1. הנאשמים שבפני הינם אב (הנאשם 2) ובנו (הנאשם 1). הנאשם 1 שירת במועדים הרלוונטיים לכתב האישום (28-29/4/2008) כחוקר במשטרת רמלה. הנאשמים מתגוררים ביישוב אבו סנאן.
2. בכתב האישום, שהוגש בתאריך 22/7/2010, נטענו הטענות הבאות:
2.1. הנאשם 1 היה בעליו של רכב מסוג רנו מגאן שנת ייצור 2005 (להלן:
הרכב). בתאריך 28/4/2008, בשעה 14:28, מסר הלה הודעה כוזבת במשטרת עכו, לפיה הוא החנה את הרכב בשעה 13:00 ליד השוק בעכו, וכשחזר למקום החניה הרכב לא היה במקומו ולכן הבין שנגנב. ההודעה הכוזבת נועדה לצורך קבלת דמי הביטוח מחברת הביטוח שלה דיווח הנאשם אודות גניבת הרכב.
2.2. לאחר מסירת ההודעה הכוזבת, ובעקבות פניות של משטרת עכו לנאשם 1 בבקשות הבהרה שונות, הבין הנאשם 1 כי במשטרה התעורר חשד כנגדו. לכן, קשרו הנאשמים קשר לפיו הנאשם 2 "ימצא" את הרכב וידווח למשטרה אודות מציאתו, והכל כדי להביא לסיום חקירת המשטרה בנוגע לגניבתו.
2.3. בתאריך 29/4/2008, בסביבות השעה 12:00, הגיע הנאשם 2, בהכוונת הנאשם 1, לחניון תת קרקעי ב"קריון" שבקריית ביאליק והודיע למשטרה על מציאת הרכב. הודעתו של הנאשם 2 היתה הודעה כוזבת, שכן לא מצא את הרכב אלא הוכוון לשם, כאמור לעיל.
2.4. על בסיס העובדות הנטענות לעיל, הואשם הנאשם 1 בעבירות הבאות:
ידיעות כוזבות - עבירה לפי ס' 243 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
החוק);
ניסיון לקבלת דבר במרמה - עבירה לפי ס' 415 + ס' 25 לחוק;
קשירת קשר לביצוע עוון - עבירה לפי ס' 499 (א)(2) לחוק; ו
שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי ס' 244 לחוק. הנאשם 2 הואשם בשתי העבירות האחרונות בלבד (קשירת קשר ושיבוש מהלכי משפט).
3. עיקר הראיות בתיק הינן נסיבתיות ונוגעות לסבירות והיתכנות גניבת הרכב; ומציאתו, יום לאחר שדווח כגנוב. עוד נציין, כי במסגרת פרשת ההגנה בחר הנאשם 2 שלא להעיד להגנתו ועד ההגנה היחיד בפרשת ההגנה היה הנאשם 1.
4. ניגש אם כן לראיות שהוצגו לבית המשפט שרובן לא היו במחלוקת, להבדיל מהמשמעויות שניתן להסיק מהן.
5. בתאריך 28/4/2008, בשעה 14:28, התייצב הנאשם 1 בתחנת עכו וביקש להגיש תלונה בדבר בגניבת הרכב (הודעתו - תלונתו סומנה ת/12). במסגרת הודעה זו, מסר כי הגיע לעכו בסביבות השעה 13:00 כדי לערוך קניות בשוק והחנה את הרכב בחניון תחנת הרכבת, במגרש עפר ליד רכבים רבים אחרים. כשחזר מהקניות, הרכב לא היה במקומו. הנאשם 1 הבחין בניידת משא"ז, דיווח למתנדב אודות הגניבה ואף הגיע עמה לתחנת עכו כדי להגיש את התלונה. הנאשם 1 מסר, כי הוא יודע וזוכר היכן החנה את רכבו וכשנשאל אם הוא מסוכסך עם מישהו השיב בשלילה. עוד מסר, כי הרכב אינו מצויד באיתוראן וכי אינו מעוקל. כשנשאל כיצד מניעים את הרכב מסר כי:"
בעזרת כרטיס שיש לי וקשה מאוד לשכפל דבר כזה. ייתכן והרכב שלי נגרר כי קשה לגנוב את האוטו הזה" (ת/12, שורות 27-28).
6. עיון בהודעות מאוחרות יותר שנגבו מהנאשם 1 (לאחר שהפך לחשוד) מעלה כי לגרסתו, עוד בטרם שהגיע לעכו, הוא הגיע בסביבות השעה 11:30-1200,
בגפו, לקריון. מדובר היה ביום חופש. הנאשם שירת כחוקר במשטרת רמלה ומתגורר, כאמור לעיל באבו סנאן. לאחר שהיה בקריון הוא הגיע לשוק של עכו לקנות פירות ובהמשך, כאמור לעיל, גילה כי רכבו נגנב.
7. נשוב לנסיבות מסירת תלונתו של הנאשם 1 במשטרת עכו, לאחר שגילה לטענתו כי רכבו נגנב.
הנאשם טען (ר' לדוגמה הודעתו של הנאשם 1 מתאריך 29/4/2008 ת/1, גליון 2, שורות 1-5), כי בעת שנגבתה הודעתו / תלונתו על ידי החוקרת אורית אברהם, נכנס לחדר החקירה רפ"ק יניב רונן. האחרון שימש אותה עת כרמ"ח תחנת עכו ואין מחלוקת כי היתה ביניהם היכרות שטחית.
הנאשם מסר, כי יניב רונן החל לשאול אותו שאלות שהנאשם 1 פירשן כמטילות ספק בנכונות גרסתו. בהודעתו ת/1 לעיל, ציין הנאשם מפורשות כי יניב רונן:"
ניסה לרמוז לי שאני משקר" (ת/1, גליון 2, שורה 5).
בעת עדותו בבית המשפט, מסר הנאשם 1, כי יניב רונן שאל אותו שוב ושוב האם ייתכן שמפתח הרכב (למעשה, כרטיס הרכב) נשאר בתוך הרכב. הנאשם 1 המשיך ותיאר, כי:"
. . .ואני בעקבות כך אמרתי מילה שהיתה מילה שכנראה שינתה את כל פני הדברים. אמרתי לו מה אתה מקשקש ואני מצטער על המילה הזאת שהוצאתי מהפה . . " (עמ' 66, שורות 2-9).
נציין, כי החוקרת אורית אברהם לא זומנה כעדה וההודעה (ת/12) שגבתה הוגשה בהסכמה (ר' עמ' 33 לפרוטוקול). כמו כן, בעת עדותו של יניב רונן הוא כלל לא נשאל אודות נסיבות גביית תלונתו של הנאשם.
מה שחשוב לענייננו הוא לא מה סבר רפ"ק יניב רונן עת שנגבתה תלונתו של הנאשם 1,
אלא מה סבר הנאשם 1 והאם הבין, כי יניב רונן חושד בו כי אינו דובר אמת. משכך, לא מדובר היה במסירת תלונה "סטנדרטית" - שכן הנאשם 1 היה מודע לכך כי תלונתו העלתה חשד מסוים.
8. אין מחלוקת, כי בתאריך 28/4/2008, היינו יום דיווח גניבת הרכב - הודיע הנאשם 1 לסוכנות הביטוח שם ביטח את הרכב בביטוח מקיף, על גניבתו.
בנדון הוגש:"
תדפיס פתיחת תביעה" (ת/9).
דא עקא, שלא ניתן ללמוד מהתדפיס
באיזו שעה בדיוק הודיע הנאשם לסוכנות הביטוח על אובדן הרכב - האם היה זה
לפני שמסר את תלונתו במשטרה, או
לאחר מכן (קרי, לאחר שהבין שיניב רונן חושד בו).