הכרעת דין בתיק ת"ד 7561-08-11

מדובר במקרה רגיל של החלקה.

הפסיקה בעניין היא חד משמעית ומעבירה את נטל הראיה על הנאשם. יש הגיון בכך משום שיש הרבה סיבות להחלקה ולא תמיד ניתן לדעת מהן. לבוא ולבקש מהתביעה כי תוכיח פוזיטיבית את הסיבה שבעטיה החליק הרכב היא דרישה לא הגיונית.

במקרה שלפנינו העידו עדים, העידה הנאשמת, כי היה מדובר בגשם חזק שפרץ אחרי מס' ימים, וכי הנאשמת החליקה עקב גשם זה.

אציין כי מעדותו של עד הראיה אהרונוב (ת/1) עולה כי לפחות התרשמותו היתה שרכב הנאשמת "לקח פניה חדה ומהירה לתנאי הכביש" (פרוט' עמ' 4).

ממילא הנאשמת לא עמדה בנטל והטענה שהחליקה מסיבות שאינן קשורות לה היתה למעשה עוד בישיבת ההקראה.

באשר להוראות החיקוק, הרי הנאשמת הואשמה ברשלנות וישנה פסיקה הקובעת כי במקרה של רשלנות על התביעה להוכיח התנהגות מעבר להוראות התקנות. דהיינו, התביעה איננה יכולה לבקש בכל מקרה של סטיה כי ההרשעה תהיה גם של רשלנות. לו היה המחוקק רוצה בכך היה עושה זאת בעצמו.

אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשמת בסטיה וגרימת נזק ולזכותה מהעבירה של רשלנות.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג'  אדר תשע"ב, 26/02/2012 במעמד הנוכחים.

טעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

הנאשמת הורשעה  לאחר ניהול הוכחות, גם אם חלקי מאוד, בחלק מהעבירות המיוחסות לה.

נוהגת מ- 95, לחובתה עבירה אחת - נהיגה משמאל לקו הפרדה.

אבקש להשית על הנאשמת עונש של פסילה למשך 3 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמת:

 מדובר בנהגת וותיקה שכפי שאדוני ראה כמעט אין לה הרשעות כלל וכלל, נשואה + 2. עובדת במשרד ראש הממשלה.  יש לה אמא חולה שהיא צריכה לטפל בה יום יום. קיצרנו את ההליכים כפי שבית משפט ראה.

נסכים שבית משפט יטיל על הנאשמת של"צ כדי לצמצם את הפסילה.