ת"פ
בית משפט השלום קריית גת
|
1968-04-11
14/03/2013
|
בפני השופט:
בכירה רובין לביא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
נור אבו שארב
|
| הכרעת דין |
על פי הודאת הנאשמת מפי ב"כ, בעובדות כתב האישום, הנני מרשיעה אותה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
<#7#>
ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ג, 14/03/2013 במעמד הנוכחים.
<#8#>
גזר דין
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, מפי סניגורה, במסגרת הסדר טיעון, בכך שביום 28.6.05 הגישה תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה והצהירה כי גרה בדירה בבעלותה בבאר שבע. ב- 11.9.05 שוב הצהירה כי שינתה את שמה ושם משפחתה והתחייבה לדווח על כל שינוי נוסף בפרטים. ב- 3.9.06 דיווחה כי היא בהיריון אך גרה לבד וכי לא יודעת מה זהות אבי העובר. ב- 27.11.06 נולד בנה. ב- 21.5.07 הצהירה כי אין שינוי בכתובת מגוריה ולא גרה עם אבי ילדיה. בדיעבד התברר שכבר באוגוסט 2005 עברה להתגורר עם בן זוגה שהוא אב ילדיה, ואף עשתה שימוש ברכב השייך לו וכן כי ביוני 2007 השכירה את דירתה וקיבלה דמי שכירות.
בנסיבות כאמור, ב- 1.11.07 הפסיקו זכאותה לקבלת הבטחת הכנסה ואז פנתה שוב למל"ל וב- 27.1.08 הצהירה כי גרה עם בנה ללא בן זוג וכמו כן הצהירה, כי מאז הפסקת הגמלה היא עברה להתגורר אצל אמה באופקים ולא משכירה את הדירה. בפועל, כאמור, המשיכה לגור עם בן הזוג והדירה היתה מושכרת תמורת תשלום. בהסתמך על מצג השווא, קיבלה מהמל"ל דמי הבטחת הכנסה עבור חודשים אוגוסט 2005 עד אוקטובר 2007 בסכום של 38,310 ש"ח.
הנאשמת סילקה את מרבית החוב ומסרה לידי המל"ל שיקים דחויים, נותרו 5 שיקים לתאריכים שמ- 5.4.13 עד 5.8.13
כיום היא אם ל- 4 ילדים קטנים, כולל תינוק בן שנה. בן זוגה לא עבד תקופה והגיעו לחוב גבוה בבנק הפועלים, כתוצאה נתבעו לתשלום סכום של כ- 150,000 ש"ח. היא זו שמשכה שיקים לצורך סילוק החוב למל"ל מבנק יהב . באותו בנק נמצאת ביתרת חובה של כ- 15,000 ש"ח.
שמעתי כי לאחרונה בעלה שב לעבוד כנהג משאית. כיום, כאמור, היא מסלקת בגין החוב שבפני תשלומים חודשיים בגובה של 1,500 ש"ח. לדבריה, יש חוב נוסף אותו מסלקת בהחזרים חודשיים של 200 ש"ח.
מצבה הכלכלי אם כן קשה ואם לא די בכך, היא עצמה לוקה בליבה ולכן לא יכולה לצאת לעבודה.
לאור העובדה שכתב האישום הוגש רק באפריל 2011 בגין עבירות שנעברו במהלך השנים 2005 - 2007, מצאתי כי הסדר הטיעון ראוי ויכובד, אף שאין בכך להעביר מסר כי לא מדובר בעבירה חמורה.
בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו, אני מכבדת את הסדר הטיעון ואני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
1. אני מטילה על הנאשמת 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא תעבור העבירה בה הורשעה.
2. קנס בסך.- 3000 ש"ח, או 90 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מה- 10.5.13.
אם לא תשלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.