הכרעת דין בתיק ת"פ 30639-12-11 - פסקדין

1.         נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לנאשם 1 מיוחסות שתי עבירות נוספות - נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), וחובת פוליסה - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי).

2.         תמצית העובדות המפורטות בכתב האישום

א. הנאשם 1 (להלן: מוסעב) ומוחמד צאלחי (להלן: המתלונן) הם בעלים משותפים ברכב מסוג רנו שמספרו 3028616 (להלן: הרכב). בין התאריכים 24/11/11-12/12/11 נהג מוסעב ברכב בג'סר אל זרקא (להלן: ג'סר או הכפר), למרות שלא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף ומעולם לא ניתן לו רישיון לנהוג. משכך, נהג אף ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף .

ב. ביום 12/12/11 בסמוך לשעה 02:00 בלילה, בסמוך לבית המתלונן בכפר, הציתו הנאשמים את הרכב, על רקע סכסוך על ההחזקה בו. כתוצאה מכך, עלה הרכב באש ונשרף כולו, על אף שכבאים שהוזעקו למקום כיבו את האש. צמיגיו נפגמו, נוצרה חריכה מרובה באזור מושב הנוסע, בצמיג ימין ובכנף ימין, וכן נשברו זכוכיות הרכב.

ג. במעשיהם כאמור לעיל, שילחו הנאשמים אש במזיד בדבר לא להם, בצוותא חדא, בכך שהציתו רכב שאינו נמצא בבעלותם הבלעדית, ומוסעב נהג ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח כנדרש בחוק.

3.         תשובת הנאשמים לכתב האישום

הנאשם 1 (להלן: מוסעב) כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום כפירה כללית, למעט הטענה כי הוא הבעלים הבלעדי של הרכב.

הנאשם 2 (להלן: ג'מאל) כפר אף הוא בעובדות כתב האישום והעלה טענת אליבי, לפיה במועד הרלוונטי שהה בביתו.

הנאשמים לא טענו כל טענת זוטא לגבי אמרותיהם במשטרה.

4.         השתלשלות העניינים - רצף כרונולוגי

4.1. ביום 12/12/11 בשעה 2:17 נתקבלה הודעה במשטרה אודות שריפת רכב בג'סר. רס"מ אמיר חסון, ראש צוות הסיור בתחנת זכרון יעקב (להלן: חסון), הגיע למקום ביחד עם מתנדב ורכז מודיעין, שם פגשו את המתלונן, אשר סיפר להם כי רכבו נשרף. בדו"ח הפעולה שערך (ת/1) ציין חסון כי אנשי כיבוי אש כיבו את האש, אך הרכב נשרף כליל. לדבריו, סיפר לו המתלונן כי "הרכב שייך למוסעב עמאש... אבל המודיע שותף עם בעל הרכב. הרכב שייך לשניהם, ויש סכסוך על כסף". המתלונן ואחיו ג'מיל צאלחי (להלן: ג'מיל. השניים יקראו גם: המתלוננים) מסרו לו כי הבחינו במוסעב ובבן דודו ג'מאל ששרפו את הרכב ונמלטו מהמקום. חסון זימן חוקר שריפות, בדק במסוף, מצא כי הרכב רשום על שם מוסעב, והגיע לביתו. מוסעב הודה כי שרף את הרכב ביחד עם נדים, אחיו בן ה-13, אותו שלח לשרוף את הרכב, נעצר בשעה 4:40 ונחקר. (דו"ח פעולה ת/1; דו"ח מעצר ת/2; דו"ח קצין ממונה ת/3; עמ' 29 לפרוט', ש' 12-23; עמ' 31, ש' 25-32).

4.2. גרסתם של המתלוננים - חסון גבה במקום הודעות מהמתלונן ומג'מיל, והשניים מסרו גרסאות דומות לאמרתם הראשונית. בקליפת אגוז סיפר המתלונן בן ה-18 (יליד 94'), כי הוא חברו של מוסעב, כי הם רכשו את הרכב בשותפות תמורת 5,000 ש"ח, כאשר כל אחד מהם שילם מחצית מהסכום, והרכב נרשם על שם מוסעב. יומיים לפני כן החל ביניהם ויכוח בשאלה מי ינהג ברכב, והוחלט שהרכב ישאר אצלו, ומוסעב ישלם לו למחרת 2,500 ש"ח. בשעה 2:00 לערך שמע רעשים, יצא החוצה וראה את הרכב עולה באש ואת מוסעב וחבר נוסף בשם ג'מאל בורחים, זאת ממרחק של כ-10 מטרים. בחצר היתה תאורה והוא ראה אותם ואף תיאר את לבושם. (נ/5/א מיום 12/12/11 בשעה 2:57).

ג'מיל, אחיו הגדול בן ה-22, נשוי ובעל משפחה, מסר הודעה דומה, ותיאר כיצד פתח את החלון, ראה את מוסעב שופך חומר על הרכב ומדליק אותו, ולידו עמד ג'מאל. הוא צעק אליהם, יצא החוצה, אך הם ברחו והרכב עלה באש. הוא לא זכר את לבושם, אך היה משוכנע כי מדובר בהם מכיון שראה את פניהם (נ/6א, נגבה בשעה 3:20).

4.3. הודעתו הראשונה של מוסעב - השוטרים הגיעו אל מוסעב והוא נחקר מיד (ביום 12/12/11 בשעה 4:43 (ת/12)). הוא הוזהר כחשוד בהצתת הרכב הרשום על שמו ביחד עם בן דודו ג'מאל בשעה 2:00 בג'סר, ונאמר לו כי יש לו זכות להתייעץ עם עורך דין. מוסעב, אשר נחקר על ידי חסון בחקירה שתורגמה לערבית, אישר בחתימתו כי הבין את החשדות נגדו ואת תוכן האזהרה, והודה בהצתת הרכב. לדבריו, היה שותף עם המתלונן ברכב, כל אחד מהם שילם מחצית ממחירו, אך נוצר ביניהם סכסוך בדבר ההחזקה בו. המתלונן לקח את הרכב, סרב להחזירו למוסעב וגם את הכסף ששילם תמורתו. לכן, הלך מוסעב ביחד עם אחיו נדים בן ה- 13, והם הציתו את הרכב. (שם).

4.4. נוכח השוני בין דברי המתלוננים לדברי מוסעב ביחס לזהותו של שותפו, נחקרו שני המתלוננים שנית באותו יום (תאריך 12/12/11 בשעות 11:39 ו- 12:29). הם עמדו על כך כי ההצתה בוצעה על ידי מוסעב וג'מאל ואף מסרו פרטים נוספים אודות השניים, לרבות מקור ההיכרות ביניהם ולבושם. המתלונן סיפר כי מוסעב וג'מאל הגיעו אליהם מוקדם יותר באותו ערב, בערך בשעה 21:00, ומוסעב לקח את הדיסקים שלו ואת מטען הטלפון הנייד שלו מהרכב. השניים לבשו בגדים דומים לאלה בהם היו לבושים מאוחר יותר, עת הציתו את הרכב. ג'מיל חזר וסיפר כיצד בוצעה ההצתה, והמתלוננים אף הסכימו להתעמת עם הנאשמים. (הודעות המתלונן נ/5/א- נ/5/ג, הודעות ג'מיל- נ/6א- נ/6ד). 

4.5. בעקבות דבריהם, יצאו השוטרים לביתו של ג'מאל, אך לא מצאו איש בבית. (דו"חות פעולה ת/9א ות/9ב).

4.6. במקביל, ביום 12/12/11 בשעה 9:30 הגיע למקום להב-משנה אבישי שפיר (להלן: שפיר), קצין חקירות בתחנת כיבוי אש בחדרה, אשר לאחר בדיקה ובחינה, הגיע למסקנה כדלקמן: "לאור העובדות בשטח ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי הרכב הוצת בזדון".

4.7. הודעתו השנייה של מוסעב  - משכך, נחקר הנאשם שוב בשעה 15:34, על ידי החוקרת רס"ר פאתן נסראלדין (להלן: פאתן). לאחר שהוזהר בנוסח דומה לאמור לעיל, חזר על הודייתו לגבי הצתת הרכב "כן אני שרפתי את הרכב" (ת/15ב, עמ' 1), אך הפעם סיפר כי ביצע את המעשה עם ג'מאל, הנאשם 2. בחקירה זו מסר גרסה אחרת לגבי התשלום תמורת הרכב וזכויותיהם של המעורבים, וסיפר כי המתלונן שילם רק 1,000 ש"ח מתוך סך המחיר ששולם. לדבריו, הצית את הרכב "חשבתי שאני במקום לעזור להורים שלי עם הכסף הזה ובגלל שאני בלי רישיון נהיגה אני הייתי צריך לשרוף את האוטו". (שם).

4.8. העימות עם המתלוננים- במהלך החקירה עומת מוסעב עם המתלוננים, אשר הוכנסו לחדר החקירות, וחזרו על גרסתם בפניו, הן לגבי הסכום ששילם המתלונן, הן לגבי השותפות ברכב, הסכסוך, והן לגבי הצתת הרכב על ידו ועל ידי ג'מאל, לרבות אופן ההצתה. מוסעב מצידו לא הכחיש את הצתת הרכב עם ג'מאל, אך עמד על כך שהמתלונן שילם 1,000 ש"ח בלבד ממחיר הרכב, ולקח את הרכב ממקום העבודה של מוסעב. כן מסר כי ההצתה נעשתה דרך תא המטען ולא באמצעות שבירת החלון שליד הנהג. (ת/15ב).