הכרעת דין בתיק ת"פ 42995-10-12

בפתח הדברים אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

1.         הנאשם עומד לדין בעבירות של שוד בצוותא, קשירת קשר לבצע פשע, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא והכשלת שוטר.           

2.         נטען בכתב האישום כי עובר ליום 11.10.12, קשר הנאשם קשר עם ניקולא אלוהאב (להלן: "ניקולא"), סאלח אלפקיר (להלן: "אלפקיר") וקאיד אבו קישק (להלן: "אבו קישק") לשדוד את כספי הפדיון היומי של הגב' תקווה קרקו (להלן: "המתלוננת"), שעבדה בדוכן בשוק ברמלה והתגוררה ברחוב הלח"י ברחובות.       
נטען כי ביום 11.10.12 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, שבה המתלוננת לביתה כשהיא נושאת ארגז פירות וירקות ובתחתיתו מוסלק הפדיון היומי בסך 30,000 ש"ח ושקית נוספת ובה 900 ש"ח (להלן: "הכסף").    
נטען כי באותה עת, בסמוך לביתה של המתלוננת ארבו הנאשם והאחרים למתלוננת, ברכב מסוג טויוטה מס' רישוי 30-418-70 (להלן: "הרכב" או "רכב הטויוטה"). בעת שהמתלוננת התקרבה לביתה, בסמוך לשער הבניין ניגשו אליה שניים מתוך הארבעה כשהם חובשים כובעים ופניהם מוסתרים באמצעות חולצה. השניים הפילו את המתלוננת על הקרקע, משכו מידיה את הארגז ובו הכסף ונמלטו לתוך הרכב שהמתין להם כשהוא מונע. כתוצאה מהנפילה נגרם למתלוננת מכאוב בכף ידה.           
המאשימה טוענת, כי הנאשם, ניקולא ואלפקיר קראו לאבו קישק להימלט מהמקום ואבו קישק שנהג ברכב נמלט מהמקום.         
לאחר שדווח למשטרה על האירוע, זוהה הרכב ע"י השוטר מיכאל מיכאל (להלן: "השוטר"), כשהוא נוסע ברח' הרצל ברחובות מצפון לדרום בסמוך לצומת בילו. בעת שהרכב עמד בצומת בילו, התקרב השוטר עם רכבו לרכב ונעמד מימינו במקביל לו. השוטר סימן להם לעצור ובתגובה החל אבו קישק בנסיעה פרועה, כאשר ברמזור דולק אור אדום, ופנה ימינה לכביש 40. השוטר החל במרדף אחרי הרכב.

במהלך המרדף הגיע הרכב לצומת הכותנה (הצטלבות כביש 40 וכביש 411) ועקף מימין כלי רכב שהמתינו באור אדום, כשהוא נוסע בשוליים ואח"כ פנה שמאלה לכביש 411 כשהוא חוצה את הצומת באור אדום. הרכב המשיך בנסיעה מהירה בכביש 411 כשהוא נוסע בשוליים. בהגיעו לשד' יצחק רבין פנה שמאלה לקריית עקרון ונעלם. הרכב נעצר ברחוב הפנינים והארבעה נמלטו בריצה מהרכב. 

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא היה שותף לעבירות המיוחסות לו, בהעדר ידיעה מראש למעשים שעשו האחרים ולא תוך כדי מעשה.     
גרסתו היא אפוא, כי באותו יום תיאם עם ניקולא לנסוע יחדיו לקבוצת הגמילה NA  ברחובות. בשעת ערב נאסף ביחד עם ניקולא לרכב טויוטה בו נמצאו שני אנשים שאינם מוכרים לו. הם נסעו לכיוון רחובות.

בנקודה מסוימת הרכב נעצר וחלק או כל נוסעי הרכב ירדו ממנו, כאשר הנאשם המשיך לשבת במושב האחורי של רכב הטויוטה מבלי שראה דבר ממה שהתרחש בחוץ. לאחר מספר דקות חזרו האנשים הנוספים והנהג החל לנסוע במהירות גבוהה מבלי שהנאשם עודד אותו ומבלי שהתערב בנסיעה. לדברי הנאשם הוא הבין מהנסיבות שקרה אירוע שהוא לא היה שותף לו. הוא היה בלחץ ולא יכול היה לצאת מהרכב, כיוון שהרכב היה בנסיעה מהירה. כשהרכב הגיע לקריית עקרון הוא יצא מהרכב וניסה לחזור לביתו.

בעיקרי הדברים זאת הייתה גרסתו של הנאשם גם בחקירה במשטרה (בפני השוטר) ובעדותו בבית המשפט.

4.         התביעה זימנה לעדות את המתלוננת, את ניקולא, את השוטר ושוטר נוסף. הודעות הנאשם בחקירה הוגשו בהסכמה.           

5.         בתום שמיעת הראיות, לא הייתה מחלוקת שבזמן הרלוונטי נסע הנאשם ברכב עם שלושה אנשים נוספים ניקולא, אלפקיר ואבו קישק כשאבו קישק נוהג ברכב. בהגיע הרכב לרח' הלח"י 4 ברחובות, יצאו שלושת האחרים מהרכב והנאשם נשאר לשבת במושב האחורי כשהרכב מונע. שניים מהם תקפו את המתלוננת בפתח ביתה, הפילוה על הרצפה וגנבו ממנה את ארגז הקרטון שאחזה שבתחתיתו היה סכום כסף של 28,000 ש"ח ומספר שטרות של דולרים. התוקפים חבשו כובע קסקט שכיסה את פניהם. לאחר 2-3 דקות חזרו השלושה לרכב ואמרו שעשו שוד והם עזבו את המקום כשאבו קישק נוהג ברכב (עדות הנאשם עמ' 37 שורה 8, עמ' 38 שורה 4).    
לאחר שהתקבל דיווח על האירוע, בסמוך לצומת ביל"ו זוהה הרכב ע"י השוטר כשהוא נוסע בנסיעה רגילה. הרכב עצר בצומת, בנתיב השמאלי, כשברמזור דולק אור אדום. אותה עת ישב ניקולא במושב שליד הנהג. ניקולא שהיה מוכר לשוטר מעבודתו במשטרה זוהה ע"י השוטר בעת שישב ברכב. בשלב זה פתח הנהג בנסיעה מהירה, פנה ימינה וחצה את הצומת באור אדום לכיוון בית החולים קפלן גדרה. השוטר החל במרדף אחרי הרכב שנסע במהירות גבוהה וחצה צומת באור אדום עד שנכנס לקריית עקרון ושם נעלם מעיניו של השוטר. הנאשם וניקולא נעצרו בקריית עקרון. משאותר רכב הטויוטה לא נמצא בו שלל השוד.           

6          בתשאול ראשון של הנאשם (ע"י השוטר) מסר הנאשם כי התכוון להגיע עם ניקולא לקבוצת הגמילה NA  ונקלע לאירוע באקראי. הנאשם אמר שלא עשה דבר ומי ששדד היו אלפקיר ואבו קישק שגם נהג ברכב ולידו ישב ניקולא (עדותו של השוטר עמ' 11 לפרוטוקול משורה 7).      

7.         אין חולקין שלא באה בפניי ראיה המצביעה על הנאשם כמי שלקח חלק פעיל באירוע השוד והיה שותף לו. התביעה מבססת ראיותיה על נוכחותו של הנאשם ברכב בזמן הרלוונטי לביצוע העבירות והעובדה שהאחרים ביצעו שוד וכשחזרו לרכב שמע אותם הנאשם אומרים שהם ביצעו שוד ושללם בידם.  

ראיה זו, שהיא הראיה המרכזית, מבוססת על הודעת הנאשם במשטרה, עליה חזר בעדותו בבימ"ש.

9.         ב"כ המאשימה ביקשה בסיכומיה לדחות את גרסתו של הנאשם בהיותה בלתי אמינה ולקבוע שנוכחותו ברכב לא הייתה נוכחות אקראית ופסיבית. היא ביקשה להחיל את הלכת "השטר ששוברו לצידו". על פי הלכה זו כשאדם מודה בעובדות שהן כשלעצמן מפלילות, אך מוסיף עובדות הנוטלות מקודמותיהן את אופיין המפליל, הרי משדוחה ביהמ"ש את העובדות הנוספות, נותרה בעינה ההודאה שבעובדות המפלילות. לשיטתה של ב"כ המאשימה, משהודה הנאשם בנוכחותו ברכב בעת שבוצע השוד ונתן הסבר תמים לנוכחותו במקום, הנוטל לכאורה את כוחו המפליל, הרי שאם ידחה ביהמ"ש את ההסבר התמים של הנאשם ("השובר") נותרת בעינה הראיה המפלילה, נוכחותו במקום ("השטר") ההופכת לראיה עצמאית וניתן להרשיע על פיה.