הכרעת דין בתיק ת"פ 20481-06-13 - פסקדין

החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו בכתב האישום.

א.      מבוא:

1.         בפניי טענתו של ב"כ הנאשם לפיה אין על הנאשם להשיב לאשמה המיוחסת לו וכי יש לזכות את הנאשם כבר עתה, עם סיום פרשת התביעה.

2.         מהחלק הכללי של כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם עולה כי החברות "Hugo Boss" (להלן: חברת "בוס"), "nike international ltd." (להלן: חברת "נייק") ו- "puma se"  (להלן: חברת "פומה") הינן חברות בינלאומיות, אשר מייצרות ומשווקות מוצרי אופנה. לחברות סימן רשום ברשות הפטנטים.

מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 16.5.12 בוצע חיפוש בביתו של הנאשם, ברחוב רמת מגשימים 2 בערד, מכוח צו חיפוש של בית משפט. לאחר החיפוש הנ"ל, בוצע חיפוש ברכבו של הנאשם, בהסכמתו, ונתפסו בו 83 חולצות הנחזות להיראות כפרטי לבוש שיוצרו על ידי חברת "בוס" שעליהן חיקוי סימן מסחר רשום של החברה, וזאת בלא רשות החברה או מי מטעמה; 178 חולצות הנחזות להראות כחולצות על ידי חברת "נייק" שעליהן חיקוי סימן מסחר רשום של החברה וזאת בלא רשות החברה או מי מטעמה; ו-20 חולצות הנחזות להראות חולצות שיוצרו על ידי חברת "פומה" שעליהן חיקוי סימן מסחר רשום של החברה, וזאת בלא רשות החברה או מי מטעמה. במעשיו אלו, החזיק הנאשם ועסק במכירת טובין, לשם מסחר, שסומנו או יובאו לישראל שלא כדין.

3.         בתשובתו לכתב האישום, ביקש הנאשם לקבוע את התיק לשמיעת הוכחות והוסיף כי יש לו טענות ביחס לקבילות חומר הראיות (שלא על בסיס טענת זוטא כי אם על בסיס דוקטרינת הפסילה הפסיקתית) תוך שהוא מצהיר כי הוא מסכים כי כל חומר הראיות שנמצא בתיק המאשימה יועבר לעיון בית המשפט לצורך קבלת החלטה בשאלת הקבילות ותוך שהוא מצהיר כי הוא מוותר על חקירת מי מעדי התביעה המפורטים בכתב האישום.

4.         בהתאם לאמור, הגישה המאשימה את כל חומר הראיות בתיק וקלסר חומר החקירה ובו הראיות סומנו ת/1 - ת/16. לאחר הגשת הקלסר, הכריזה המאשימה "אלו עדיי" ובסמוך לכך טען ב"כ הנאשם את טענת "אין להשיב לאשמה".

5.         טענת הנאשם לפיה אין עליו להשיב לאשמה, נשענת על חמש רגליים:

ראשית, החיפוש המוזכר בכתב האישום נעשה ללא צו של בית משפט ולמצער לא קיים צו החיפוש של בית המשפט.

שנית, החיפוש בבית נערך ללא נוכחות של עדים מתאימים.

שלישית, החיפוש ברכב, בו נמצאו פרטי הלבוש כאמור בעובדות כתב האישום, נערך ללא שהתעורר חשד כנדרש עובר לחיפוש.

רביעית, החיפוש ברכב נערך ללא הסכמה של הנאשם ולחלופין ללא הסכמה מדעת.

חמישית, החיפוש ברכב נערך ללא נוכחות של עדים.

ב"כ הנאשם, הוסיף וטען כי נוכח כל הטענות הללו, החיפוש שנעשה בביתו וברכבו פסול, החולצות שנתפסו אינן קבילות כראיה והראיות הנגזרות כתוצאה מתפיסת החולצות, אינן קבילות אף הן, וזאת לרבות ההודעות וחוות הדעת.

ב"כ הנאשם הדגיש כי החיפוש בביתו של הנאשם נעשה, לכאורה, לאחר שהתעורר חשד ביחס לבנו של הנאשם והבקשה לצו חיפוש הוגשה בעניינו של בנו של הנאשם, בעוד שבסופו של יום החולצות שנתפסו נמצאו בחיפוש ברכבו של הנאשם.

ב"כ הנאשם הדגיש כי בחומר הראיות שהוגש לבית המשפט אין את צו החיפוש ולטענתו הדבר הינו בגדר "מחדל משמעותי היורד לשורשו של עניין" (עמ' 4 שורה 15 לפרוטוקול) שכן, לא ניתן כיום לבחון האם החיפוש נערך על פי הצו, אם לאו.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי על פי דיני החיפוש, יש מקום שהחיפוש יהיה בנוכחות של שני עדים, אף אם החיפוש מתבצע ברכב, ועל העדים להיות עדים ניטראליים ולא בני משפחה ובעניין זה הפנה לפסיקה.

ב"כ הנאשם הוסיף בעניין זה כי לא התעורר לגביו חשד עובר לחיפוש ברכבו שכן עובר לחיפוש ברכבו שימש הוא כעד לחיפוש בעניין בנו, בביתו שלו, מה שמלמד כי הוא לא היה בגדר חשוד.

ב"כ הנאשם הוסיף כי לא התעורר כל חשד סביר בעניינו של הנאשם ולכן לא ניתן היה לערוך חיפוש ברכבו בהעדר צו של בית משפט. ב"כ הנאשם טען כי לו היה הצו, שלטענת המאשימה הוצא, מתייחס גם לרכבו של הנאשם, לא היה כל מקום שהשוטר יבקש את הסכמתו של הנאשם עובר לחיפוש ברכבו של הנאשם.