הכרעת דין בתיק ת"פ 49561-11-10 - פסקדין

כתב האישום

1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 

2. הרקע לאירוע מושא כתב האישום הוא סכסוך ממושך בין הנאשמת לשכנתה הגב' דליה רגב (להלן: "המתלוננת"). 

על פי עובדות כתב האישום ביום 17.3.10 סמוך לשעה 15:20, חסמה המתלוננת את רכבה של הנאשמת מסוג רנו נושא ל.ז. שמספרה 8863650 (להלן: "הרכב") באמצעות רכבה שלה, מסוג מזדה 6 נושא ל.ז. שמספרה 6908616 (להלן: "רכבה של המתלוננת").

המתלוננת ניגשה אל הנאשמת וביקשה לשוחח עמה בעניין המחלוקות שביניהן, אלא שהנאשמת צעקה לעברה שתעיף את רכבה ונכנסה לרכב שלה. או אז התניעה הנאשמת את רכבה ונסעה בעוצמה לאחור ופגעה ברכבה של המתלוננת. הנאשמת נסעה קדימה ושוב אחורה ופגעה בשנית ברכבה של המתלוננת (להלן: "התאונה" או "האירוע"). כתוצאה ממעשיה של הנאשמת ניזוק רכבה של המתלוננת בדלתות הקדמית והאחורית בצדו הימני של הרכב וכן נופצה שמשת הרכב הקדמית.

תשובת הנאשמת לאישום

3. בתשובתה לכתב האישום כפרה הנאשמת במיוחס לה. לדבריה, המתלוננת הפתיעה אותה בבואה לצאת מהחניה, ומשכך לא הספיקה לעצור את רכבה ופגעה ברכבה של המתלוננת. הנאשמת הכחישה כי נסעה קדימה ושוב אחורה במטרה לפגוע ברכבה של המתלוננת בשנית.

ראיות התביעה

4. מטעם המאשימה העידו המתלוננת, מר דני כץ - בוחן תנועה (להלן: "הבוחן") וגב' קרן יוסף (להלן: "קרן"). הודעותיה של המתלוננת במשטרה הוגשו תחת חקירה ראשית וסומנו ת/11, ת/12 ו-ת/13 וכן הודעתה של קרן שסומנה ת/10.

5. עוד הוגשו מטעם התביעה, מזכרים ת/1-ת/2 ו- ת/6, תמונות ת/3, ת/7 ו- ת/14 ושתי הודעותיה של הנאשמת ת/4 ו- ת/5.

6. המתלוננת סיפרה כי ביום התאונה שעה שחזרה לביתה מקניות חסמה את חניית הנאשמת על מנת לדבר עמה על נושא הסדרי החניות, שבעטיים קיים בין השתיים סכסוך מתמשך. לדבריה כאשר פנתה אל הנאשמת וביקשה לשוחח עמה, היא אמרה לה: " תעיפי את הרכב שלך מכאן", ונכנסה לרכבה. המתלוננת ציינה כי סברה שהנאשמת נכנסת על מנת להניח את תיקיה, אולם להפתעתה הנאשמת התניעה את הרכב ונסעה לאחור "בפול גז" ופגעה ברכבה. לאחר מכן נסעה הנאשמת קדימה וחזרה אחורה ופגעה שוב ברכב שמעוצמת המכה אף זז ממקומו. לדבריה מייד לאחר המקרה יצאה הנאשמת מרכבה, חייכה לעברה ועלתה לביתה. המתלוננת בהודעתה ת/11 נשאלה אם הנאשמת יכלה להבחין ברכב שחוסם אותה:

"ש. האם גברת קולט מהחנייה שלה אמורה להבחין ברכבך שחסם אותה?

ת. כן היא דיברה איתי וראתה שהרכב חוסם אותה ונסעה בכוונה תחלה כדי לגרום נזק   לרכב".       (ר' ת/11 ש' 26-27).

המתלוננת ציינה עוד שברכבה מצויים שני מוקדי פגיעה כתוצאה מכך שהנאשמת פגעה בה בשתי נסיעות לאחור (ר' שם ש' 28). בחקירתה הנגדית נשאלה המתלוננת האם הופעלה אזעקה ברכבה ומתי: "האזעקה התחילה לצפור אני לא זוכרת אם באותו רגע, הייתי אז בסטרס אבל כשהשוטר אמר לנו לפתוח את הרכב הוא היה נעול . ניסינו לפתוח והאזעקה לא הפסיקה לצפור" (ר' עמ' 16 ש' 26-27).

ראיות ההגנה

7. מלבד הנאשמת הגיע לעדות מר אבינועם שחר שערך את דו"ח הפעולה נ/6 ואשר העיד על כך שטיפל בתלונה קודמת של הנאשמת בגין חסימת חניה. כמו כן הוגשו תמונות - נ/1-נ/3, דוח פעולה - נ/4  והחלטת כבוד השופט רון בבקשה שהגישה הנאשמת לפי החוק להטרדה מאיימת - נ/5.

8. הנאשמת סיפרה בבית המשפט כי ביום התאונה ירדה אל רכבה וראתה את המתלוננת יוצאת מביתה. לדבריה נכנסה לרכבה ולא ראתה את המתלוננת. הנאשמת סיפרה כי כשיצאה מהחניה, רכבה של המתלוננת הפתיע אותה, והיא לא הספיקה לעצור וכך הרכב נפגע. הנאשמת סיפרה כי הייתה נסערת מהתאונה ולאחר שהזיזה מעט את רכבה עלתה לביתה להזמין משטרה ולהירגע. לדבריה ברכבה של המתלוננת לא הופעלה אזעקה (ר' עמ' 18 ש' 28). 

בחקירתה הנגדית נשאלה הנאשמת על האופן בו היא נוהגת בצאתה מהחניה, וזו העידה כי היא יוצאת באופן זהיר. עוד הוסיפה הנאשמת כי כאשר היא יוצאת מהחניה, כל רכב שנוסע בכביש עלול להפתיע אותה (ר' עמ' 19 ש' 12- 16). הנאשמת עמדה על כך שפגעה רק פעם אחת ברכבה של המתלוננת, וכשנשאלה כיצד היא מסבירה את העובדה שברכב היו שני מוקדי פגיעות לא היה בפיה תשובה: "אני לא יכולה להסביר לך. אין לי שום הסברים לזה. אני לא מומחית לזה אבל אני יודעת שנסעתי פעם אחת בלבד..." (ר' שם ש' 29). לגרסתה של הנאשמת עוצמת הפגיעה ברכב נבעה מהמהירות בה נסעה המתלוננת: "המכה שלה הייתה כיוון שהיא באה במהירות ואני יוצאת בזווית כזאת שאני בכלל לא יכולה לראות אותה עד אשר היא מופיעה לי..." (ר' שם ש' 30-31). 

דיון