כתב האישום ועיקר טענות ההגנה:
נגד הנאשם הוגש בחודש מארס 2011 כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חובלנית, תקיפה סתם ואי-נקיטת אמצעי זהירות בחיה, בגין אירוע מיום 4.3.11:
לפי הנטען, הלך הנאשם בשעה 04:00 ברחוב ויטל פינת רחוב פרנקל בתל-אביב, ליד בר בשם "בר רחוב" להלן - הבר], עם שתי כלבותיו מגזע פיט-בול, ללא רצועות וללא זממים.
כשחלף על-פני המתלוננת הדס צור, שעמדה בסמוך, הפטיר לעברה מחמאה כלשהי וצבט באפה, כשהוא ממשיך בדרכו ברחוב.
אל המתלוננת הצטרף ידידה, המתלונן אלעד ארגמן, והשניים הלכו אף הם מהמקום, לכיוון בו הלך הנאשם. המתלוננת סיפרה למתלונן על שארע והאחרון תהה בקול ובנימה מבודחת על המעשה.
בתגובה, פנה הנאשם לעבר המתלוננים, תקף את המתלונן על-ידי כך שאחז אותו בצווארו, הצמיד אותו לקיר וחבט בפניו באגרופו. המתלונן נפל ארצה, והנאשם בעט בו, כשהכלבות עטות על המתלונן, נושכות ושורטות אותו.
למתלונן נגרמו חבלות בפניו, בראשו וברגלו, והוא נזקק לטיפול רפואי לרבות תפירת פצעיו.
עיקר גרסתו של הנאשם, כפי שנמסרה במשטרה ובעדותו בבית המשפט, וכן בתשובתו בכתב לכתב האישום, היתה שלמעשה הותקף הוא על-ידי המתלונן, כשעקב תקיפה זו נגרמו חבלות גם לו - שטף דם ברגלו הימנית, ופגיעה באפו עד זוב-דם. לדבריו, ככל שתקף את המתלונן, היה זה אגב הגנה עצמית. באשר למיוחס לכלבות, טען הנאשם כי המתלונן הוא שהתנפל על אחת הכלבות ותפס אותה, לאחר שכבר תמה תקיפתו את הנאשם כשאחרים הפרידו ביניהם. באשר לעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, מודה הנאשם.
ראיות התביעה:
פרט לעדויות המתלוננים, הוגשו יתר ראיות התביעה בהסכמה.
עדות המתלונן:
המתלונן סיפר שבילה עם ידידתו המתלוננת בבר עד 03:30. המתלוננת יצאה החוצה ראשונה, וכשהצטרף אליה המתלונן, סיפרה לו המתלוננת שבחור שעבר לידה תפס באפה והמשיך ללכת. הבחור - הוא הנאשם - היה במרחק של כשלושים מטר ברחוב פרנקל, והשניים הלכו לאותו כיוון. כשעברו ליד הנאשם, הפטיר המתלונן בבדיחות הדעת "מה הקטע של לגעת לאנשים באף" ובתגובה הסתובב אליו הנאשם, חנק אותו בצווארו, הצמיד אותו לקיר ונתן לו אגרוף. השניים נאבקו והמתלונן מצא עצמו על הארץ, כששני הכלבים של הנאשם תוקפים אותו בראשו. המתלונן ניסה להתגונן ואחז באחד הכלבים, כשכל אותה עת בועט בו הנאשם, בפלג גופו התחתון, ואומר לו "תעזוב את הכלבים". המתלוננת זעקה לעזרה, ואנשים מהבר הגיעו והפרידו בין השניים. עד שקם המתלונן על רגליו כבר לא היה הנאשם במקום, והסובבים הזמינו אמבולנס ומשטרה. לאחר מסירת גרסה ראשונית לשוטר שהגיע למקום, פונה המתלונן לבית חולים שם טופל.
בחקירתו הנגדית אישר המתלונן שבאותו ערב שתה שני בקבוקי בירה וצ'ייסר של ערק, אך טען כי לא היה שיכור.
המתלונן חזר והכחיש כל התגרות בנאשם - אדם חסון ממנו למראה, שלצידו שני כלבי תקיפה.
המתלונן אישר, שאפשר ולא קיבל אגרוף (בשל מהירות העימות), אך למיטב זכרונו קיבל, ומכאן שטף הדם בעינו.
באשר לטענה, כי תקף את הנאשם באגרוף, אמר המתלונן כי אינו זוכר זאת אך אם אכן כך היה, זה קרה אגב ניסיונו להגן על עצמו ולהרחיק את הנאשם.
עוד יצוין, כי המתלונן מסר שאיננו בן-זוגה של המתלוננת, אלא הם חברים טובים.
עדות המתלוננת:
המתלוננת מסרה כיצד עמדה ליד הבר והמתינה למתלונן - שהינו ידיד ולא בן זוגה, כשהבחור שעבר בסמוך צבט לפתע את אפה. המתלוננים הלכו שלובי זרועות לכיוון ביתה של המתלוננת ושוחחו על המקרה, וכאשר חלפו על פניו של הנאשם שעצר עם הכלבים ליד עץ ברחוב, הנאשם תקף את המתלונן - אחז אותו בחולצתו, תפס אותו בצווארו, הצמיד אותו לקיר ונתן לו אגרוף. המתלונן נפל ארצה, והמתלוננת החלה לצעוק לעזרה וניסתה להיכנס בין השניים. באותה עת כבר התנפלו הכלבים על ראשו של המתלונן, והנאשם המשיך לבעוט בו. המתלוננת אף היא 'ספגה' מכה בלסת, אגב ההתכתשות. אנשים התערבו, הפרידו בין השניים והרחיקו את המתלוננים לצד השני של הרחוב. המתלונן היה מכוסה בדם, ולבסוף הגיעו שוטרים ואמבולנס.