הכרעת דין בתיק ת"ד 3728-12-11

מתירה לנאשם לחזור מכפירתו.

הסנגור הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצאת את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג אב תשע"ב, 01/08/2012 במעמד הנוכחים.

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שהודה כי ביום 17.11.10, ברחוב הרצל בנתניה ביקש לבצע פניית פרסה ובהגיעו למעבר חצייה לא הבחין בשתי הולכות רגל (אם ובתה) ולא אפשר להן להשלים את החצייה בבטחה, התקרב אליהן ופגע בהן.

הנאשם הורשע בעבירה על תנקה 67 לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש עבירה על סעיף 62(2) ו 68(2), גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק עבירה על תקנה 21(ב)(2) לת"ת.

במסגרת הסדר לעניין העונש אליו הגיעו הצדדים מבקשת המאשימה להשית על הנאשם עונש פסילה לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 1000 ש"ח כאשר ציינה כי באפשרות הסניגור לטעון לעונש פסילה מופחת.

ב"כ המאשימה ציינה כי הולכות הרגל נפצעו פציעות קלות, חבלות יבשות בגוף ובמרפק.

במסגרת הטיעונים לעונש בית המשפט שמע את אשתו של הנאשם אשר ציינה כי עברה ניתוחים, היא נדרשת לבצע בדיקות דם 3 פעמים בשבוע ובכל יום ראשון בשבוע נמצאת במעכב רפואי בבית החולים.

אשת הנאשם ציינה כי הנאשם עוזר לה ולששת ילדיהם, הוא היחיד שיכול להסיע אותה לבית החולים ואף הוגשו מסמכים רפואיים התומכים בטענותיה לעניין בעיותיה הרפואיות.

ב"כ הנאשם מבקש מבית המשפט לכבד את ההסדר ומבקש כי בית המשפט יחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק וישית על הנאשם פסילה מופחתת מ 3 חודשים.

ב"כ הנאשם חזר על בעיותיה הרפואיות של אשת הנאשם, הצורך המשפחתי ברשיון הנהיגה, העובדה כי הנאשם סייע להולכות הרגל שנפגעו, ליווה אותן לבית החולים ואף לקח אותן הביתה לאחר מכן.

ב"כ הנאשם ציין כי התנהגות זו מצביעה על אדם בעל אופי נורמטיבי המכה על חטא, על כן מבקש הוא לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק.

הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2000 וצבר לחובתו 24 הרשעות.

לא בכדי קבע המחוקק עונש מינימום.