הכרעת דין בתיק ת"פ 29727-08-13

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם ארבע עבירות: החזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") זיוף בכוונה לקבל  באמצעותו דבר, עבירה לפי סעיף 418 לחוק, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק וקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק.

2.         לפי גרסת התביעה בחודש אוקטובר 2012 שלחה העמותה לניהול מוסדות ספורט תרבות אומנות וחינוך ברמת גן לחברת פניקס שיק על סך 1,955.12 ש"ח לתאריך פירעון 8/11/12 (להלן: "השיק").

            סמוך ליום 25/11/12 הגיע השיק לידיו של הנאשם כשיש חשד סביר שהוא גנוב.

3.         הנאשם זייף בעצמו או באמצעות אחר את השיק, על ידי כך ששינה במרמה את פרטי המוטב לשמו ואת סכום השיק ל- 49,950 ש"ח (להלן: "השיק המזוייף").

4.         ביום 25/11/12 הפקיד הנאשם או מי מטעמו את השיק המזויף בחשבונו, בבנק לאומי סניף 950 מס' ******* (להלן: "החשבון"). ביום 28/11/12 משך הנאשם מהחשבון סכומים של 43,000 ש"ח, 500 ש"ח ו- 1,000 ש"ח עד שהחשבון נכנס ליתרת חובה.

            התביעה טוענת כי במעשים אלה החזיק הנאשם בשיק החשוד כגנוב, זייף אותו בכוונה לקבל את הסכום הנקוב בו, עשה בו שימוש וקיבל במרמה בסכום של 49,955 ש"ח.

5.         הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. הנאשם אישר כי הסכום הנזכר בכתב האישום אכן הופקד בחשבונו ע"י אחר, הוא משך את הכספים מחשבונו אך לא ידע שמדובר בשיק מזויף.

גרסת הנאשם:

6.         הנאשם נחקר באזהרה ביום 9/4/13 ומסר כי בקיץ האחרון עשה שיפוצים בבית. את השיפוץ  עשה אדם ששמו יעקב. הנאשם ציין: "...אני לא יודע שם משפחה שלו, לא יודע טלפון שלו ולא כתובת שלו. אני הייתי צריך לשלם לו בעבור השיפוצים 10,000 ש"ח ואני שילמתי לו בפועל 5,000 ש"ח נשאר לי חוב של 5,000 ש"ח...".

            בהמשך מסר הנאשם כי כעבור כמה חודשים אותו יעקב דרש ממנו את יתרת התשלום "...ולא היה לי להביא לו. אז הוא ביקש ממני לעזור לו  לפדות שיק שיש ברשותו מפני שהוא לא יכול לפדות מפני שיש לו עיקול בבנק. בתמורה הוא יוותר לי על ה- 5,000 ש"ח שאני עוד חייב לו מהשיפוצים...".

7.         הנאשם מסר כי הסכים להצעה ונתן לאותו אדם את פרטי חשבונו. הנאשם ציין כי השיק לא הופקד על ידו בחשבונו. הנאשם הוסיף כי כעבור כמה ימים אותו אדם ביקש לבדוק אם הכסף נכנס לחשבון. הוא משך עבורו כסף בכרטיס אשראי: "...ואחר כך הייתי בבנק והוצאתי לו את כל הסכום וסה"כ נתתי לו מעל 40,000 ש"ח ומאז זה נגמר...".

8.         לשאלות החוקר מסר הנאשם כי הוא עובד במפעל באזור התעשייה פולג בנתניה. הוא נשאל מדוע אין לו את הפרטים של אותו יעקב, הנאשם מסר כי לא היה זקוק לפרטים שלו: "...אני פגשתי אותו במפעל הוא עשה לי שיפוצים וגר אצלי באותו זמן וכשסיים את השיפוצים עזב...".

9.         בעדותו בפניי ציין הנאשם כי חשב לשלם את חובו לאותו יעקב מהלוואה שיקבל מהבנק אך הבנק לא אישר לו הלוואה. הנאשם מסר כי השיפוצניק היה אצלו בבית כשבוע עד שסיים את השיפוץ.

            הנאשם מסר כי לא לקח את פרטי השיפוצניק בסיום העבודה כיוון שאותו אדם ידע היכן הוא עובד ומתגורר.

10.        בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי הוא פגש באותו אדם במקרה במקום עבודתו. יעקב שיפץ לו את כל הדירה: "...שפכטל, ריצוף בחדר אחד, וצבע.... לא היו שום המלצות. פשוט בן אדם הציג עצמו כשיפוצניק והוא בא אלי הבייתה....".

            הנאשם מסר כי המחיר סוכם לאחר שיעקב ראה את הדירה הוא לא שילם לו דבר בתחילת העבודה ושילם לו את מחצית התמורה בסוף העבודה.

11.        הנאשם אמר שלא חשש להשאיר את יעקב לעבוד לבד בביתו: "...לא היה לי משהו יקר בבית שהוא עלול לגנוב...".

            בעדותו בפניי ציין הנאשם כי לפני סיפור השיק יעקב הגיע פעם אחת לביתו ופעם אחת למקום עבודתו וביקש שישלם לו את חובו. במפגש השלישי שהיה אקראי הציע לו יעקב לוותר על החוב תמורת הפקדת שיק בחשבונו.