הנאשם ומשפחתו והמתלונן דוד אברהם ומשפחתו, הם שכנים המתגוררים באותה קומה בבית משותף בבני-ברק.
בין הנאשם והמתלונן קיים סכסוך ממושך:
המתלונן טוען, כי הנאשם נוהג לכבות מנורה שהותקנה בכניסה לבניין מטעמי בטיחות, כדי לחסוך בהוצאות החשמל (לפי הסדר בין בעלי הדירות, הנאשם משלם את חשבון החשמל הכללי);
הנאשם טוען, כי המתלונן מתנכל למשפחתו ולו, ללא סיבה של ממש;
בכתב האישום שהוגש בינואר 2010, מואשם הנאשם (יליד 1971) בכך שביום 7.7.09 בשעה 23:00 בערך, על רקע ויכוח לעניין צריכת החשמל וכיבוי המנורה, תקף את המתלונן (יליד 1938) בכך שהכה באגרופו בפיו, מצחו וגרונו של המתלונן, וכך גרם לו לחבלות בפניו ובשפתו העליונה, ולאדמומית בצווארו.
ההגנה טוענת, כי אופייה של התקרית היה הפוך - כאשר הנאשם חזר לביתו, מצא את המתלונן בפתח הדירה, והמתלונן הוא שהכה את הנאשם, שהתגונן בהדיפה בלבד.
ראיות התביעה:
המתלונן העיד ומסר שבמועד האמור, שמע את צעדיו של הנאשם והזדרז כדרכו לבלוש אחריו מבעד לעינית בדלתו. המתלונן ראה את הנאשם יוצא את דירתו, יורד ומכבה את המנורה שבפתח הבניין. המתלונן יצא מדירתו, כאשר הנאשם עלה חזרה במדרגות, ודרש ממנו לרדת מייד ולהדליק את האור. אז התנפל הנאשם על המתלונן "כאחוז אמוק", באגרופים, שריטות ובהמשך אף בבעיטות וחניקה. אשת המתלונן רצה להפריד ביניהם, ואז דחף הנאשם גם אותה.
בחקירתו הנגדית הוסיף המתלונן ומסר, שלאחר שאשתו והוא ראו שהנאשם יורד לכבות את האור, הלכה אשת המתלונן לדבר עם אשת הנאשם, ולהעיר לה.
המתלונן עמד על כך, שהנאשם ירד מדירתו.
המתלונן הכחיש, שתקף את הנאשם או שצעק על אשת הנאשם.
בהודעתו במשטרה [
נ/1] שנגבתה למחרת האירוע, סיפר המתלונן בקצרה שהותקף על-ידי הנאשם ללא התראה, וציין את אשתו ואת אשת הנאשם כעדות למקרה. המתלונן שלל איומים מצד הנאשם.
אשת המתלונן, גב' פרח אברהם, העידה ומסרה שהיא פנתה לאשת הנאשם, דפקה על דלתה, ועוד טרם שסיימה את דבריה עלה הנאשם במדרגות. המתלונן יצא מדירתם ואמר לנאשם לרדת ולהדליק את האור. גב' אברהם שמעה מאחורה 'המולה' וכשהסתובבה ראתה שהנאשם מכה "באמוק" את בעלה המתלונן באגרופים ומכות, ואף היא הוכתה כשניסתה להפריד או לגונן על בעלה, שמצידו לא תקף כלל את הנאשם.
אשת הנאשם עמדה בפתח הדירה, לא יצאה ולא דיברה.
בחקירתה הנגדית, אישרה גב' אברהם שלמעשה שוחחה במשך זמן קצר עם אשת הנאשם לאחר פתיחת הדלת, והכחישה את דברי המתלונן, לפיהם יצאו שניהם מדירתם לאחר שהמתלונן שמע את הנאשם עולה במדרגות. לדבריה, "ישבנו בבית ודיברנו על הנושא, ואז אמרתי שאני אלך לדבר עם אשתו וזה היה צירוף מקרים שהוא בדיוק הגיע". גב' אברהם כלל לא שמעה את הנאשם יורד לכבות את האור.
התצלומים ת/3 והמסמכים הרפואיים ת/1-ת/2מלמדים כי המתלונן, שגילו מעל שבעים שנה, פונה בניידת טיפול נמרץ עקב תלונה על "דפיקות לב" ואבחון פרפור לבבי. בבית החולים נבדק ושוחרר. המתלונן נחבל בצד הימני של פניו, בשפתו העליונה בצד הימני, בצווארו ובחלק העליון של חזהו.
ראיות ההגנה:
הנאשם העיד ומסר כי חזר לביתו בשעה 23:00 ושמע עוד במדרגות "צרחות" מפתח ביתו ואת ילדיו בוכים. הנאשם ראה את המתלונן ואשת המתלונן עומדים בפתח דירתו וצורחים על אשתו-שלו, העומדת מבוהלת וילדיו בוכים.
עוד בעלותו במדרגות, טרם שהספיק להגיע לישורת, התנפל עליו המתלונן באגרופים, מבלי שדיבר איתו כלל. הנאשם ניסה להרחיק את המתלונן ולהיכנס לדירתו, אך לא ניתן היה לעצור במתלונן שהשתולל כאחוז טרוף. הנאשם הצליח להרחיק מעצמו את המתלונן, נכנס לדירה וסגר את הדלת.