כתב האישום
1. לנאשם מיוחסות העבירות הבאות:
א.
עבירת איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
חוק העונשין"), בכך שבתאריך 11.7.2012 בסמוך לשעה 23:00 דרש מאמו (להלן:
"המתלוננת") שתיתן לו כסף, ולאחר שזו סירבה להיעתר לבקשתו, ובתגובה לכך, איים עליה בדרך של התנהגות, בכך שהחל לשבור רכוש בבית, וזאת בכדי להניע אותה למסור לו כסף.
בהמשך, ניתק גם את זרם החשמל בבית והצית דבר מה מחוץ לבית, ואף הכריז כי הוא רוצה למות.
ב.
עבירה של
היזק לרכוש במזיד - לפי סעיף 452 לחוק העונשין, וזאת בשל כך שבמועד האמור שבר רכוש בבית המתלוננת, לרבות דלת, ידית של דלת ומראה.
2. הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו.
עדויות התביעה
גרסת המתלוננת
3. המתלוננת העידה, כי הנאשם ביקש ממנה כסף, והיא השיבה לו כי אין בידה לתת לו. בהמשך לכך, החל הנאשם לשבור רכוש בדירה, ואף ניתק את החשמל שבה. כאשר הגיעה המשטרה קפץ הנאשם מהחלון, והשוטר אשר הגיע למקום אחז את רגלו דרך החלון ומשך אותו פנימה לתוך הדירה.
ניכר בעדותה של המתלוננת, כי מעמד מתן העדות נגד בנה היה קשה עבורה, והיא נמנעה מלמסור פרטים ביוזמתה, ומהתרשמותי מעדותה, היה צורך "לשאוב" ממנה את פרטי האירוע.
על אף הסתייגותה זו במתן עדותה, הרי שעולה במפורש מעדותה, כי הנאשם השתולל לאחר שלא מסרה לו כסף כמבוקשו, שבר דלת ושבר חפצים נוספים (עמוד 34 לפרוטוקול שורות 23-30, וכן בעמוד 35 לפרוטוקול שורות 1-5), ובהמשך אף ניתק את החשמל בבית (עמוד 35 לפרוטוקול שורה 11).
המתלוננת נתבקשה לתאר תחושותיה בשעה שהנאשם השתולל ושבר חפצים, השתהתה במתן התשובה, והשיבה כי אינה יודעת להשיב, ברם, מאשרת כי פנתה למשטרה מיד לאחר מכן. לשאלת בית המשפט השיבה, כי לאחר שהמשטרה הגיעה, הנאשם קפץ מהחלון וכי יתכן שניסה לברוח.
המתלוננת אישרה כי טרם האירוע הנוכחי, הנאשם מעולם לא איים עליה ו/או על ילדיה, והדגישה כי היתה זו הפעם הראשונה, והמתלוננת "
אינה יודעת מה קרה לו" (עמוד 39 לפרוטוקול שורה 29).
עוד מסרה בחקירתה הנגדית במענה לשאלה האם הנאשם ניסה להתאבד או כי חששה שיעשה כן, השיבה "
הוא משתולל עכשיו ואני פוחדת, אבל הוא אף פעם לא היה ככה" (עמוד 40 לפרוטוקול שורה 29).
עדותו של השוטר אלכס שטרן
4. אלכסנדר שטרן, סגן קצין סיור במשטרה (להלן:
"השוטר שטרן") הגיע לביתה של המתלוננת בעקבות הודעה שלה על אירוע בו נמסר על בנה שמשתולל בדירה וגורם נזק לרכוש בה. השוטר שטרן הגיע למקום, והעיד כי עוד בחדר המדרגות של הבניין שמע רעשים של דפיקות חזקות בדלת באחת מהקומות העליונות, עלה למעלה ופגש את הנאשם שיצא לחדר המדרגות לכיוונו. שטרן חסם את דרכו ושאל אותו מי הוא ולאן פניו מועדות. הנאשם השיב כי יתלווה אליו והוא מאחת הדירות, והצביע לעברה. השניים נכנסו אל תוך הדירה, שהייתה חשוכה, והמתלוננת אמרה שזה בנה, וכי הוא כיבה את האור. מיד לאחר שנכנסו לתוך הדירה, החל הנאשם לרוץ אל עבר המטבח, והשוטר אחריו, הוא פתח את החלון של המטבח בקומה הרביעית וקפץ. שטרן הצליח לתפוס את רגל שמאל שלו, כשכל גופו היה מחוץ לחלון, עם הראש כלפי מטה, ובזמן הזה צעק "
אני רוצה למות, מה אתם רוצים ממני". השוטר ניסה למשוך אותו חזרה, ומשלא עלה בידו, הזעיק כוחות נוספים, עד אשר אחד השכנים עזר לו למשוך את הנאשם פנימה. השוטר שטרן הכניס את הנאשם לסלון ואזק אותו (עמוד 5 לפרוטוקול שורות20-32). לאחר מכן ביצע השוטר סריקה בדירה, ומצא בדלת אחד החדרים סדק, בדלת הכניסה הידית היתה שבורה, מראה של אחד הארונות היתה שבורה. המתלוננת מסרה לו כי בנה הוא זה ששבר את החפצים.
גרסת הנאשם
5. הודעת הנאשם במשטרה הוגשה בהסכמה (ת/2), וממנה עולה, כי הנאשם הכחיש שביקש מאמו כסף, הודה שדלת החדר נשברה, אם כי לא על-ידו, ובחלק גדול מהחקירה סרב לשתף פעולה ודרש התייצבות סנגור. יחד עם זאת, לחלק מהשאלות השיב באופן ענייני, למשל, כאשר נשאל אם ניסה להתאבד השיב בשלילה, וכשנשאל מדוע ניסה לקפוץ מהחלון, השיב כי ניסה לברוח, וכי רצה לרדת דרך הצינור שמחוץ למטבח. הנאשם שלל מכל וכל כי רצה להתאבד, ועמד על דעתו כי ניסה לברוח (הודעה ת/2, עמוד 2 שורות 31 - 26).