1. בפתח הדברים אציין כי לאחר שמיעת הראיות ובחינת טענות הצדדים החלטתי לזכות את הנאשם מעבירת שיבוש מהלכי משפט וזאת מחמת הספק, וכן לזכותו מהעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. יחד עם זאת ראיתי להרשיעו בביצוע שוד בנסיבות מחמירות.
כתב האישום
2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק.
3. בעובדות כתב האישום נאמר כי ביום 11.6.10 בשעה 14:30 או בסמוך לכך, עמדה מרים זוהר, ילידת 1942 (להלן: "המתלוננת") בסמוך לתחנת אוטובוס בעכו, כשברשותה ארנק המכיל בין היתר, כ-220 ש"ח ומכשיר טלפון נייד. אותה עת, ישב הנאשם בתחנת האוטובוס בסמוך למקום שבו עמדה המתלוננת. באותן נסיבות, קם הנאשם ממקום מושבו, ניגש לעבר המתלוננת ולפתע תפס את הארנק שהחזיקה בידה והחל למושכו בכח. המתלוננת ניסתה להתנגד למעשי הנאשם ותפסה את הארנק בחוזקה, אולם זה דחף אותה והפילה ארצה, תוך שהוא נאבק בה וגורם לה לחבלות בחלקי גופה. לאחר שתפס את הארנק, נמלט הנאשם מהמקום.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרם למתלוננת שבר בחוליה 3L בגבה וכן נגרמו שפשופים ושריטות בידיה.
זמן קצר לאחר האירועים דלעיל, אותר הנאשם ע"י כוחות משטרה, במהלך סריקות שנערכו במקום. אחד השוטרים קרא לו לעצור, אך זה החל להימלט מהמקום. במהלך מרדף שערך השוטר הנ"ל יחד עם מתנדב נוסף, השליך הנאשם מכשיר טלפון נייד שהיה מצוי בארנקה של המתלוננת. לאחר שהשוטר הצליח להשיגו, התנגד הלה למעצרו, תוך שהוא דוחף את השוטר.
בכתב האישום נאמר, כי במעשיו המפורטים לעיל, גנב הנאשם ארנק המכיל כסף ומכשיר טלפון השייכים למתלוננת, כאשר בשעת המעשה או בתכוף לו, ביצע במתלוננת מעשי אלימות וכל זאת על מנת להשיג את הנכסים הנגנבים ועל מנת למנוע התנגדות המתלוננת ולגבור עליה. בנוסף, עשה הנאשם דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין ע"י העלמת ראיות. כמו כן, תקף הנאשם את השוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק.
תשובת הנאשם
4. בדיון מיום 14.7.10 כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, תוך שטען כי לא ביצע אף אחת מהעובדות המפורטות בו. בנוסף, העלה הנאשם טענת אליבי, משטען כי לא היה במקום בו בוצע המעשה בזמן ובמועד המתואר בכתב האישום. לדבריו, הוא הגיע לבית גיסו המתגוררת בשד' ירושלים בעכו, אך משגילה כי הלה אינו בבית, חזר לכיוון ביתו, בדרך שרחוקה מזירת האירוע נשוא כתב האישום.
גרסת הנאשם במשטרה
5. בהודעתו במשטרה מיום 11.6.2010 (ת/23) סיפר הנאשם כי ביום מעצרו התעורר בשעת בוקר מאוחרת כיוון שאינו עובד בימי ו' ויצא לטייל. עוד הוסיף כי הוא במקור מאום אל פחם וכי הוא מתגורר בעכו מזה כשנתיים ולכן אינו מכיר היטב את העיר. לדבריו, הוא יצא מביתו בסיבות השעה 13:00 לערך והחליט לבקר את גיסו שביתו מצוי בקרבת המקום בו נעצר. משלא מצא את גיסו בבית, עשה סיבוב ואז נעצר על ידי המשטרה והובא לתחנה.
הנאשם הכחיש בהודעתו כי ניסה לברוח או להתחמק מהמשטרה. לדבריו, כשהשוטרים קראו לו לעצור הוא נענה לקריאתם ועצר.
עבירת השוד - הראיות והקביעות העובדתיות העולות מהן
6. מטעם המאשימה העידו 10 עדי תביעה, כשהחשובים והעיקריים שבהם הם השוטר נואף גאנם והמתנדב כאמל סובח, אשר איתרו את הנאשם בסמוך למועד ביצוע עבירת השוד, בקרבת זירת האירוע והביאו למעצרו.
7. קודם שאתייחס לעדותם של השניים הנ"ל, אפנה לדברי עדת התביעה הגב' ענת בן עטר, אשר הייתה עדת ראייה להתרחשות מעשה השוד. בעדותה בפניי סיפרה את שהתרחש באלו המילים (עמ' 7 שורה 28 לפרוטוקול):
"אני נסעתי מכיוון צפון לכיוון העיר העתיקה בעכו. תוך כדי נסיעה אני רואה מרוחק, אני רואה בצד שני אנשים, חשבתי בהתחלה שזה שני ילדים על הרצפה נלחמים. חשבתי שזה משחק ילדים. התקדמתי ואז ראיתי שזה מישהו מבוגר מעל אדם נוסף שתחילה חשבתי שזה ילד. ככל שהתקרבתי, ראיתי שהם ממש נלחמו אחד בשני והיה ממש מאבק והבחור שקם ואז הבחור שקם היה לו משהו ביד והוא רץ וראיתי שמי שעל הרצפה זו בעצם אישה מבוגרת".
בהמשך סיפרה העדה הנ"ל, כי כאשר השודד רץ, היא מיד התקשרה למשטרה. לדבריה, היא התנדבה בעבר במשטרה ולכן זכרה את מספר התחנה בעכו. בהודעתה מסרה תיאור של מה שראתה וכן תארה פרטי לבוש וכיוון מנוסתו של השודד. לדבריה, מסרה בהודעתה כי השודד לובש חולצה תכלת ומכנס אופ-ואייט, שערו מאפיר והוא רץ לכיוון רח' גיבורי סיני. משנשאלה בחקירתה הנגדית באם היא עומדת על כך שהמדובר במכנס בצבע אופ-ואייט, השיבה כי ייתכן שהמכנס היה בצבע בז', אך כך היא מגדירה את הצבע. העדה השיבה בשלילה לשאלה באם ייתכן כי מדובר במכנס בצבע ירוק בהיר (עמ' 9 שורה 4 לפרוטוקול). בהמשך, הוצגו בפני העדה הבגדים אותם לבש הנאשם בעת מעצרו והיא נתבקשה להתייחס לשאלה באם מדובר בבגדים זהים לאלו שלבש השודד, והשיבה "לגבי החולצה כן, לגבי המכנס אני לא זוכרת, אני זוכרת שבאותו הזמן זה היה אופ-ואייט" (עמ' 10 שורה 19 לפרוטוקול). למותר לציין, כי דו"ח הפעולה (ת/1) שנרשם בידי קצינת יחידת הסיור בתחנת עכו, גלית פדידה, הכולל את התיאור שנמסר מפי עדת הראיה גב' בן עטר לגבי פרטי לבושו של השודד, תואם את התיאור שמסרה הגב' בן עטר בעדותה בבית משפט.
8. עם קבלת התלונה, העבירה קצינת הסיור גלית פדידה, דיווח לכלל הניידות, אשר כלל תיאור כללי של מראהו ופרטי לבושו של השודד וכיוון בריחתו. דקות אחדות לאחר מכן הגיעו לזירת האירוע השוטר נואף גאנם (להלן: "גאנם") והמתנדב כאמל סובח (להלן: "סובח").