה את המתלונן פצוע ומדמם; אמיר עבידאת, בן משפחתו של המתלונן, העיד כי נכח במקום בעת הקטטה אך לא ראה דבר; ת'אהר משארה, בן משפחת סורי, הכחיש בעדותו כי אירעה קטטה; ענאס עוויסאת, אחיהם של הנאשמים 1 ו -2, העיד כי הגיע למקום לאחר שהסתיימה הקטטה ושמע כי היא פרצה בעקבות תקיפת אחיו, אדהם עוויסאת; מהאדי אבו דייה, חברו של המתלונן, שנכח בקטטה, הפליל את הנאשמים בהודעתו במשטרה, שם תיאר כי הנאשמים תקפו את המתלונן שעמד בצד ולא השתתף בקטטה, אך בעדותו טען כי כל הפרטים שמסר נודעו לו מפי השמועה. עוד העידו חוקרי המשטרה: מעין פרץ, דנה שלמוני, עודד מהתבי ומזיאד חנגדר, שגבו את הודעות הנאשמים וביצעו עימותים בין כל אחד מהנאשמים לבין המתלונן. הודעות אלה (ת/1 - ת/5) ודוחות העימותים הוגשו בהסכמה (ת/8 - ת/10). כמו כן, הוגשו תמונות בגין הפציעות בגופו של המתלונן (ת/11 ו - ת/12), מסמכים רפואיים אודות פציעת המתלונן (ת/6 - ת/7), שרטוט ששרטט המתלונן במהלך עדותו, המתאר את המקום בו התרחשה התקיפה (ת/13), הודעות עדי תביעה במשטרה (ת/14 - ת/20), מתוכן הוגשו הודעות ת/16, ת/17, ת/18 ו - ת/19 לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971 (להלן: פקודת הראיות).

5.       הנאשמים העידו להגנתם והכחישו כי היו מעורבים בקטטה או כי תקפו את המתלונן ואף הכחישו היכרות עימו. לטענתם, הם הגיעו למקום הקטטה לאחר שאחיהם, אדהם עוויסאת, התקשר לאביהם והתלונן כי הכו אותו ליד בית ספרו בסמוך לשער שכם. שלוש הנאשמים נסעו ברכב בו נהג אבי הנאשמים      1  ו - 2 לאסוף את אדהם מהמקום בו הותקף, ולדבריהם, בנסיעתם חזרה לביתם, נתקלו בעשרות אנשים שחסמו את הגשר בשכונת סלעה בכפר ג'אבל מוכבר, והחלו ליידות אבנים לעברם, ניפצו את שמשות הרכב בו ישבו הנאשמים, וגרמו לפציעת נאשם 1 בראשו. מטעם ההגנה העידו העדים הבאים: סורי גאזי, מנהל בית ספר, שהגיע למקום הקטטה והפריד בין הניצים, ולדבריו, נאשם 3 סייע לו בכך; מחמוד עבידאת, העיד כי הגיע למקום לאחר שהסתיימה הקטטה ובניסיונו לגשר בין הצדדים המסוכסכים, הודה בפניו בן לאחת המשפחות היריבות, מוחמד עלי סורי, כי ניפץ את שמשת רכבם של הנאשמים; ומוחמד הג'יס, בן משפחת הנאשמים, שהעיד כי הגיע למקום לפני שפרצה הקטטה, וראה, לדבריו, את ידוי האבנים לעבר רכבם של הנאשמים. מטעם ההגנה הוגשו המוצגים הבאים: תמונות נאשם 3 במשטרה, המתעדות חבלה ברגלו, ותמונות הרכב בו נסעו הנאשמים, המתעדות את הנזקים שנגרמו כתוצאה מיידוי האבנים (נ/1); מסמכים רפואיים בנוגע לנאשם 1 ולפגיעת ראש שספג, כך נטען, באירוע (נ/2); הודעת נאשם 3 במשטרה (נ/3) ודוח עימות מיום 31.3.12 בין נאשם 3 למתלונן (נ/4).

פרשת התביעה

6.       המתלונן, ה.ע, יליד 6.2.1993, העיד כי לפני האירוע היה בחנות הפלאפל המשפחתית בשכונת סלעה שבג'אבל מוכבר וראה כי באזור הגשר, הנמצא במרחק של כ- 100 מטרים, מתקהלים אנשים עם רכביהם ומיידים אבנים אלה לעבר אלה. המתלונן הגיע למקום ההתקהלות וראה כי בני משפחת הנאשמים, משפחת עוויסאת, משתתפים בקטטה כנגד בני משפחת סורי. המתלונן עמד לבדו במרחק של כ - 10 מטרים ממקום ידוי האבנים והתבונן כעשר דקות במתרחש, כשלפתע התקרב אליו נאשם 1 מאחור, ומבלי שהמתלונן הבחין בו, דקר אותו בגבו בצד שמאל, בחלק הסמוך לבטן. לאחר מכן הגיע מולו נאשם 2 כשהוא אוחז סכין בידו ומנסה לדקור אותו בפניו. המתלונן תפס את הסכין בידו ונפצע תוך כדי שהדף אותה מפניו. לאחר מכן הכה בגבו נאשם 3 באמצעות אלה. המתלונן, שנפל ארצה, התרומם ונס מהמקום ברכב של בן משפחתו, סדאם עבידאת, רכב מסוג מיצובישי סופר לנסר בצבע כחול, שחנה בצד הכביש. לדבריו, סדאם לא היה במקום אבל מפתחות הרכב היו בפנים. המתלונן זיהה את הנאשמים, אותם הוא מכיר, לדבריו, מבית הספר בו למד (עמ' 20-21 לפרו').

7.       מוניר עבידאת, אביו של המתלונן, העיד כי מיד לאחר שבנו שב להכרה בבית החולים, אמר לו המתלונן כי נאשם 1 דקר אותו בסכין בצד, נאשם 2 דקר אותו ביד ונאשם 3 הכה בגבו (עמ' 36 לפרו'). האב פירט כי: "אני שמעתי שיש קטטה בין משפחת עוויסאת וסורי. אמר לי הבן שלי שהלך ברגל לראות מה מתרחש שם. הבן שלי אמר לי עמדתי בצד ולא היה לי שום קשר וענין לקטטה ופתאום ראיתי שתקפו אותי בבת אחת. תקפו אותי אחד מהם דקר אותי בסכין בצד, והשני שהתכוון לדקור אותי בלב שלי, תפסתי את הסכין ביד שלי, והיה עוד מישהו בשם ואליד (נאשם 3) שנתן לי מכה על הגב שלי" (עמ' 37 לפרו').

8.       סדאם עבידאת, חברו של המתלונן ובן משפחתו, העיד כי שמע על הקטטה בעת שהיה בשכונת סלעה בסמוך לחנות הפלאפל המשפחתית, ונסע ברכבו, רכב מסוג מיצובישי לנסר בצבע כחול, לכיוון הקטטה. בהגיעו למקום, החנה העד את רכבו בצד הכביש, בסמוך לרכבם של הנאשמים, שחנה במקום, הותיר את המפתחות בפנים, יצא מהרכב וצפה בצדדים מיידים אבנים, אך נמנע, לדבריו, מלהשתתף בקטטה. סדאם העיד כי ראה מרחוק את הנאשמים ואבי הנאשמים 1 ו -2, ג'וואד עוויסאת, מקיפים את המתלונן ומכים אותו, אך לא ראה את הדקירות: "ראיתי אותם שהיו תופסים אותו ומתקהלים מסביבו ומכים אותו, אבל לא ראיתי את הסכין" (עמ' 40 לפרו'), בהודעתו במשטרה פירט העד עוד: "אני הייתי ביחד עם המתלונן כשנפגע. אני והמתלונן עמדנו יחד וצפינו בקטטה שהייתה בשכונה בין משפחת סורי לבין משפחת עבידאת, בין ילדים קטנים. אני הלכתי להזיז את הרכב כי הוא עמד באמצע הכביש והתחילו לזרוק אבנים ולא רציתי שיפגעו לי ברכב ואיך שאני מזיז את הרכב, אני רואה שתקפו את המתלונן והתחילו להרביץ לו. ומיד התערבתי כדי להפריד והיו שם אנשים ששמם ואליד (נאשם 3), ג'וואד (אבי נאשמים 1 ו - 2), פאדי (נאשם 1) ופארס (נאשם 2). שהרביצו למתלונן עם אלות ג'וואד וואליד. ופאדי ופארס היו עם סכינים, הם דקרו את המתלונן, אחד בבטן ואחד ביד. אני הוצאתי את המתלונן מהקטטה, המתלונן עלה על הרכב שלי ונסע" (ש' 3 - 8 להודעה מיום 27.3.12 - ת/14. ר' גם הודעתו ת/15).

9.       ליית אלדין עבידאת, חברו של המתלונן ובן משפחתו, העיד כי הגיע למקום הקטטה וראה את בני משפחת עויסאת וסורי מיידים אבנים אלה לעבר אלה. העד הבחין ממרחק של כ - 60 מ' במתלונן הולך לכיוון רכבו של סדאם כשהוא דקור ומדמם, אך לדבריו, לא ראה מי דקר את המתלונן (עמ' 50 לפרו'). בהודעתו במשטרה (ת/16), שהתקבלה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, תיאר העד את האופן בו הותקף המתלונן על ידי הנאשמים: "ראיתי את המתלונן עומד בצד מדבר בטלפון, ואז ראיתי את ג'אוד (אבי נאשמים 1 ו -2) תופס את המתלונן מהחולצה (הערת חוקר - הנחקר מתאר את התפיסה בחולצה בבית החזה), ואליד (נאשם 3) בא ונתן לו מכה עם מקל, ואז ראיתי את פאדי (נאשם 1) נותן למתלונן מכה אבל לא ראיתי את הסכין, אחרי זה פארס (נאשם 2) בא לתת מכה למתלונן בבטן ואז זה ראיתי, המתלונן תפס לו את הסכין אחרי זה ראיתי דם על היד של המתלונן, חשבתי שהוא קיבל מכה רק ביד, המתלונן עבר לידינו כשהוא מחזיק את הבטן... סדאם ישב באוטו ואז המתלונן אמר לו "תרד מהאוטו" .... סדאם ירד מהאוטו ואז המתלונן עלה לאוטו, הניע ונסע משם" (ש' 9 - 14 הודעה מיום 9.6.13 - ת/16).

10.     האדי ג'עאביס, העיד כי נכח בקטטה, אישר כי מכיר את המתלונן מהשכונה אך טען כי אינו מכיר את הנאשמים. העד חזר בו מדבריו במשטרה והכחיש כי ראה מי תקף את המתלונן, וטען כי עמד ליד המתלונן בתחילה, לפני שהותקף, אך לא ראה את התקיפה עצמה, ובהמשך, ראה את המתלונן מדמם (עמ' 60 לפרו'). בהודעתו (ת/17), שהוגשה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אמר האדי כי עמד במרחק של כ - 2 מטרים מהמקום בו הותקף המתלונן ותיאר את האירוע כך: "ראיתי שילדים זורקים אבנים, ירדתי מהאוטו שלי, הלכתי הסתכלתי ואז ראיתי שני מבוגרים ושלושה ילדים, בסביבות אחד בגיל 22, אחד בגיל 18 ועוד אחד הגדול שהיה לו סכין, הוא גדול, בסביבות גיל 27-28..... ראיתי אחד בשם פאדי (נאשם 1) הוא החזיק סכין ביד, ופארס (נאשם 2) הוא מחזיק כמו חגורה עם ראש ברזל ואבא שלהם מחזיק מקל עץ וגם דוד שלהם (נאשם 3) אותו הדבר, זה ואליד וג'אוד. המתלונן עמד בצד ליד חנות של הפלאפל, החנות היתה סגורה. המתלונן היה מסתכל ופתאום ג'אוד הגדול נתן לו עם המקל עץ ואז המתלונן החזיק את המקל ביד ואז בא פאדי (נאשם 1), הבן שלו הגדול, ודקר את המתלונן בצד ואז פתאום נפלו עליו, הדוד והבנים (הנאשמים),אז פאדי (נאשם 1) נתן לו שוב סכין ונתן לו אותה ביד, ומאז המתלונן עלה ברכב ונסע לבית החולים" (ש' 5 - 12 הודעה מיום 27.3.12 - ת/17).

11.     אמיר עבידאת, בן משפחתו של המתלונן,  העיד כי לא ראה את תקיפת המתלונן, למרות שעמד במרחק של כ- 75 מטריםמהמקום, וסירב לומר אילו משפחות השתתפו בקטטה (עמ' 69  ו - 75 לפרו'). העד הכחיש בעדותו את דבריו במשטרה וטען כי דבריו נאמרו מחמת לחץ חקירה. הודעתו במשטרה (ת/18) הוגשה לפי סעיף 10 לפקודת הראיות. בהודעתו אמר אמיר כי עמד במרחק של כ - 50 מטרים ממקום התקיפה, וראה את נאשם 1 יורד מרכבו, רכב מסוג מונית, ואוחז בידו סכין, ותקף, ביחד עם נאשם 2 ואביהם, את המתלונן, שעמד בצד ונשען על עמוד. יחד עם זאת, העד לא ראה את התקיפה עצמה ממקום עומדו: "כי הוא (המתלונן) היה רחוק והוא עמד ליד עמוד" (ש' 24 הודעה מיום 28.3.12 - ת/18).

12.     ת'אהר משארה, המשתייך למשפחת סורי, הכחיש כי בני משפחת עויסאת היו מעורבים בסכסוך עם בני משפחתו, הכחיש כי הוא מכיר אותם ואף הכחיש כי פרצה קטטה או כי המתלונן נכח במקום (עמ' 81 ו - 84 לפרו'). ת'אהר הכחיש בעדותו את דבריו במשטרה. הודעתו (ת/19) הוגשה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. בהודעתו במשטרה אמר כי הגיע למקום הקטטה וראה שם את המתלונן, שניצב בצד ולא השתתף בקטטה. ת'אהר העיד כי הוא ראה ממרחק של כ - 30 מטרים את נאשמים 1 ו - 2 ואביהם תוקפים את המתלונן אבל לא ראה מי מהם דוקר את המתלונן (ש' 25 - 29 הודעה מיום 27.3.12 - ת/19). 

13.     ענאס עוויסאת, אחיהם של הנאשמים 1 ו - 2, ואחיינו של נאשם 3,  למד באותה כיתה בבית הספר ביחד עם המתלונן. ענאס העיד כי ביום האירוע הגיע לאזור הקטטה לאחר ששמע על הסכסוך בין בני משפחתו לבין משפחת סורי ומשפחת עבידאת, אליה משתייך המתלונן. בהגיעו למקום גילה כי האירוע הסתיים והלך לביתו, לשם הגיעו לאחר מכן הנאשמים, אדהם עוויסאת, אחיהם של נאשמים 1 ו - 2, ואביהם ג'אוד. האב, נאשם 1 ונאשם 3 היו חבולים וסיפרו לו כי: "היתה בעיה שהרביצו לאח שלי.... את פרטי הפרטים אני לא יודע" (עמ' 90 לפרו').

14.     מהאדי אבו דייה, חבר של המתלונן, אשר נכח באירוע הקטטה, טען בעדותו בבית המשפט כי אינו יודע את שמות המעורבים בה, וכי השמות שמסר בחקירה נאמרו לו על ידי חוקר המשטרה מחוץ לחדר החקירות. באשר לכל יתר הפרטים שמסר בהודעתו במשטרה (ת/20), טען כי אין מדובר בידיעה אישית, אלא בעדות שמיעה בלבד: "אני מאשר את כל מה שאמרתי בחקירה. יצוין שכל מה שאמרתי אך ורק מהשמועה מאנשים. אישית אני לא ראיתי" (עמ' 99 לפרו'). בחקירתו במשטרה הפליל מהאדי את הנאשמים ותיאר כי: "המתלונן לא התערב בכל הסיפור, הוא עמד בצד עם הפלאפון, הוא היה במרחק 5-10 מטר מהם, דיבר בטלפון, ואז בא ואליד תפס אותו נתן לו שני בוקסים וג'אווד נתן לו לה' (המתלונן) במקל בגב, המתלונן התכופף ואז פאדי בא עם הסכין נתן לו בצד שמאל, איך שה' סובב את הפנים שלו, פארס בא עם סכין ונתן לה' ואז ה' תפס את הסכין וחתכו האצבעות שלו, מישהו הזיז אותם ממנו וה' הלך כמה מטרים, לא ידעו שהוא קיבל סכין, והוא הלך לכיוון האוטו והמפתח היה בתוך הרכב, ה' עלה לרכב ונתן גז" (ש' 15 - 19 ת/20).

15.     ענאס עוויסאת, אחיהם של הנאשמים 1 ו - 2, ואחיינו של נאשם 3, למד בכיתה בבית הספר ביחד עם המתלונן. ענאס העיד כי ביום האירוע הגיע לאזור הקטטה לאחר ששמע על כך שאחיו הוכה ושבגין כך פרץ סכסוך בין בני משפחתו לבין משפחת סורי ומשפחת עבידאת, וראה את הנאשמים ואת אביו חבולים (עמ' 88 לפרו').

פרשת ההגנה

הנאשמ ים

16.     הנאשמים העידו להגנתם.