האישומים
כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים שמהותם עבירות הטרדה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וכן עבירות של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
בשני האישומים הראשונים, מואשם הנאשם בעבירות שביצע כלפי פקידת הסעד לסדרי דין, אשר טיפלה בהסדרי ראיית ילדיו במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: המתלוננת). באישום הראשון נכתב כי במהלך החודשים מאי- יוני 2012 , התקשר מטלפון נייד 29 פעמים לביתה, וכן הזמין לביתה מגשי פיצה, ללא ידיעתה. בגין אלה מואשם הנאשם בעבירות של הטרדה ופגיעה בפרטיות. באישום השני נכתב כי ביום 24.7.12 התקשר הנאשם מטלפון נייד לבית המתלוננת, בשעה 04.00, וכן נהג להזמין מגשי פיצה לביתה. בגין אלה מואשם הנאשם בעבירות של הטרדה ופגיעה בפרטיות.
יש לציין כי העבירות של פגיעה בפרטיות נוספו לכתב האישום, לפי הודעת התביעה, במהלך דיון שנערך בעניין מעצרו של הנאשם, ביום 14.8.12. כמו כן, במהלך שמיעת ההוכחות הסכימה ב"כ התביעה לכך שהנאשם הזמין מגשי פיצה לבית המתלוננת, בסך הכל פעמיים בלבד, ובכל פעם הגיעו מספר מגשים, בכמה משלוחים(עמ' 20 ש' 12).
באישום השלישי מיוחסת לנאשם עבירת הטרדה, בכך שבין התאריכים 29.6.11 ועד 3.7.11, התקשר 92 פעמים מטלפון נייד, לביתו של מר גבאי (להלן: המתלונן), שהוא מנהל אגף המכס בנתב"ג, ומשמש כמנהלו של הנאשם.
באישום הרביעי מיוחסת לנאשם עבירת הטרדה, בכך שבתאריך 2.7.11, בין השעות 03.35 ועד 04.27, התקשר 4 פעמים מטלפון נייד לבית מר פרגסליך שהוא עמיתו לעבודה באגף המכס בנתב"ג.
השתלשלות החקירה וגרסת הנאשם
הנאשם נעצר לאחר שהמתלוננת הגישה מספר תלונות במשטרה בגין הטרדות, וניאותה למסור למשטרה, כי היא חושדת שהוא העומד מאחורי הטרדות אלו, כיוון שנהג כלפיה באלימות מילולית במהלך טיפולה בעניין ילדיו, בסמוך לפני שהחלו ההטרדות כלפיה וכלפי משפחתה.
בחקירתו הראשונה (ת/1) הכחיש הנאשם את החשדות המיוחסים לו, אך במהלך מעצרו, נמצא בכיס מכנסיו כרטיס סים (ת/5) אשר בדיקת המשטרה ופלטי תקשורת (ת/8), העלו כי באמצעותו בוצעו השיחות המטרידות.
כשנחקר הנאשם שוב (ת/2) והוטח בו עניין זה, הודה כי ביצע את ההטרדות כלפי המתלוננת והזמין לביתה מגשי פיצה. הנאשם מסר הסבר למעשיו, אשר אליו אשוב בהמשך הדברים.
במהלך החקירה יצרה המשטרה קשר עם המתלונן שהוא מנהלו של הנאשם, לשם איתור הנאשם. כששמע המתלונן מה טיב החשדות המיוחסים לנאשם, מסר למשטרה כי אף לביתו הגיעו שיחות מטרידות, בעלות אופי דומה, בשנה שלפני כן. בעקבות הערה זו, הורחבה החקירה ונקשרה לתלונת המתלונן שהוגשה שנה לפני כן (ת/12). בדיקות שנערכו עתה (ת/7) העלו כי אמנם נעשו שיחות מטרידות לבית המתלונן, מאותו מספר נייד, אשר הנאשם קשר עצמו אליו, וממנו התקשר גם אל המתלוננת.
בנוסף, מסר המתלונן למשטרה כי אף עובד נוסף שלו, הוטרד בטלפון, וכך הגיעה המשטרה אל מר פרגסליך. פלטי תקשורת שהוצאו (ת/14) הראו כי גם ההטרדות שהגיעו לביתו של האחרון, מקורן באותו כרטיס סים שנתפס ברשות הנאשם.
הנאשם נחקר בגין ההטרדות לבית המתלונן ומר פרגסליך, והכחיש את החשדות מכל וכל. טענתו היתה שאין לו כל עימות עם אף אחד מן השניים ולא היה לו כל מניע אפשרי להטרידם. כמו כן, מסר כי הוא נוהג להשאיר את המכשיר הנייד שבו היה מותקן כרטיס הסים, בלוקר האישי שלו בנתב"ג, שהיה פתוח כדרך שגרה, וייתכן כי אלמוני נטל את המכשיר מן הלוקר והטריד באמצעותו. עוד טען הנאשם בחקירתו כי במועדים שבהם בוצעו ההטרדות כלפי שני המתלוננים, שהה בביתו בחופשת מחלה.
במהלך המשפט הודה הנאשם בביצוע העבירות כלפי המתלוננת, אך טען להעדר היסוד הנפשי הנדרש. בסיכומיו טען בא כוחו כי הנאשם פעל מתוך "אוטומטיזם שפוי" כלפי המתלוננת שהסבה לו סבל רב, כשהתעלמה מדאגתו החמורה לשלום ילדיו. הנאשם פעל מתוך ערפול כלשהו, וכיום אינו יודע לומר מדוע ביצע את הדברים, ייתכן שהיה מודע לכך שהוא רוצה לעורר את המתלוננת לדאוג לילדיו, אבל לא היתה לו "מודעות לגרום לה להיפגע" (כך נרשם), העבירות נעשו מתוך ניתוק בין הנפש לבין האצבע שחייגה על הפלאפון, ולא מתקיים יסוד הזדון הנדרש בסעיף.
לעניין שני האישומים הנוספים עמד הנאשם על כפירתו גם בעדותו ובא כוחו טוען כי אלה לא הוכחו מעבר לספק הסביר ויש לזכות את הנאשם מהם.
לאחר פירוט הטענות, אגש לניתוח הראיות באשר לשתי קבוצות האישומים, ולהכרעה.
אישומים 1, ו-2 התקיימות היסוד הנפשי
הנאשם העיד כי היה שרוי במצוקה קשה בשל העובדה שנאסר עליו לראות את ילדיו, עד שיתאים עצמו לאורח חייהם החרדי. דאגתו למצב ילדיו היתה גדולה כיוון שהם היו נתונים למרותו של בן זוגה של גרושתו, שלדעתו נהג כלפיהם באלימות. לטענתו, המתלוננת התעלמה מתחנוניו כי יתאפשר לו להביא את הילדים לביתו והוא חש שכל עוד לא יחזור בתשובה לא יזכה לראות את הילדים. עוד העיד כי איננו יכול להגדיר את הסיבה מדוע עשה מה שעשה וכי הוא מצוי כיום בטיפול במרכז למניעת אלימות וגם שם הוא אומר שהוא לא יודע "מה עבר לו בראש", וכיצד הגיע לזה, והיה בלחץ.
ואולם, בהודעתו (ת/2), בה גולל באריכות את מצוקתו הרבה למול המתלוננת שאינה נוהגת כלפיו כראוי, נשאל הנאשם מדוע התקשר לביתה, והשיב: "היא טימטמה אותי. רציתי שכמו שאני לא ישן בלילה בלי לראות את הילדים אז גם היא לא תישן לא איימתי עליה ולא דיברתי איתה...".