הכרעת דין בתיק ת"פ 21600-09-10 - פסקדין

האישום

1.         הנאשם, יליד 1932, הואשם בעבירה של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שירה שתי יריות לעבר שכנו בבית המשותף, באקדח שהחזיק ברישיון במסגרת עבודתו בחברת שמירה. 

            הנאשם והמתלונן מר שמואל סמי מלכה (להלן - המתלונן) מתגוררים באותו בניין ברחוב אנטיגונוס 30 בירושלים. המתלונן גר בדירה בקומת הקרקע, והנאשם - בדירה שמעליה. מרפסת ביתו של הנאשם משקיפה לעבר מרפסת דירת המתלונן. בכתב-האישום נטען, כי בין החודשים אפריל לספטמבר 2010, נתגלע סכסוך בין הנאשם לבין המתלונן, על-רקע עבודות בנייה שביצע המתלונן, ללא היתר בנייה, בדירתו ובחצר הבית. לנוכח המטרד שהסבו העבודות לנאשם, פנה הלה מספר פעמים למשטרה ולעיריית ירושלים, והלין על העבודות האמורות.

ביום 13.9.10 בסמוך לשעה 7:30, חידש המתלונן את עבודות הבנייה בחצר, באמצעות מספר פועלים, והנאשם התקשר למשטרה ולעירייה והתלונן על חידוש העבודות. על-פי הנטען בכתב-האישום, יצא הנאשם בשעה 9:30 למרפסת ביתו, ובינו לבין המתלונן הוחלפו קללות ואיומים על-רקע ביצוע העבודות. לאחר חילופי הגידופים כאמור, נכנס הנאשם חזרה לביתו, ובשלב זה ניסה המתלונן לנפץ את שמשת דלת מרפסת דירתו של הנאשם, באמצעות מקל שאותו השליך לעבר הדלת מספר פעמים. עוד נטען בכתב-האישום, כי בתגובה למעשיו של המתלונן, נטל הנאשם אקדח שהוחזק על-ידו במסגרת עבודתו, הכניס לתוכו מחסנית ודרך אותו. הוא יצא למרפסת וירה לכיוונו של המתלונן שתי יריות, במטרה לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמורה. הקליעים פגעו ברצפה, בסמוך למקום עמידתו של המתלונן, אך האחרון לא נפגע. על-פי הנטען, חדל הנאשם מהירי בעקבות מעצור בנשק.

יריעת המחלוקת ומבט-על אודות הראיות

2.         בתשובתו לאישום טען הנאשם, כי לא השמיע איומים או גידופים, וכי הקללות והאיומים הושמעו רק על-ידי המתלונן. כן טען, כי המתלונן ניסה לשבור את דלת מרפסת דירתו, לא רק במקל אלא גם באמצעות יידוי אבנים, וכי חשש לחייו, בפרט על-רקע העובדה שהיה בן 79 וסבל מבעיות בריאותיות. לגרסתו, הואיל וחשש מהמתלונן, והיות שהיה לבדו בבית, נטל את אקדחו מתוך כוונה לירות באוויר, יצא אל המרפסת וירה ירייה אחת באוויר. על-פי טענתו, בשל מצבו הרפואי, נשמט האקדח לאחר הירי, ונפלטה ירייה נוספת לכיוון מטה. בשלב זה ניסה להוציא את המחסנית מן הנשק, אך בשל בעיותיו הרפואיות, לא עלה בידו לעשות זאת.

3.         מטעם המאשימה העידו מספר עדי ראייה לאירוע: אושרה לרזה, שדירתה מצויה בצמוד לדירתו של הנאשם; ארבעה פועלים שעבדו בחצר ביתו של המתלונן - ג'מאל אבו טיר, חאלד אבו טיר, מוחמד אבו טיר וג'יהאד אבו טיר; וכן המתלונן ורעייתו - שמואל וחנה מלכה.

            בנוסף, העידו מטעם המאשימה שוטרים שביצעו פעולות חקירה, ובכלל זה חוקרים שגבו הודעה מהנאשם ויצאו עמו לשחזור בזירה. כמו-כן, הוגשו מטעם המאשימה מסמכים שונים בהסכמת הצדדים, ובכללם דו"חות על תפיסת מוצגים בזירה, וחוות-דעת של מומחה המעבדה לזיהוי פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל.

            מטעם הנאשםהעידו שני עדים: גבי אפרת, שהנו מדריך ירי, ובעל חנות לממכר כלי נשק; ואלכס פלג, ששימש בעבר כחוקר במעבדה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל.

ראיות המאשימה

4.         אושרה לרזה מתגוררת בדירה הצמודה לדירתו של הנאשם, והיא שכנתו של הנאשם מזה למעלה מעשרים שנה. העדה ציינה, כי בעת שעמדה במרפסת, ועסקה בתליית כביסה, הייתה עדה לוויכוח שפרץ בין הנאשם לבין המתלונן. לדבריה, הנאשם שאל את המתלונן "באיזה רשות אתה עובד", והמתלונן ענה לו שהוא לא אמור לקבל ממנו רשות כלשהי. בהמשך, התפתח בין השניים ויכוח, שבמהלכו גידפו השניים איש את רעהו. תוך כדי הגידופים, השליך המתלונן לעבר מרפסת ביתו של הנאשם מקל של מטאטא פעם אחר פעם, ובשלב זה ניסתה העדה להרגיע את המתלונן כי יחדל ממעשיו. על-פי עדותה, הנאשם נכנס לבית ולאחר שתי דקות, בתרחיש שנראה לה הזוי ודמיוני, יצא הלה מהדירה וירה שתי יריות לכיוון המתלונן שעמד במרפסת דירתו, וכלשונה: "הוא יצא וירה שתי יריות למטה, לכיוון סמי, למרפסת" (עמ' 5 ש' 12). לדבריה, לאחר הירייה הראשונה נסו המתלונן ורעייתו לתוך הדירה. העדה אף העידה, כי בעת הירי התכופף הנאשם לפנים מעבר לסורגים. כן ציינה, כי באזור החצר היו פועלים, וכי הפועלים, וגם היא, נמלטו לאחר הירייה השנייה. כאשר נשאלה בחקירה הנגדית, האם הירייה הראשונה נורתה כלפי מעלה, עמדה העדה על גרסתה - כי הירייה הראשונה נורתה "כלפי מטה, לכיוון המרפסת של סמי" (עמ' 8 ש' 18), וציינה כי היא זוכרת בוודאות שמדובר היה בשתי יריות. כאשר הציג לה הסנגור את גרסת הנאשם, לפיה הירייה הראשונה הייתה באוויר, ובירייה השנייה נשמטה ידו כלפי מטה, הגיבה - במבוכה לנוכח קשרי השכנות עם הנאשם - "לא, זה לא היה כך. אני מצטערת, אני חייבת להעיד רק את האמת" (עמ' 9 ש' 1).

5.         ג'מאל אבו טיר, היה אחד מהפועלים שעבדו בחצר ביתו של המתלונן, ושימש כאחראי על העובדים. הוא העיד, כי עם תחילת העבודות יצא הנאשם למרפסת דירתו וגידף את המתלונן, ובתגובה השליך המתלונן לעברו מטאטא, פעם אחת בלבד. על-פי עדותו, בשלב זה נמלט המתלונן לתוך הדירה, ובתכוף לאחר מכן חזר למרפסת עם אקדח בידו, וירה לכיוון המתלונן שתי יריות ברצף. בשלב זה, לאחר שתי היריות, נמלט המתלונן לתוך דירתו, ואשתו, שהייתה במרפסת, פרצה בצעקות. העד הוסיף וציין, כי לאחר הירי נותר הנאשם לעמוד במרפסת ואמר שהוא רוצה להרוג את המתלונן. כאשר נשאל בחקירה הנגדית, האם ידו של הנאשם הייתה מעל המעקה, השיב בחיוב אך הבהיר כי היד הייתה "מחוץ למעקה ומכוונת לכיוון סמי", זאת אגב הדגמת הושטת יד באלכסון כלפי מטה (עמ' 12 ש' 29). עוד ציין העד, כי ראה שאחד הכדורים פגע במרצפת שנשברה.

6.         חאלד אבו טיר, שביצע עבודות בחצר, העיד אף הוא על האירועים. לדבריו, הנאשם צעק על המתלונן שאין לו אישור לבצע עבודות, והשניים גידפו האחד את השני. במהלך חילופי הדברים, אמר הנאשם למתלונן: "תסתובב מהצד השני של הבית, ואני אראה אם אתה גבר, בוא נראה אותך שם" (עמ' 14 ש' 23). בשלב זה נכנס הנאשם לדירתו, והמתלונן זרק מטאטא לכיוון דלת מרפסת דירת הנאשם, מתוך כוונה לנפץ את שמשת הדלת. כאשר המטאטא נפל לחצר, השליך אותו הנאשם למרפסת, פעם אחר פעם. אגב הניסיון הרביעי של המתלונן לנפץ את הזכוכית באמצעות המטאטא, הבחין העד בנאשם כשהוא עומד במרפסת ומחזיק דבר-מה מאחורי גבו. על-פי עדותו, כאשר ניסה המתלונן להשליך את המטאטא בפעם הרביעית, קיללו השניים אחד את השני, ובשלב זה הוציא הנאשם את האקדח וירה לכיוון הנאשם שתי יריות; וכלשונו: "השכן הוציא את האקדח, וכיוון אותו לכיוון של סמי, ועמד על המעקה, והוריד את היד שלו בכיוון של סמי. הוא ירה בפעם הראשונה. היו שתי יריות, אחת אחרי השנייה.... בירייה הראשונה סמי עמד, ובשנייה הוא כבר הספיק לברוח..." (עמ' 15 ש' 4-1). גם העד חאלד אבו טיר ציין, כי מדובר בשתי יריות ברצף, בהפרש של כשנייה ביניהן, והדגים את תנוחת הירי של הנאשם - רכינת גוף באלכסון לפנים והושטת יד באלכסון כלפי מטה, לכיוונו של  המתלונן.

7.         מוחמד אבו טיר, שאף הוא עסק בעבודות הבנייה בחצר, היה עד נוסף לאירועים. הוא העיד, כי לאחר שהנאשם והמתלונן קיללו איש את רעהו, והמתלונן השליך מטאטא לכיוון הנאשם, יצא הנאשם מביתו, ומבלי שאמר דבר, פתח בירי. על-פי עדותו, ירה הנאשם שתי יריות לכיוון מטה, לעברו של המתלונן שעמד במרפסת דירתו. לאחר שהופנה להודעתו במשטרה, תיקן העד את דבריו וציין, כי הנאשם לא כיוון את הנשק לעבר המתלונן, אך "כיוון את זה לכיוון מטה" ו"ירה לכיוון מטה" (עמ' 19 ש' 28).

8.           ג'יהאד אבו טיר, שעבד עם חבריו בחצר, תיאר אף הוא את העימות המילולי שהיה בין הנאשם לבין המתלונן, שכלל קללות הדדיות. הוא העיד, כי בשעה שהנאשם נכנס לתוך דירתו והמתלונן זרק מקל של מטאטא לעבר מרפסת דירתו של הנאשם, חזר הנאשם למרפסת וירה לעבר המתלונן שתי יריות רצופות. גם עד זה הדגים את אופן הירי - הושטת יד באלכסון כלפי מטה, לכיוון המתלונן. הוא הדגיש, כי היריות היו ברצף, אחת אחרי השנייה, ובמהלכן נמלט המתלונן לתוך דירתו. לדבריו, לאחר האירוע נמצאה פגיעה של אחד הכדורים ברצפת מרפסת דירת המתלונן. כן העיד, כי בזמן הגידופים ההדדיים, אמר הנאשם למתלונן לגשת לחלק האחורי של הבית, והפטיר לעברו את המילים: "אני אראה לך" (עמ' 23 ש' 2).

9.         שמואל מלכה, המתלונן, העיד כי בשעה שהיה במרפסת דירתו, קילל אותו הנאשם וטען כי הפועלים גנבו קרשים מסוכתו. לדבריו, כאשר טען שאיש לא גנב ממנו קרשים, קילל אותו הנאשם. עוד העיד המתלונן, כי הנאשם אמר לו, שאם הוא (המתלונן) גבר - שיגיע מסביב לבניין; אך הוא בחר שלא להתייחס לדברים אלו. לגרסת המתלונן, כאשר גידף אותו הנאשם במילים קשות ובוטות, איבד את עשתונותיו, קילל את הנאשם והשליך מברשת של מטאטא במטרה לשבור את חלון מרפסת דירתו. הוא זרק את המברשת פעמיים - בפעם הראשונה פגעה המברשת בשמשה ונפלה לארץ, ובפעם השנייה נפלה לתוך מרפסת דירת הנאשם. לדברי המתלונן, בשלב זה אמר לו הנאשם "אני אראה לך מה זה", נכנס לביתו ויצא שוב למרפסת. בשלב זה שמע המתלונן ירייה, וכאשר הפנה מבטו לנאשם, ראה את האחרון מכוון את האקדח לעברו ביד מושטת לפנים באלכסון כלפי מטה. בתכוף לכך - לאחר כשתיים עד שלוש שניות - שמע ירייה נוספת, ונמלט לתוך דירתו; ולגרסתו, ירייה זו הותירה פגיעה ברצפת המרפסת. וכך תיאר את ההתרחשות: "שמעתי ירייה, ואז הסתכלתי ישר למעלה וראיתי אקדח ביד שלו. אקדח ככה ביד (מדגים הושטת יד לפנים כשכף היד מוטית במעט באלכסון כלפי מטה), כך שזה מכוון אליי. כשראיתי את האקדח ביד, רצתי מתחת למרפסת. הוא ירה עוד ירייה, וזה פגע על הרצפה בתוך המרפסת" (עמ' 30 ש' 12-9). עוד ציין המתלונן, כי המשטרה מצאה רק סימן פגיעה של כדור אחד במרפסת - ברצפה, ולדבריו מדובר בפגיעת הכדור השני. לדבריו, כחודשיים לאחר מכן, מצא את סימן פגיעתו של הכדור הראשון, במעקה השיש של המרפסת, בסמוך למקום שבו עמד בשעת הירי, אך לא עדכן את המשטרה או את התביעה בעניין זה עד למועד עדותו.

10.       חנה מלכה, רעייתו של המתלונן, העידה כי שהתה במרפסת בעת האירוע, ועובר לירי שוחחה עם שכנתה במרפסת הצמודה. לדבריה, במהלך שיחתה עם השכנה שמעה ירייה, וכאשר הפנתה את מבטה ראתה את הנאשם אוחז בידו באקדח כשידו מוטית כלפי מטה באלכסון, ובתכוף לכך שמעה ירייה נוספת: "ותוך כדי דיבור שאני מדברת איתה, אני שומעת ירייה. הפניתי את מבטי לכיוון ששמעתי את הירייה. ראיתי אקדח בידי השכן שלי, הנאשם, ובפירוש ראיתי שהאקדח נוטה (מדגימה הטיית יד כלפי מטה באלכסון) זה היה ממש בשניות, ובשנייה שמעתי את הירייה השנייה" (עמ' 37 ש' 6-5). היא הוסיפה והדגישה, כי ידו של הנאשם בעת הירי הייתה בין הסורגים של מרפסת דירתו, כשהיא מוטית באלכסון כלפי מטה, כי בשלב זה בעלה עמד לצדה במרפסת, וכי בעקבות הירי הייתה נתונה ב"היסטריה מוחלטת וצעקות" (עמ' 37 ש' 37).

11.       מטעם המאשימה הוגשו, כאמור, מסמכים בהסכמת הסנגור, ובין-השאר: תצלומים של זירת האירוע, לרבות הצבעה של המתלונן (ת/1); דו"ח תפיסה וסימון של רס"מ ויטאלי קורילוב, לפיו במרפסת דירת המתלונן נמצאו שני תרמילים של כדורים בקוטר 9 מ"מ, חלקי מעטפת קליע וכן סימנים של פגיעה ברצפה (ת/2); דו"ח תפיסה של אקדחו של הנאשם (ת/6); אמרת הנאשם בחקירה המשטרתית (ת/9); וסרט המנציח שחזור שנערך עם הנאשם בזירה (ת/10).

מחוות-הדעת של מומחה מעבדת נשק במעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, שהוגשה אף היא בהסכמה (ת/8), עולה כי האקדח שנתפס מידי הנאשם הוא זה שירה את שני התרמילים שנמצאו במרפסת, וכי שתי פיסות מעטפת הקליע שנמצאו בזירה, נורו מכלי נשק; כאשר לגבי אחת מהן ניתן לקבוע כי נורתה מנשק בקליבר של 9 מ"מ.