הכרעת דין בתיק ת"פ 25279-10-11

נעל יסוד הודאת הנאשם אני מרשיע אותו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה המיוחסת לו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ב, 22/02/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: טוען לעונש

הנאשם יליד 1973, יש לו 2 הרשעות קודמות עבירות אלימות ואיומים. הנאשם נכנס לביתה של השוטרת במטרה להקניטה או להפחידה, אין להמעיט ערך בכך שאדם נכנס לרשות הזולת במטרה לבצע עבירה ועל כן אבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם בנוסף על ענישה מוסכמת - קנס והתחייבות.

ב"כ הנאשם : טוענת לעונש

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, אנחנו נטען שלא מדובר פה בעבירות חמורות במיוחד, אמנם מבלי להקל ראש בחומרת העבירות, למעשה הנאשם מתגורר באותו בניין של  המתלוננת. ברשות המתלוננת היה כלב שנבח והנאשם עלה לדירה במטרה לבקש ממנה להשתיק את הכלב. הטעות שלו הייתה בכך שלא הסתפק בעמידה מחוץ לדלת אלא הסיג גבול ונכנס לדירה.

אנחנו נבקש מבית המשפט לא להטיל על הנאשם קנס כספי כי למעשה ענישה צופה פני עתיד קצר ביותר שניתן להטיל בתיק זה והתחייבות יכולים להרתיע את הנאשם מלבצע עבירות דומות בעתיד.

הנאשם גר לבד והוא משלם שכר דירה ומכלכל עצמו ממשכורת נמוכה.

עובד עבודה פיזית קשה ומשתכר בשכר נמוך ביותר שמספיק לו רק לשכר דירה ולמזון.

<#6#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום המתוקן בעבירה של הסגת גבול. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הגיע לדירתה של המתלוננת והתלונן בפניה אודות נביחות כלבה, אירוע מיום 16.10.11. לאחר שהמתלוננת הסבירה לנאשם שהדבר לא יקרה שוב, החל לצעוק והסיג גבול דירתה בכך שהכניס רגלו מעבר לדלת הכניסה.

הנאשם הודה והצדדים הגיעו ביניהם להסדר. מצאתי כי ההסדר סביר בנסיבות תיק זה. המדובר באירוע בין שכנים, כאשר הנאשם לא הגיע ללא כל סיבה לדירתה של המתלוננת אלא עשה זאת בעקבות נביחות כלבה של המתלוננת. העובדה שהנאשם הרים את קולו גם היא צריכה להיבחן על רקע הנסיבות בהן הנאשם היה בתחושה לא נוחה כאשר נביחות הכלב הם הסיבה להגעתו למקום.

יחד עם זאת, ביתו של אדם הוא מבצרו ואין מקום לפלוש לתוך הבית ואף לא להכניס רגל לתוך הבית ללא הסכמה.

נסיבות התיק שבפניי הינן קלות, אשר על כן מצאתי כי ניתן להקל עם הנאשם על אף עבר פלילי קודם שבעיקרו ישן למדיי.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם עונשים כדלקמן: