נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה והפרת הוראה חוקית. מדובר במעשים אשר בוצעו ביום 9/7/12 וכוונו כלפי אשתו בנפרד של הנאשם, היא המתלוננת.
נעמה סלימן, המתלוננת , סיפרה בבית המשפט כי היא פרודה מן הנאשם מזה שנים רבות וכי הם מתגוררים באותו מבנה כאשר היא מתגוררת בקומה התחתונה ואילו הנאשם מתגורר בקומה העליונה ומדובר בדירות נפרדות. קיים צו האוסר עליו כניסה לדירתה וביום 9/7/12, הוא נכנס לדירתה והפר את הצו.
לאחר כניסתו לביתה, פתח הנאשם את המגירות בסמוך לטלפון ונטל משם מפתח, הניח אותו בכיסו והחל לחטט במגירות. המתלוננת נטלה את המפתח שכן זהו מפתח המשמש את בנה משהוא מתקן ברז.
הנאשם צעק לכיוונה כי תמסור לו את המפתח כיוון שזהו מפתח שלו. משהבחינה המתלוננת כי הנאשם מתקרב אליה, זזה לאחור. הנאשם היכה אותה באגרופיו שתי מכות, האחת בפנים והאחת בכתף, הסתובב ונפל והיא נמלטה החוצה.
המתלוננת הסבירה כי הנאשם נפל, מבלי שהיא נגעה בו או עשתה דבר כלשהו.
המתלוננת הסבירה כי בעבר חמותה, אמו של הנאשם, התגוררה יחד עימה בדירה והיא טיפלה בה עד יום מותה. אז בתקופה זו, ועל אף הצו שאסר על הנאשם להתקרב אליה ולהיכנס לדירתה, הותר לו להיכנס לדירה למשך חצי שעה בכל יום על מנת לבקר את אמו, אולם מאז שנפטרה האם, אין הוא רשאי עוד להיכנס אל הדירה כלל ועיקר.
עוד הבהירה המתלוננת כי הנאשם יכול היה להיכנס את דירתה כיוון שהדלת היתה סגורה , אך לא נעולה. וכן, כי מיד לאחר האירוע, משהבחינה כי הוא יוצא מן הבית, נכנסה היא אל הבית והזעיקה את המשטרה.
בחקירה הנגדית הבהירה המתלוננת כי הנאשם חיפש במגירות אחר מפתחות החנות. היא אישרה כי הוא נטל מן המגירה מפתח שבדי המשמש לתיקון צינורות, אך לדבריה, הוא חיפש אחר מפתחות החנות. היא ציינה כי אכן לקחה ממנו את המפתח שנטל, אך כי הנאשם המשיך לחפש אחר מפתחות.
לשאלת ב"כ הנאשם "מה מפריע לה שהוא לקח את המפתח השבדי?" השיבה המתלוננת כי מדובר במפתח שהוא שלה והיא זקוקה לו וכי אין לנאשם כל זכות להפר את הצו ולהיכנס לדירתה.
לשאלה הכיצד לא הותירו אגרופיו של הנאשם כל סימן על גופה, השיבה המתלוננת כי אגרופים אינם מותירים לעיתים סימנים ועמדה על טענותיה וכי היא דוברת אמת.
המתלוננת אישרה כי הנאשם אינו יציב ובשל כך נפל וכי כך אף סיפרה במשטרה, אך ציינה כי אין בכך כדי למנוע ממנו מלהכות אותה, ואף הוסיפה כי הנה למרות כל מגבלותיו הוא אף הגיע אל בית המשפט.
משהוצגו למתלוננת הפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה והסכמותיה לכניסתו של הנאשם לדירתה פעמיים ביום למשך חצי שעה, הדגישה המתלוננת כי כך היה כל עוד אמו של הנאשם היתה בחיים ואין הדבר חל עתה לאחר פטירתה.
הוגש פרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה מיום 19/1/11 ובו דנו הצדדים - הנאשם והמתלוננת על מערכת היחסים ביניהם, לרבות ענייני רכוש ועל ההפרדה ביניהם. לענייננו, בנאשם הצהיר כי הוא רוצה לבקר את אמו ומסכים להיכנס לדירת המתלוננת לראות את אמו ולצורך כך בלבד ולכשיסיים יצא מן הדירה.
המתלוננת הסכימה לכך והוסכם: "התובע יהיה רשאי להיכנס לקומת הקרקע על מנת לבקר את אמו, זאת לאחר שיבקש זאת בצורה מכובדת ומנומסת מהנתבעת והנתבעת תאפשר לו להיכנס לבקר את אמו, הכל בצורה סבירה ובתום לב". (ת/6)
מפרוטוקול הדיון מיום 20/9/11 (ת/5) עולה לאחר שהמתלוננת ביקשה למנוע מהנאשם להיכנס לדירתה וכי יבוא לבקר את אמו רק בנוכחות צד ג' כי הוסכם בין הצדדים שהנאשם יוכל להיכנס לדירת המתלוננת פעמיים ביום למשך חצי שעה בכל פעם, פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב על מנת לבקר את אמו.
הוגש דו"ח פעולה של רס"ר מתנה נריה, הוא השוטר שהוזעק למקום וממנו עולה כי פגש במתלוננת שהסבירה לו כי קיים צו הרחקה לנאשם ועוד סיפרה לו כי הנאשם נכנס לביתה על מנת לחפש מפתחות וכי היכה אותה במכת אגרוף. על לחיה של המתלוננת נראה היה סימן אדום. (ת/3)
הנאשם עוכב לחקירה ובדו"ח העיכוב נרשמה תגובתו "אני לא עשיתי כלום" (ת/4).
הוגשו הודעותיו של הנאשם במשטרה.
בהודעתו הראשונה (ת/1) מסר הנאשם כי ביקש להשקות את הגינה והבחין כי הוא נזקק לצינור מסויים. ידוע היה לו כי בחנות המשפחתית מצוי צינור כזה ועל כן דפק על דלתה של המתלוננת אשר פתחה לו את הדלת וחייכה והוא חיפש במגירות אחר המפתחות של החנות, אותם לא מצא, אך מצא מפתח שבדי וסבר שיוכל לעשות בו שימוש ועל כן הניחו בכיסו האחורי. המתלוננת חטפה את המפתח מכיסו האחורי, הגם שהיא יודעת כי הוא אינו יציב ועל כן הוא נפל וקיבל מכה מהשולחן. הוא הסביר כי יש לו חבלות רבות כיוון שהוא מרבה ליפול. על כן הפנה החוקר אל הנאשם שאלה, האם המתלוננת גרמה לו ליפול, או שמא הוא הסתובב ונפל, או אז אישר הנאשם כי המתלוננת לא נגעה בו, אלא ניסה לתפוס את המפתח, הסתובב ונפל ויתכן שכאשר נפל פגע בה והיא קיבלה מכה, אבל כל טענותיה הן שקר.