נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שוד - עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק") וכן עבירת התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה - עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.8.12 בשעה 4:30 לפנות בוקר או בסמוך לכך הגיע הנאשם כשהוא נוהג ברכבו מסוג פולקסווגן ביחד עם ראמי קאשור (להלן: "ראמי") ואחרים לבית קפה "ארומה" שנמצא ברחוב עמק רפאים 43 בירושלים.
הנאשם עצר בסמוך לבית הקפה על מנת שראמי ושניים אחרים ירדו מהרכב ולאחר מכן סובב את הרכב כדי שיהיה בכיוון היציאה ובמקביל לכך קאשור ואחד מהאחרים ניגש לחלון בית הקפה כשבידיו סלע, וזאת במטרה לפרוץ לבית הקפה ולגנוב ממנו רכוש. כמו כן, אחד מהאחרים נשאר בסמוך לבית הקפה על מנת שיוכל לתצפת ולאבטח את הפריצה לבית הקפה.
ראמי זרק פעמיים את הסלע לעבר חלון בית הקפה עד שהצליח לשבור את החלון ומיד לאחר מכן הכניס אחד האחרים את ידו דרך החלון, פתח את החלון מבפנים, נכנס לתוך בית הקפה והחל לעקור את קופות בית הקפה ממקומן. קופה אחת מסר לראמי , שהלך עמה לעבר הרכב ביחד עם התצפיתן וקופה שנייה לקח בעצמו לעבר הרכב.
במקביל למתואר לעיל, הגיע המתלונן למקום, וזאת במסגרת עבודתו בבית הקפה על מנת לפתוח את בית הקפה. הנאשם ואחד מהאחרים הבחינו במתלונן מגיע למקום. האחר פנה למתלונן ושאל אותו לאן הוא הולך והמתלונן השיב כי הוא בדרכו לעבודתו בבית הקפה. בתגובה, הכה האחר את המתלונן באמצעות אגרוף בראשו של המתלונן ובעט ברגלו של המתלונן. כתוצאה מהבעיטה נפל המתלונן על הרצפה.
מיד לאחר מכן, עלו כל האחרים לרכב כאשר בידם שתי קופות של בית הקפה ולאחר מכן נסעו הנאשם, קאשור והאחרים מהמקום. כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל נגרמו למתלונן חבלות יבשות בגופו וכן נפיחות ורגישות ביד שמאל, אשר בגינן נזקק לגבס בידו השמאלית. בנוסף, בקופות שנטלו הנאשם, קאשור והאחרים נמצאו כאלפיים ש"ח, כרטיסי ארומה של לקוחות וכן שיקים של ספקים של בית הקפה.
המאשימה טוענת, כי במעשיו המתוארים גנב הנאשם בצוותא חדא דבר, ובשעת המעשה או בתכוף לפניו או לאחריו ביצע מעשה אלימות במתלונן כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליו, וזאת כשהנאשם בחבורה. כמו כן, במעשיו המתוארים לעיל, התפרץ הנאשם בצוותא חדא לבניין שאינו משמש מקום מגורים ולא מקום תפילה בכוונה לבצע בו גניבה או פשע וביצע בו בצוותא חדא גניבה או פשע.
עד כאן עובדות כתב האישום.
בדיון מיום 3.1.13 הגיש ב"כ המאשימה תיק מוצגים בהסכמה, ובו 6 הודעות של הנאשם (כולל דיסקים המתעדים את גביית ההודעות), דו"ח הובלה והצבעה (שחזור) שבוצע על ידי הנאשם ביום 15.8.12 ודיסק המתעד את השחזור (ההודעות והדיסקים מסומנים ת/1 עד ת/7, כשלכל הודעה מצורף, כאמור, דיסק המסומן באות הנלווית
א. בנוסף, הוגשו לבית המשפט דיסק ובו תמונות הרכב שצילם המתלונן וכן עותק מהתמונות (ת/8, ת/9), לוח צילומים מיום 10.8.12 (ת/10), דיווח על חולה מיום 10.8.12 (ת/11), מסמכים רפואיים מבית החולים שערי צדק (ת/12) וכן הודעות הקשורות לגניבה ולנזקים (ת/13, ת/14, ת/15).
ביום הדיון הסכימו הצדדים להגיש גם את הודעת המתלונן בצירוף הריענון (ת/16, ת/16(א)),
תוך שב"כ המאשימה מצהיר שהוא חוזר בו מכל האמור בכתב האישום לעניין התקיפה על ידי הנאשם.
במסגרת עדויות ההגנה העידו הנאשם ואשתו ביום 3.1.13.
ביום 7.1.13 סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.
לטענת ב"כ המאשימה, מהדיסקים שהוגשו לבית המשפט ובעיקר ת/14, רואים את הפריצה ואת תפקיד הרכב בפריצה. כמו כן, רואים בת/15 את תמונות בית הקפה ואת האבן בה השתמשו ולעצם התקיפה מפנה הוא להודעת המתלונן ת/16.
לדברי ב"כ המאשימה, בעקבות צילומי המתלונן, אשר צילם את הרכב שהשתתף באירוע, אותר הרכב ויחד עמו בעליו, שהוא הנאשם בתיק זה.
לטעמו, הנאשם המציא ארבע גרסאות שונות בהודעותיו.
המאשימה טוענת, כי עצם ריבוי הגרסאות ושקרי הנאשם מלמדים על כך שאין לתת בנאשם אמון וכי לנאשם יש מה להסתיר. לטענתו, ממכלול הגרסאות ניתן ללמוד שהנאשם ידע בדיוק לאן הולכים ומה הולך להיות, שכן הוא השתתף בסיורי הכנה של האירוע. בנוסף, הנאשם ידע בזמן אמת מה קורה, שכן היה נוכח גם בסיורי הכנה, גם בזמן הפריצה, ידע שהאזעקה מצפצפת והיה מודע לתקיפה של המתלונן. הנאשם, שבחר לאורך כל ההליך להישאר במקום, היה , לטענת ב"כ המאשימה, שותף מלא לאירוע, ולפיכך יש לראות בו מבצע בצוותא של שתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
באת כח הנאשם טוענת, מצדה, כי גרסאות הנאשם, ככל שהיו שקריות, נבעו מהפחד מהמשטרה ומהפחד מהאנשים עצמם שהשתתפו באירוע. לטענתה, בפועל, אף איים אחד מהנאשמים האחרים, מר ראמי קאשור, על הנאשם באחד הדיונים שהתקיימו בהארכת המעצר. לטענתה, מלכתחילה הוא לא הכחיש שהוא הסיע אותם ואף הודה בזה. הודעתו השקרית, לפיה גנבו לו את הרכב, נבעה מכך שהוא פחד, אבל בסופו של יום מסר הודעה המפרטת הכל. לטענתה, הנאשם לא נשאל על ידי המשטרה לעניין מספר הפעמים שהיה במקום האירוע ותשובתו לבית המשפט, לפיה לא היה במקום קודם לאירוע, נבעה מהעובדה, שהוא התמקד באירוע עצמו ולא חשב שפרט זה רלוונטי. באת כוח הנאשם טוענת עוד, שאין לומר שהנאשם המתין לאחרים, שכן מדובר סך הכל בשתי דקות וסיבוב הפרסה שהוא עשה ארך שתי דקות ולפיכך, אין אמת בגרסת המאשימה, לפיה מדובר בכך שהנאשם המתין לאחרים לאחר ביצוע השוד. לגרסתה, אין מדובר בתכנון משותף בו היה שותף הנאשם ובכל מקרה אין ליתן לו מעמד של מבצע בצוותא ולכל היותר מדובר בסיוע.
לגרסתה, עברו הנקי של הנאשם תומך בכך, שלא עסק בפלילים אף פעם.
דיון
: