הכרעת דין בתיק ת"ד 429-01-10

בתיק זה מיוחסת לנאשם נהיגה רשלנית, אי מתו זכות קדימה וגרימת נזק.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בחומר שהוגש ושקלתי את טענות הצדדים, השתכנעתי מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו ואני מרשיע אותו בביצוען.

על פי עובדות כתב האישום, שעל מרביתן אין מחלוקת, הרי ביום 26.10.09, נהג הנאשם בטרקטור אופני עם כף בכביש מג'דל כרום מכיוון צפון לדרום והגיע לצומת. באותה עת הגיע לצומת, בנסיעה ממזרח למערב, משמאל לנאשם, רכב פרטי נהוג בידי מר חאלד כיוואן. בין כלי הרכב אירעה התנגשות כך שכף הטרקטור פגעה בדופן ימין של הרכב הפרטי.

על פי עמדת המאשימה בכתב האישום אירעה התאונה עקב אי מתן זכות קדימה של הנאשם לרכב הפרטי.

כאמור לעיל, לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר השתכנעתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

לטענת הנאשם, לא הבחין ברכבו של מר כיוואן עקב משאית שעמדה בסמוך לצומת. סבורני כי אף אם גרסה זו נכונה האחריות לתאונה הינה על הנאשם, אולם ספק רב בעיני האמנם הייתה במקום משאית כנטען.

האמנם עמדה משאית בחנייה וחסמה את שדה הראיה?

בפני העידו שני עדים בלבד אשר נכחו במקום בעת האירוע. הנאשם ומר כיוואן.

הנאשם סיפר כי: "היה לידי מצד שמאל בחנייה משאית עד 15 טון, יש לו ארגז גדול". מר כיוואן הכחיש דברים אלה וטען כי "אין מקום לחנות שם. לא חנה אף אחד, והוסיף בהמשך באותו הקשר "לא היה ולא נברא".

השוטר הראשון שהגיע לתאונה היה איהב חמוד אשר שמע את גרסאות הצדדים ורשם אותן בקצרה. בדוח הפעולה שערך מר חמוד - ת/7 - לא נזכרת הטענה בדבר משאית שחסמה את שדה הראייה.

בוחן התנועה מר חכמון הגיע למקום בשעה 7:15, כ - 15 דקות לאחר התאונה, ובאותה עת לא עמדה כל משאית במקום לו טען הנאשם. הבוחן ציין בתשריט שערך משאית על פי דברי הנאשם, אשר לא מסר כל פרטים נוספים לגבי המשאית.

בעדותו בפני הסביר הנאשם כי עד שהגיע הבוחן - לאחר חצי שעה לדבריו, ולא 15 דקות לפי עדות הבוחן - "הבן אדם שיש לו משאית הניע והלך לעבודה". הנאשם לא נתן הסבר מדוע לא ביקש פרטיו של נהג המשאית לצורך עדות או מדוע פשוט לא רשם את מספר המשאית. אם מדובר במשאית החונה בתוך הכפר בשעות הבוקר ניתן להניח כי מדובר בנהג תושב המקום, אך הנאשם לא עשה פעולה כלשהי לאיתור הנהג והמשאית או בירור עם שכנים או בעלי עסקים במקום פרטים אודותיהם.

לאור האמור לעיל סבורני כי הנאשם לא הצליח להראות כי אכן עמדה במקום משאית אשר חסמה את שדה ראייתו. המדובר בטענת הגנה שהנטל לבססה הוא על הנאשם והוא לא עמד בנטל זה.

שדה הראייה במקרה בו אכן עמדה במקום משאית:

כאמור לעיל העלה הנאשם את הטענה בדבר קיומה של משאית שהגבילה את שדה הראייה בפני הבוחן חכמון. הבוחן ערך ניסוי שדה ראייה והגיע למסקנה כי אף לו עמדה במקום משאית לא היה בכך כדי לחסום לחלוטין את שדה הראייה כנטען.

אמנם הניסוי שערך הבוחן אינו נקי מפגמים ומסקנתו אינה חפה מספקות, אולם לפי קביעתו נותר שדה ראייה פתוח גם במקרה של עמידת משאית בחנייה מצד שמאל, וזאת בין השאר עקב גובהו של כסא נהג הטרקטור, שנמצא בגובה 2 מ' "שדה הראייה פתוח לשמאל 114 מ' מדוד".

מהתמונות שצילם הבוחן עולה כי לכאורה אכן ניתן להבחין ברכב מתקרב משמאל, ואם עמדה במקום משאית, עדיין ניתן היה לראות רכב מתקרב לפני שנחסם שדה הראייה על ידה.

הבוחן עמד על חוות דעתו גם לאחר החקירה הנגדית, לא מצאתי כי נשמט הבסיס לחוות הדעת ומטעם הנאשם לא הוגשה חוות דעת נגדית.

לאור האמור לעיל מסקנתי היא כי גם אם עמדה במקום משאית כטענת הנאשם, עובדה שלא הוכחה על ידו ולא התבררה כנכונה, עדיין יכול וצריך היה להבחין ברכב המתקרב משמאל.