הכרעת דין בתיק ת"פ 31298-03-10 - פסקדין

א.         פתח דבר:

            נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"); נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961; נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיפים 2(א) + 2(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [ נוסח חדש], תש"ל- 1970; גרימת נזק לרכוש, עבירה לפי תקנה 21  לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 + סעיפים 62+ 68 + 38 + (2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961;  תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; והפרעה לשוטר בזמן מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ב.         עובדות כתב האישום:

            במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה הנאשם פסול מלנהוג ברכב, ולפיכך לא הייתה על שימושו ברכב פוליסת ביטוח בת תוקף.

            שלום אלקיים (להלן:"המתלונן") הינו הבעלים של מונית מסוג פולקסווגן פאסאט מ.ר 64-604-25 (להלן:"המונית").

            בתאריך 13/3/10 עובר לשעה 04:00, ברח' נתנזון בחיפה, עצר הנאשם את המונית וביקש מהמתלונן להסיעו ליישוב טל-אל. המתלונן הסכים, הנאשם עלה למונית והמתלונן נסע לכיוון טל-אל. במהלך הנסיעה מחיפה לטל-אל, שילם הנאשם למתלונן 170 ש"ח בשטר של 200 ש"ח.

            במהלך הנסיעה, לאחר שעברו את צומת טל-אל ובהגיעם לאזור חשוך שאין בו תאורת דרך, שחרר הנאשם לפתע  את חגורת הבטיחות, הכניס את ידו לכיסו, תוך שהוא עושה תנועה המדמה החזקת סכין בידו ודרש מהמתלונן, בצעקות, לתת לו את כל הכסף שברשותו, תוך שהוא מאיים עליו כי אם לא ייתן לו את כל הכסף, ידקור אותו.

            המתלונן, אשר פחד כי יבולע לו אם יסרב לדרישת הנאשם, נתן לנאשם שטר של 200 ש"ח, שבו שילם הנאשם את דמי הנסיעה. הנאשם דרש מהמתלונן כי ייתן לו עוד כסף והמתלונן, בפחדו מהנאשם, הוציא עוד 520 ש"ח שהיו בארנקו וכן עוד 50 ש"ח במטבעות של 10 ש"ח, שהיו במאפרה של המונית ונתן אותם לנאשם. הנאשם לא הסתפק בכך ודרש מהמתלונן כי ייתן לו עוד כסף. המתלונן השיב כי אין לו עוד כסף ובתגובה לכך דרש הנאשם את ארנקו של המתלונן כדי לבדוק אם יש בו עוד כסף. לאחר שהנאשם בדק את הארנק ונוכח כי אין בו עוד כסף, השיב את הארנק למתלונן.

            בשלב זה, דרש הנאשם מהמתלונן לרדת מהמונית והמתלונן, בפחדו מהנאשם, עשה כן. הנאשם נסע עם המונית מהמקום. סמוך לאחר שהנאשם התרחק מהמקום כשהוא נוהג במכוניתו של המתלונן, הודיע המתלונן לתחנת המוניות, באמצעות מכשיר טלפון סלולרי שהיה ברשותו כי מוניתו נשדדה. סדרן המוניות דווח למשטרה על האירוע ולאחר זמן קצר אספה את המתלונן ניידת ובה השוטרים חמזה וליד (להלן:"השוטר חמזה") וסאמי עג'מיה  (להלן: "השוטר עג'מיה")(להלן שניהם יחד:"השוטרים").

            לאחר שדווח לניידת, בה היו השוטרים והמתלונן, כי המונית נמצאת בכפר יאסיף, הגיעה הניידת לכפר והשוטרים והמתלונן הבחינו במונית הגנובה, נהוגה בידי הנאשם, כשהיא נוסעת לכיוונם. השוטרים חסמו את נתיב נסיעתו של הנאשם, באמצעות הניידת, על מנת לעצור אותו ולמנוע בריחתו.

            בשלב זה, בניסיון להימלט מהניידת, פגע הנאשם עם המונית ברכב שחנה ברחוב וגרם נזק בחלק קדמי של המונית.

            השוטר חמזה ירד מהניידת על מנת לעצור את הנאשם. כשהגיע השוטר אל הנאשם והודיע לו שהוא עצור, תקף אותו הנאשם, באופן שדחף אותו, נאבק איתו ובעט בחוזקה ברגלו הימנית, כל זאת בכוונה להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו. כתוצאה מהבעיטה שספג השוטר חמזה ברגלו, נגרמו לו המטומה תת עורית וכאבים עזים בשוק רגל ימין. לאחר מכן החל הנאשם להימלט רגלית מהשוטר, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך.

            לאחר שהנאשם נעצר, נמצא בכיס מכנסיו מכשיר מירס השייך למתלונן ואשר הושאר במונית בעת שהמתלונן אולץ לרדת ממנה.

            במעשיו המתוארים לעיל:

1.         גנב הנאשם מהמתלונן את המונית, את כספו בסך 770 ש"ח ואת מכשיר המירס שלו (להלן:"רכושו של המתלונן"), כאשר בשעת השוד הוא מאיים לבצע מעשה אלימות במתלונן כדי להשיג את רכושו של המתלונן או כדי למנוע התנגדות לגניבת רכושו.

2.         הנאשם נהג ברכב לאחר שהודע לו שנפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, ובעת שהפסילה בתקפה;

3.         הנאשם נהג ברכב שאין על שימושו באותו רכב פוליסת ביטוח בת-תוקף;

4.         הנאשם גרם במהלך נהיגתו נזק לרכוש;

5.         תקף שוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק כשהוא מתכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;