הכרעת דין בתיק ת"פ 4845-07-08 - פסקדין

האישום:

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן בשנית בו יוחסו לו עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה והצגת מסמך כוזב למשלם הכנסה, עבירות לפי סעיפים 220(5) + 220(6) לפקודת מס הכנסה.

            לטענת המאשימה, הנאשם היה במועדים הרלוונטים לכתב האישום - שנות המס 2003-2004, קבלן לביצוע עבודות מתכת ובמסגרת עיסוקו הנ"ל, בשנות המס הנ"ל ביצע עבודות מתכת כקבלן משנה ללקוחות גדולים, בין היתר לחברת כור מתכת בע"מ וחברת נקל ברוך בע"מ, תמורתם גבה סך של 1,209,614 ש"ח.

            בגין תמורה זו, הפיק הנאשם בתקופה הרלוונטית חשבוניות מס, אולם לא כלל את התקבולים הללו בספרי החשבונות שלו, ולא דיווח עליהם בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961, והכל במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום המס. כן נטען כי הנאשם לא הגיש דוחות לפקיד השומה בהתאם להוראות הפקודה ובמקביל הציג ללקוחות אישור מזויף לצורך ניכוי מס במקור, מוקטן, כל זאת במרמה, עורמה או תחבולה, והכל במזיד בכוונה להתחמק מתשלום המס.

            כמו כן, כך נטען, הציג הנאשם מסמך כוזב למשלמי ההכנסה, לצורך הפחתת ניכוי המס במקור.

2.         בא כוחו של הנאשם הגיש הודעת כפירה מפורטת, בה ויתר על חקירת חלק מעדי המאשימה - עדי תביעה 5-9, תוך שהסכים להגשת המסמכים שערכו ללא צורך בחקירתם.

            ב"כ הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום, וטען בין היתר כי הדוחות השנתיים לשנים 2003-2004 הוגשו על ידי הנאשם ביום 19/01/09.

            ב"כ הנאשם טען כי לנאשם לא הייתה כל ידיעה כי אישור הניכוי במקור אשר נמסר לו על ידי צד ג', מר עופר נוח, אינו תקין או מזויף, וכי מדובר בטענה שעל המאשימה להוכיח.

            כן טען ב"כ הנאשם כי ככל שיוכח על ידי המאשימה כי המדובר אכן באישור מזויף ו/או בלתי תקין, לא הייתה לנאשם ידיעה כי אלו פני הדברים במועדים הרלוונטיים וכי השימוש שנעשה על ידו באישור, נעשה בתום לב.

            לטענת הנאשם, מדובר באישור הנחזה להיות אישור תקין, כדין, ולא נעשה על ידו שימוש באישור במרמה, עורמה או תחבולה, בכוונה להשתמט מתשלום מס במזיד, כנטען.

            הנאשם טען כי הנטען בסעיף 3 לכתב האישום המתוקן בשנית עומד בסתירה לתיקון אשר בוצע בכתב האישום המתוקן, ואשר בעיקרו הינו השמטה של אישום בעבירה של ניהול פנקסים כוזבים על פי סעיף 220(4) אשר הושמט מכתב האישום המתוקן בשנית.

            לסיכום, כפר הנאשם בעבירות בניגוד לסעיפים 220(5) + 220(6) לפקודת מס הכנסה.

ראיות התביעה:

3.         בהסכמה, הוגש תיק מוצגים על ידי ב"כ המאשימה, כאשר בית המשפט אימץ את סימון המוצגים בתיק הנ"ל והוסיף סימונים ביחס למוצגים שהוגשו לאחר מכן, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה.

4.         מטעם המאשימה העידו:

            שלמה כהן - חוקר בפקיד שומה חקירות חיפה והצפון - עד זה אישר כי ההודעה ת/2 נגבתה על ידו ועל ידי החוקרת זליקסון אלה.

            ביחס לת/10, ציין כי המסמך הראשון הוא אישור הסכמה לחיפוש בבית הנאשם, חתום על ידו, ואשר אינו יודע מי ערך אותו, ואילו המסמך השני, בכתב ידו, מפרט את החומר שנתפס בחיפוש הנ"ל.

            דורון מלכה - מפקח במס הכנסה מזה 14 שנה, אישר כי ת/3 הוא הודעה תחת אזהרה שגבה מהנאשם, ת/9 הוא דו"ח חיפוש בכתב ידו שערך בחיפוש בבית הנאשם ואילו הצ'קים נשוא ת/13 הם פרוטוקול בכתב ידו ושבעה צ'קים שתפס בבנק הבינלאומי בחולון, על פי צו.

            יש לציין כי הצ'קים התקבלו כמוצג על אף התנגדות ב"כ הנאשם אשר טען כי הצ'קים לא הוצגו לנאשם במסגרת החקירה, כאשר בית המשפט קבע כי עובדה זו תלקח בחשבון בהמשך.